אהבה נכזבת
אהבה נכזבת (או אהבה חד-צדדית) היא אהבה שאינה הדדית באופן גלוי, או אהבה שלא נתפסת באופן שווה אצל שני הצדדים. מצב זה יכול לקרות כאשר אחד מהצדדים אינו מודע לרגשות של הצד השני כלפיו, או כאשר הוא מודע אך הוא עצמו לא מרגיש כך כלפי הצד המאוהב. במילון ובסטר, אהבה נכזבת מוגדרת "אהבה שאינה הדדית"[1]. מילון רב-מילים מגדיר אהבה נכזבת: "אהבה חד-צדדית לאדם אחר שלא נענתה וסופה אכזבה ושברון לב"[2].
הפסיכיאטר אריק ברן קובע בספרו Sex in Human Loving כי "יש אומרים שאהבה חד צדדית טובה יותר מכלום, אבל כמו חצי כיכר לחם, סביר להניח שהיא במהרה תהפוך לקשה כאבן ומלאה בעובש."[3] אחרים, כמו הפילוסוף פרידריך ניטשה, חשבו כי גם אהבה נכזבת היא "הכרחית עבור המאהב, שמעדיף לשלם את המחיר על כך ולא להיות במצב של אדישות."[4]
סיבות וגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצבים של אהבה נכזבת, כשאדם מתאהב באחר וזה לא נענה לו, האהבה לא מתרחשת במציאות אלא נשארת בלבו של האוהב ברמת המשאלות, הצרכים והפנטזיות. אהבה זו לעיתים מבוססת על כזב נפשי. כיוון שאין קשר אמיתי רומנטי מציאותי במסגרתו מעמיקה ההיכרות של בני הזוג, וכך העוצמה הראשונית של תקופת ההתאהבות לא נשחקת. כתוצאה מכך, באופן פרדוקסלי הזמן שחולף לא בהכרח יחליש את הפנטזיה ואת עוצמתה של האהבה הנכזבת. כך, גם לאחר תקופה ארוכה יחסית, הריגוש סביב אובייקט האהבה עדיין קיים וההתאוששות וההתפכחות ממנו קשות[5].
מצב נפשי זה יכול להתקיים כאשר אדם אחד מתאהב באחר, בעוד שהשני לא נענה לו, או שאינו מודע לרגשות שחש כלפיו הראשון. למרות זאת, לא כל אהבה חד צדדית היא בהכרח אהבה נכזבת.
כאשר מסתבר לאוהב כי אהבתו היא נכזבת, הוא במקרים מסוימים צפוי לחוות תחושות כואבות מאוד, פגיעה בערכו העצמי, אכזבה מצד אחד ובושה מצד שני, ותחושות של חוסר אונים; במקרים קיצוניים אהבה כזו יכולה לגרום גם להתפתחות דיכאון קליני. כאשר קיימת נטייה מוקדמת של בעיה רגשית, אהבה נכזבת עלולה להביא את האוהב הנכזב למעשים נואשים כהתאבדות או פשיעה. כמו כן, היא עלולה להחמיר את מחלת הנפש הקיימת.
לדברי רוי באומייסטר, מה שהופך את הגבר או האישה לנחשקים הוא תערובת מורכבת ואישית של איכויות ותכונות רבות. את ההתאהבות במישהו שהוא לכאורה הרבה יותר נחשק מהאוהב עצמו (בין אם זה בגלל יופי גופני או תכונות כמו קסם, אינטליגנציה, מעמד ועוד) באומייסטר מכנה סוג של חוסר התאמה, "נטייה ליפול לאהבה נכזבת" וטוען שמערכות יחסים כאלו דינן כישלון.[6] על פי כמה פסיכולוגים, לניגודים יש נטייה להימשך זה לזה, אך לא ניתן למשוך את אלו שערכיהם המוסריים שונים מהותית משלך[7].
