איירוספסיאל SA 321 סופר פרלון

איירוספסיאל SA 321 סופר פרלון
Aérospatiale SA 321 Super Frelon

סופר פרלון SA-321K של חיל האוויר הישראלי במוזיאון חיל האוויר בחצרים
סופר פרלון SA-321K של חיל האוויר הישראלי במוזיאון חיל האוויר בחצרים
מאפיינים כלליים
ארץ ייצור
יצרן	איירוספסיאל, סוד אוויאסיון (עד שנת 1970)
טיסת בכורה	7 בדצמבר 1962
תקופת שירות	1966–1991 (כ־25 שנים)
צוות	5
נוסעים	27 נוסעים או 15 אלונקות
יחידות שיוצרו	110
משתמש ראשי	חיל האוויר הדרום-אפריקאי חיל האוויר של לוב הצי הלובי חיל האוויר העיראקי חיל האוויר הישראלי הזרוע האווירית של הצי הצרפתי
ממדים  אורך 19.40 מטר גובה 4.93 מטר מוטת כנפיים 18.90 מטר (קוטר הרוטור) משקל ריק 6,540 ק"ג משקל המראה מרבי 12,500 ק"ג
ביצועים  מהירות מרבית 240 קמ"ש קצב נסיקה 5 מטרים/שנייה טווח טיסה מרבי 650 ק"מ סייג רום 3,150 מטר
הנעה  שלושה מנועי "טורבומקה" טורמו C6 III, בעלי הספק של 1,550 כ"ס כל־אחד
תרשים
תרשים של סופר פרלון

איירוספסיאל SA 321 סופר פרלון (צרפתית: Aérospatiale SA 321 Super Frelon, "סופר צרעה". כונה "צרעה" בחיל האוויר הישראלי) הוא מסוק תובלה כבד, תלת-מנועי, שיוצר על ידי חברת סוד אוויאסיון (לימים חברת איירוספסיאל) הצרפתית. בשעתו נשא הסופר פרלון בתואר המסוק העוצמתי ביותר באירופה והמסוק המהיר ביותר בעולם. חברת סוד אוויאסיון פיתחה את הסופר פרלון מדגם קודם, SNCASE‏ SE.3200 פרלון , שהיה דגם כושל ולא נכנס לשירות. אב הטיפוס של הסופר פרלון המריא לראשונה ב־7 בדצמבר 1962, וב־23 ביולי 1963 ביצע סופר פרלון משופר טיסה שוברת שיאים שבה נקבע שיא מהירות עולמי למסוקים – 217.7 מייל לשעה (350 קמ"ש). הסופר פרלון יוצר בגרסאות צבאיות ואזרחיות, אך רוב המשתמשים היו גופים צבאיים. ב־1981, לאחר שלא היו בידיה הזמנות חדשות, החליטה חברת איירוספסיאל (שאליה התמזגה חברת סוד אוויאסיון ב־1970) על הפסקת ייצור המסוק.

השימוש העיקרי במסוק היה על ידי זרועות האוויר של כוחות ימיים כמו הזרוע האווירית של הצי הצרפתי והזרוע האווירית של חיל הים של צבא השחרור העממי הסיני. המסוק יצא משירות בזרוע האוויר של הצי הצרפתי ב־30 באפריל 2010, והוחלף במסוקים מדגם יורוקופטר EC225 כמענה זמני עד כניסתם לשירות של מסוקים מדגם NH אינדסטריס NH90 . בסין היה המסוק בשימוש במשך זמון רב, וגם יוצר בה ברישיון תחת הסימול Z-8. קבוצת תעשיות מטוסים חרבין , שייצרה את הדגם ברישיון, השיקה גרסה משודרגת של המסוק שסומלה אוויקופטר AC313. טיסת הבכורה לדגם זה התקיימה ב־18 במרץ 2010.