אהבה אפלטונית מספקת קרקע פורייה לאהבה נכזבת[8]. מושא האהבה הנכזבת יכול להיות חבר או מכר, מישהו שנתקלים בו בקביעות במקומות מסוימים, במסגרות שונות כמו מקומות עבודה, בית ספר או במסגרת פעילויות אחרות בהן מעורבות קבוצות גדולות של אנשים. המגע השגרתי והיומיומי עלול ליצור סיטואציה מביכה בה הצד המאוהב מתקשה לבטא את רגשותיו האמיתיים, מחשש שגילוי רגשות עשוי לגרור דחייה, לגרום למבוכה או לסיים את כל התקשורת עם הצד השני, מכיוון שמערכת יחסים רומנטית עשויה לא לעלות בקנה אחד עם הסגנון התקשורתי הקיים.
חוסר היכולת של הצד המאוהב לבטא את רגשותיו עלול להוביל לרגשות שליליים כמו דיכאון, דימוי עצמי נמוך, חרדה ושינויים מהירים במצב הרוח בין דיכאון לאופוריה.
בתרבות הפופולרית לרוב נראה הייצוגים של הצד המאוהב ולא של הצד שלא מעוניין. יש שני צדדים רעים באהבה נכזבת, אך רק אחד נעשה מוכר בתרבותנו[9]. מחקרים מראים כי גם מושאי אהבה נכזבת מפתחים מגוון רגשות שליליים בדומה לאלו של הצד המאוהב, למשל חרדה, תסכול ואשמה[6]. כפי שציין זיגמונד פרויד, "כשאישה תובעת אהבה, דחייה וסירוב הוא חלק מציק שהגבר צריך להפגין"[10].
פרויד הבדיל באחד ממאמריו הקלאסיים בין אבל לבין דיכאון: אבל הוא תהליך, והוא תגובה נורמלית לאובדן: מוות של אדם קרוב, פרידה מאדם אהוב ואפילו מעבר דירה או מקום עבודה. בסיום התהליך, המתאבל מתאושש ושב לתפקוד תקין. לעומת זאת, אדם הסובל מדיכאון לא מצליח להתאושש בכוחות עצמו. האנרגיה הנפשית שהשקיע באדם הקרוב שאבד, חוזרת לתוך העצמי. היא אינה מוצאת פורקן ומנוחה, אלא מתקיפה מבפנים את האדם המדוכא, ופוגעת בצורה דרמטית ביכולת שלו לתפקד ולהשתקם. כך האוהב הסובל עובר תהליך של אבל[5].
ביטויים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהבה נכזבת היא נושא נפוץ בתרבות הפופולרית. סרטים, ספרים ושירים רבים מציגים את ההתמדה של המאהב כמשתלמת, כאשר הצד השני בסופו של דבר מתעשת ומתרצה להיענות לאהבה. סופו של תסריט זה עשוי להקל על ההבנה מדוע מי שסובל מאהבה נכזבת בכל זאת נמשך לצד שדוחה אותו[11].
בשיר העממי הוולשי המסורתי Cariad Cywir, הגיבור דווקא שמח באהבתו הנכזבת אף על פי שהוא סופג התעלמויות ממושכות ברצף. עם זאת, היו גם תיאורים אחרים שבהם המאהב הנכזב מתאבד, כמו ברומן המוקדם של גתה "ייסורי ורתר הצעיר" או בבלדה עממית מסורתית שמקורה באיים הבריטיים I Once Loved a Lass.
ברומן של מרגרט מיטשל משנת 1936, חלף עם הרוח הדמות הראשית סקרלט אוהרה חווה אהבה נכזבת כלפי אשלי ווילקס.
בשירו של בילי בראג The Saturday Boy, הגיבור הצעיר מחפש את המילה "נכזב" במילון כשהוא במצב של אהבה נכזבת.
עוד דוגמה בולטת לאהבה נכזבת בשירים הוא שירו של פרנק אושן, Bad Religion.
בקומיקס פינאטס יש מספר דמויות שונות המעורבות במערכות יחסים נכזבות. הסופר צ'ארלס שולץ אמר בהתייחס לשפע האהבה הנכזבת בסדרה, שהוא לא יודע מדוע יש כל כך הרבה אהבה נכזבת, אבל זה משהו שכולם יכולים למצוא את עצמם בו ולהזדהות עם הנושא[12].
השוואות תרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות חוויותיו האמיתיות עם מוד גון, בפיתול נוסף, כתב המחבר ויליאם בטלר ייטס על אלו ש"קראתי/ כל מה שרמזתי מאותו דבר מפלצתי / אהבה חזרה ועם זאת נכזבת"[13]. לפי רוברט ב. פיפין, מרסל פרוסט טען ש"האהבה היחידה המוצלחת (בת-קיימא) היא אהבה נכזבת"[14]. לדברי פיפין, לפעמים 'אהבה נכזבת... הפעלה של מצב נתון כמו מצב המודרנה עצמה'[15]. דוגמאות לאהבה נכזבת כוללות את הסופר הצרפתי סטנדל, הסופר והמשורר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, והסופר והמשורר הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה.
ביטויים בתרבות הפופולרית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר "נכון את יפה" של אפרים שמיר נכתב בעקבות אהבה נכזבת לירדנה ארזי. במהלך שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל פגש שמיר את ירדנה ארזי: "היא הייתה באמת יפהפייה מדהימה. עוצרת נשימה. היה לה יופי שמכניע כל התנגדות". לאחר שארזי התחתנה עם עמוס טלשיר, גם הוא מלהקת הנח"ל, שמיר כתב את השיר "נכון את יפה" כנקמה פואטית. השיר הפך לידוע ובעבר ארזי אמרה שהשיר "רבץ עליה כמו קללה"[16].
השיר עטור מצחך שנכתב על ידי המשורר אברהם חלפי מבוסס על אהבתו של המשורר לזהבה ברלינסקי, אשת חברה תל אביבית ורעייתו של השחקן זאב ברלינסקי, שחלפי היה חברם. חלפי התאהב בברלינסקי וכתב לה את השיר - על אף שלא מימש את אהבתו. בראיון בחדשות 10 הציגו חברי המשפחה את תמונותיה של ברלינסקי ואת המצבה שלה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא, שעליה חרטו לפי בקשתה את מילות השיר[17].
השיר של הפזמונאי דודו ברק, "אהבת איתמר בן אב"י", מתאר את פרשת סיפור אהבתו של איתמר בן אב"י ללאה אבושדיד[18]. אבושדיד הייתה בת למשפחה עשירה ומיוחסת מעדת המערבים, חלק מהיישוב הספרדי הישן, בן-אב"י התאהב בה בגיל 26 והיא עודנה נערה, ולמרות אהבתה לו, לא העזה להמרות את פי אמהּ, שהתנגדה לנישואים בין השניים. הסיבה להתנגדות לשידוך הייתה בעיקר בגלל מוצאו של בן-אב"י, שהיה אשכנזי ממשפחה ענייה ולא ספרדי טהור, ובגלל אופיו הסוער. בסופו של דבר השניים נישאו והקימו משפחה.
מספר שירים של רחל המשוררת עוסקים באהבתה לזלמן שזר. רחל הקדישה לו שלושה משיריה מפורשות, אף שנהוג לחשוב כי שירים נוספים נכתבו אודותיו. השיר "גן נעול", שהוקדש לו, מבטא את כאבה לנוכח חוסר נכונותו של שזר לעזור לה. את השיר היא מקדישה ל"זר" שמהווה אנגרמה על ראשי תיבות שמו הקודם של שז"ר (זלמן רובשוב) ומבטא את התנהגותו אליה[19].
ישנם עוד שירים רבים של אמנים ידועים שנושא האהבה הנכזבת הוא מרכזי בהם, למשל השיר "אהבת נעוריי" של שלום חנוך, השיר "לבן בחלום שחור" של להקת איפה הילד?, השיר "בדד" של זוהר ארגוב, השיר "אצלי הכל בסדר" של בעז שרעבי, השיר "אני רואה אותך בדרך לגימנסיה" של אריק איינשטיין, השיר שבתות וחגים של יהודית רביץ העוסק באהבתה של אישה לגבר נשוי ועוד. גם שירים לילדים מתייחסים לנושא, כמו למשל השיר דָּנִי גִבּוֹר של מרים ילן-שטקליס מתוך הספר פרח נתתי לנורית.