המסוק היה בשימוש חיל האוויר הישראלי וכונה "צרעה". המסוק נמכר גם לצבאות של דרום אפריקה, לוב ועיראק. לגרסה הצבאית היו שלוש תת־גרסאות: תובלה, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד ספינות. בגרסת התובלה יכול היה המסוק לשאת 38 לוחמים על ציודם או 15 אלונקות בתצורת חילוץ והצלה. הגרסה הימית נגד צוללות ונגד ספינות צוידה בדרך כלל במכ"ם חיפוש (ORB-42) וכבל חילוץ באורך 50 מטר וכן בתותח 20 מ"מ, אמצעי שיבוש ולוחמה אלקטרונית, אמצעי ראיית לילה, מציין לייזר ומערכת איתור, ואפשרות לתדלוק אווירי. חימוש נגד ספינות כלל ארבעה טילי טורפדו או שני טילי אקסוסט.

פיתוח

כאמור, חברת סוד אוויאסיון פיתחה את הסופר פרלון מדגם קודם, SNCASE‏ SE.3200 פרלון. במהלך הפיתוח הפכה סוד אוויסאסיון לחברה האירופית המובילה בתחום, וייצרה יותר מסוקים מכל חברה מתחרה אירופית אחרת. לאחר ייצורם של המסוקים הקלים אלואט II ואלואט III , החליטה החברה לפתח קשת רחבה של מסוקים, מבחינת ייעודיהם וממדיהם. שניים מן המסוקים שפותחו במסגרת מגמה זו היו הסופר פרלון ודגם שבהמשך יהפוך למסוק ארוספטיאל SA 300 פומה . הסופר פרלון היה המסוק הגדול ביותר שפותח בחברה, והיה גדול באופן משמעותי מן המסוק שממנו פותח. תכנון המסוק נחשב שאפתני, במושגי אותה תקופה.

הדגם שקדם לסופר פרלון, הפרלון, פותח על פי אפיונים שגובשו בצי הצרפתי ובדויטשה מרינה, שהציגו דרישות למסוק כבד. עם הזמן שונו הדרישות, ובהתאם עודכן תכנון המסוק והפך לסופר פרלון. השינויים כללו את החלפת המנועים בשלושה מנועי טורבו ציר חזקים יותר מדגם טורבומקה טורמו IIIC, שהניעו רוטור בעל שישה להבים בקוטר 18.90 מטרים (במקום הרוטור של הפרלון, שהיה בקוטר 15.24 מטרים) ורוטור זנב בעל חמישה להבים (במקום רוטור בעל ארבעה להבים במסוק הפרלון). התכנון המשודרג איפשר הגדלה משמעותית של משקל ההמראה, מ־8,000 ק"ג (17,650 ליברות) ל־12,000 ק"ג (26,450 ליברות), ובמקביל שופרו היעילות האווירודינמית ותכונות הטיסה.

השדרוג מדגם הפרלון לדגם הסופר פרלון כלל שינויים נוספים, ובהם שינוי מנור הזנב, מתצורה קצרה ועבה שהייתה בפרלון לתצורה קונבנציונלית יותר בסופר פרלון, כולל ארכובה שנועדה להגביה את מנור הזנב בעת העמסת המסוק דרך כבש ההטענה בזנב. מתכנני המסוק בצרפת עקבו אחרי הניסיון המצטבר בארצות הברית בתכנון מסוקים אמפיביים ובעקבות זאת תוכנן מחדש גוף המסוק כך שיתאים לנחיתה על מים. מספר חברות זרות שימשו כקבלניות בייצור המסוק: חברת סיקורסקי ייצרה את הרוטור הראשי ורטור הזנב, וחברת פיאט ייצרה את מכלול התמסורת.

אב הטיפוס של המסוק המריא לטיסתו הראשונה ב־7 בדצמבר 1962 ואב הטיפוס השני המריא לראשונה ב־28 במאי 1963. אב הטיפוס הראשון הותאם לדרישות חיל האוויר הצרפתי ואילו השני היה גרסה ימית מלאה, כולל מצופים שחוברו לכני הנסע. ב־23 ביולי 1963 שבר דגם משודרג של המסוק את שיא המהירות העולמי למסוקים של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה, כאשר טס במהירות של 350.4 קמ"ש.