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרט חולה אהבה בשיכון ג' גיבור הסרט ויקטור מתאהב במיכאלה: שחקנית שעוברת לגור בשכונה עם בן זוגה. ויקטור מחזר אחריה אך למרות אהבתו היא לא מחזירה לו אהבה ואף דוחה אותו מעליה. כשויקטור מפסיק בחיזוריו ומתחיל להטריד את מיכאלה חייו של ויקטור סופגים מפנה, שלאחריו הוא מבין שאין לו סיכוי שמיכאלה תאהב אותו, עד שהוא מתחיל להשתגע.
בסרט איים אבודים שעלילתו מתרחשת בתחילת שנות השמונים, גיבורי הסרט, שני בנים תאומים הלא-זהים, מתאהבים באותה נערה ונקלעים למירוץ אחר לבה, ואחד מהם כושל אל מותו המוקדם[20] על פי הבמאי רשף לוי, עלילת הסרט מבוססת בחופשיות על חוויות אישיות שלו ושל משפחתו מרובת הילדים.
בסרט אסקימו לימון בנצי מאוהב בנילי אהבה נכזבת. לכיתתו של בנצי (יפתח קצור) מצטרפת נילי (ענת עצמון), והוא מתאהב בה. בסופו של הסרט בנצי מתוודה על אהבתו לנילי והם מתנשקים. היא מזמינה אותו ליום הולדתה שיערך ביום שישי הקרוב והוא מאשר את הגעתו. בנצי קונה לה תליון יקר שעליו כתוב "לנילי באהבה" אך כשהוא מגיע אל המסיבה, הוא רואה את נילי מתחבקת עם חברו הטוב מומו. נילי ומומו מבחינים בבנצי ההמום, אך הוא, במקום לשאול מה קרה, יוצא מהמסיבה לצלילי השיר Mr. Lonely. על פי ד"ר דן ערב, חוקר תרבות בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל: (...) "מול הווה מדמם, הנוסטלגיה במקרה הזה היוותה ממתק סכריני. אומנם מר–מתוק בשל האהבה הנכזבת שבסרט, אבל הסך הכל היה מתקתק ומענג. אנשים היו זקוקים לסרט הזה כמנחם וכאסקפיסטי"[21].
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר שרה, גיבורת ניל"י, שעלילתו משלבת בין פעילותה של שרה אהרונסון במחתרת לחייה האישיים, למשל היכרותה עם אבשלום פיינברג, יש ביטוי לאהבה הלא ממומשת של השניים.
בספר "מקום אחר ועיר זרה" של מאיה ערד יש עיסוק בשאלות הקשורות ל"מהות הישראליות", "עליה מול הגירה", וגם אהבה נכזבת. גיבורת הספר מתאהבת בחייל מבוגר, עולה חדש מקנדה, מגלה לראשונה את ייסורי האהבה[22]. הספר נבחר על ידי ידיעות אחרונות לאחד מעשרת ספרי העשור 2000–2010 ועובד בידי אלדד זיו ואלון אולארצ'יק למחזה בתיאטרון הקאמרי.
יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהבה נכזבת תוארה כאצילית, הכוללת בתוכה חוסר אנוכיות ונכונות סטואית לקבל סבל. תיאורים ספרותיים ואמנותיים של אהבה נכזבת בתרבות הפופולרית עשויים להיתלות על הנחות של פערי מעמדות ופערים חברתיים שיש להם בעידן זה פחות רלוונטיות בחברות ותרבויות מערביות, דמוקרטיות עם ניידות חברתית גבוהה יחסית וקודים פחות נוקשים של נאמנות מינית. עם זאת, התיעוד הספרותי מצביע על מידה של אופוריה בתחושות הקשורות באהבה נכזבת, שיש לה גם את היתרון בכך שהיא אינה נושאת בכובד האחריות שיש ביחסים הדדיים: ללא ספק, "דחייה, גם אם אמיתית וגם אם לא, עשויה להוות את הזרז ליצירה מעוררת השראה... 'שירת התסכול'[23].
אריק ברן טען כי "הגבר האהוב על ידי אישה הוא אכן בר מזל, אך מי שמקנא בו הוא מי שאוהב, מעט ככל שיהיה בתמורה. כמו שהמבט שדנטה נותן בביאטריס כל כך הרבה יותר עמוק מאשר המבט שבקושי מעיפה בו בחזרה ביאטריס, שפשוט עוברת לידו בבוז לכאורה"[24].
"תרופות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשורר הרומי מהמאה ה-1 לפנה"ס אובידיוס ברמדיה אמוריס שלו "(...) עצות כיצד להתגבר על אהבה נכזבת או בלתי הולמת. הפתרונות המוצעים כוללים מסעות, התנזרות מוחלטת ממשקאות אלכוהוליים, עיסוקים פסטורליים, ולמרבה האירוניה, גם הימנעות משירי אהבה"[25].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהבה נכזבת | אהבה חד צדדית - איציק לוי, פסיכואנליזה וטיפול פסיכואנליטי
- כך תתגברו על אהבה נכזבת, אתר מאקו, 2017
- גלי וינרב, אהבה היא מחלת נפש? איך מחלימים מלב שבור, באתר גלובס, 18 ביוני 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Definition of UNREQUITED, www.merriam-webster.com (באנגלית)
- ^ רב-מילים | מילון עברי-עברי, המילון העדכני ביותר ברשת, באתר www.ravmilim.co.il
- ^ Berne, Eric (1970). Sex in Human Loving. Penguin. p. 130. ISBN 0-671-20771-7.
- ^ This is how R. B. Pippin describes Nietzsche's views in The Persistence of Subjectivity (2005) p. 326.
- ^ 1 2 למות מאהבה: מה עושים עם אהבה נכזבת?, באתר ynet, 27 במאי 2007
- ^ 1 2 Goleman, Daniel (1993-02-09). "Pain of Unrequited Love Afflicts the Rejecter, Too". The New York Times. נבדק ב-2010-03-31.
- ^ "The Real Reason That Opposites Attract". Psychology Today. נבדק ב-2015-12-26.
- ^ Spitzberg, p. 311
- ^ "To love or be loved in vain: The trials and tribulations of unrequited love. In W. R. Cupach & B. H. Spitzberg (Eds.), The dark side of close relationships (pp. 307-326). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. Carpenter, L. M. (1998)Spitzberg, p. 308
- ^ Janet Malcolm, Psychoanalysis: The Impossible Profession (London 1988) p. 9
- ^ B. H. Spitzberg/W. R. Cupach, The Dark Side of Close Relationships (1998) p. 251
- ^ Charles M. Schulz (2009). Celebrating Peanuts: 60 Years. Andrews McMeel Publishing.
- ^ Y. B. Yeats, The Poems (London 1983) p. 155
- ^ Pippin, p. 326
- ^ Pippin, p. 326n
- ^ בועז כהן, אבל אני היחידי שיודע: ריאיון עם אפרים שמיר, באתר nrg, 19 בפברואר 2010
- ^ האישה שמאחורי המילים: על מי נכתב "עטור מצחך"?, באתר חדשות 13
- ^ אהבת איתמר בן אבי - מירי אלוני ודני רובס, נבדק ב-2020-02-13
- ^ אורי מילשטיין, שירי רחל - סוד קסמם, שרידות, 1993, עמ' 357
- ^ מאיר שניצר, אבדנו, אבוד, אבודים, באתר nrg, 9 ביולי 2008
- ^ גלית עדות ודודי פטימר, 40 שנה ל"אסקימו לימון": ההצלחה ביפן, הטראומות וסטלה המגמרת, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2018
- ^ זן נדיר, באתר ynet, 5 בנובמבר 2003
- ^ Mary Ward, The Literature of Love (2009) p. 45-6
- ^ Eric Berne, Sex in Human Loving (Penguin 1970) p. 238
- ^ A. Grafton et al, The Classical Tradition (2010) p. 664