עד אפריל 1964 השלימו שני אבות הטיפוס 388 שעות טיסה, מתוכן 30 שעות ניסויי התאמה להפעלה ימית. בינואר 1964 המריא אב הטיפוס השלישי, ואב טיפוס רביעי טס לראשונה במאי ושני דגמי קדם ייצור הושלמו במחצית השנייה של השנה. אב הטיפוס השלישי נועד לניסויי שחיקה ובלאי שנועדו לקבוע את משך חייהם של רכיבי המסוק ואת מועדי סבבי הטיולים שיידרשו למסוק. ביולי 1964 הגישה ממשלת צרפת הזמנה ראשונה לרכישת המסוק, אך במקביל דעכה ההתעניינות מצד גרמניה המערבית, שהחליטה להעדיף מסוק מתחרה – סיקורסקי SH-3 סי קינג .

תכנון ומבנה

פנים תא הנוסעים במסוק סופר פרלון של חיל האוויר הדרום אפריקאי, מבט לכיוון תא הטייס

איירוספטייל SA 321 סופר פרלון הוא מסוק תובלה כבד בעל רוטור אחד. למסוק שלושה מנועי טורבו־ציר טורבומקה טורמו IIIC הממוקמים מעל גוף המסוק, שניים מהם זה בצד זה בחלקו הקדמי ואחד מאחורי מכלול הרוטור. הגרסאות ללוחמה נגד צוללות ונגד אוניות מצוידות בדרך כלל במכ"ם חיפוש מדגם ORB-42 ובכבל חילוץ באורך 50 מטרים. רבים מן המסוקים מצוידים בתותח 20 מ"מ, מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי ראיית לילה, מציין לייזר ומערכות ניווט. ניתן להתאים את המסוק גם לתדלוק אווירי.

לכל אחד משני המנועים הקדמיים כונס אוויר משלו, בתצורת מגח סילון פשוטה. כונסי האוויר של המנוע השלישי מעוצבים כחצאי עיגול וממוקמים משני צידי גג המסוק. צינורות הפליטה של שלושת המנועים נמצא סמוך לראש הרוטור. שלושת המנועים ותיבת ההילוכים מותקנים על מחיצה אופקית וחציץ אטום אש היוצרים את תקרת תא הנוסעים ואת המרכיב המבני העליון של גוף המסוק. המנועים עצמם מוגנים על ידי כמה שכבות של חומות אש, כולל מחיצות רוחביות המפרידות בין המנועים הקדמיים והמנוע האחורי לבין תיבת ההילוכים ומחיצות בין המנועים. צוותי תחזוקה יכולים לבצע טיפולים במנועים באמצעות שמונה דלתות הנפתחות על צירים, ומותירות מקום נוח לעבודה על המנועים ללא צורך בפלטפורמות חיצוניות.

גוף המסוק עשוי מסגסוגת אלומיניום קלה ונבנה במבנה מונוקוק למחצה. לגוף המסוק תצורה של כלי שיט, ועל פי מגזין פלייט אינטרנשיונל תכנון גוף המסוק מזכיר הנדסת מטוסים ימיים. בתא הנוסעים אין מחיצות רוחביות, למעט מחיצה בודדת המפרידה בין תא הטייס לבין תא המטען והנוסעים. גג המסוק מחובר לקרקעיתו באמצעות צלעות מחוזקות, ותחתית המסוק עצמה מחוזקת בצלעות רוחביות, מתחת לרצפת תא הנוסעים. ברצפה עצמה מורכבים פנלים הניתנים להסרה, ובתאים מתחתיה ממוקמים ארבעה מכלי דלק גמישים. בערך מתחת לציר הרוטור הראשי נמצא פתח, המיועד לשימוש במשימות מתלה מטען, בהן נושא המסוק מטען בכבל המשתלשל מפתח זה.

חלקו האחורי של תא הנוסעים הוא מקטע ההולך וצר ובסופו כבש הטענה הנפתח לאורך ציר. כבש זה הוא הפתח הראשי להטענת מטען או ציוד בעל ממדים גדולים. את הכבש ניתן להשליך בעת חירום. בנוסף לכבש ישנה דלת הזזה בצידו הימני של המסוק, ובצידו השמאלי, בחלק האחורי, ישנה דלת חירום קטנה. מנור הזנב הגבוה בנוי גם הוא במבנה מונוקוק למחצה קונוונציונלי, ללא חיזוקים אורכיים. חלק זה נתמך במקטע מחוזק, בינו לבין גוף המסוק. החיבור בין מנור הזנב למקטע זה הוא באמצעות צירים, המאפשרים את קיפול מנור הזנב בעת הצורך וקיצור אורכו של המסוק ל־17.7 מטרים. ציר ההינע לרוטור הזנב עובר בחלקו העליון של מנור הזנב, ומוכסה על ידי כיסוי אווירודינמי.

שלושת כני הנסע של המסוק אינם מתכנסים. בכל אחד מהשלושה צמד גלגלים, המורכבים על תמוכות אנכיות המצוידות בבולמי זעזועים. שתי יחידות כונסי הנסע הראשיים מורכבות על מבנים צינוריים משולשים, ואילו כן הנסע שבחרטום נתמך על ידי מחיצת תא הטייס באמצעות אטם המונע כניסת מים הנמצא בתחתית המסוק, הבנויה, כאמור, בעיצוב הידרודינמי. בכני הנסע הראשיים ישנם בלמים הידראוליים המופעלים על ידי דוושות מתא הטייס. מערכת הבלמים כוללת גם בלם חנייה ידני. כן הנסע בחרטום סובב באופן חופשי. חרטום המסוק מורכב מפנלים שקופים גדולים, ותחתיתו מעוצבת בתצורה הידרודינמית המתמזגת עם החרטום וגבוהה מחלקה האחורי של קרקעית המסוק; גם תא הטייס גבוה יותר מתא הנוסעים.

שירות מבצעי

צרפת

סופר פרלון של הצי הצרפתי, לקראת נחיתה על אוניית הסער אוראגאן, 2003

סופר פרלון של שייטת 32F של הצי הצרפתי, 2004

הסופר פרלון היה בשימוש זרוע האוויר של הצי הצרפתי בין השנים 1966–2010. שני אבות טיפוס ראשונים הועברו ב־1965 לטייסת הניסוי 10S‏ (CEPA/10S). טייסת 20S הייתה אמורה להכין את הכשרת צוותי המסוקים, ולצורך זה סופקו לה 4 מסוקים בין אוגוסט לנובמבר 1966. ב־1 בדצמבר 1967 הוקמה טייסת הסופר פרלון הראשונה, טייסת 27S. ב־8 במרץ 1968 הוצבה טייסת זו, שהייתה בשלב זה עם ארבעה מסוקים, על סיפון נושאת המטוסים קלמנסו (Clemenceau). הטייסת ביצעה משימות שונות, ובעיקר משימות תובלת ציוד ונוסעים, פינוי רפואי ועוד. מסוק חמישי נמסר ב־1970, אך מסוק אחד הוחזר לצרפת ב־1971 ושניים נוספים הוחזרו ב־1974. ביולי 1978 הועברו שני המסוקים האחרונים לאוניית הסער האמפיבית אוראגן (Ouragan).

הסופר פרלון הראשון בגרסת לוחמה נגד צוללות נמסר לטייסת 20S בדצמבר 1967. לאחר 1,000 שעות של ניסויים ובדיקות, בין אוקטובר 1968 ליולי 1969, הוקמו הצוותים הראשונים של שייטת 32F, בין ספטמבר 1969 לינואר 1970. מסוקי הסופר פרלון נועדו להחליף מסוקי סיקורסקי S-58, ומשימתם הייתה הגנת בסיס הצוללות באיל לונג (Île Longue), ליד ברסט. לצורך ביצוע המשימה היו המסוקים מצוידים בארבעה טילי טורפדו מדגם Mk 44 וארבעה רימונים נגד צוללות. בנוסף למשימתם העיקרית הופעלו המסוקים בגיחות חילוץ והצלה ובמשימות למניעת זיהום מים כתוצאה מאסונות ימיים. בשנת 1980 החליפו מסוקי ווסטלנד לינקס את מסוקי הסופר פרלון במשימות לוחמה נגד צוללות, ושייטת 32F הוסבה למשימות תובלה והצלה. החל מספטמבר 1993 צומצמו משימות הטייסת למשימות תמיכה ספציפיות בחבל ברטאן.

ביוני 1979 נמסר מסוק סופר פרלון ראשון לשייטת 33F, שהפעילה עד אז מסוקי סיקורסקי S-58. משימותיה של שייטת זו היו תובלה ותקיפה, והיא הייתה משויכת ליחידת הקומנדו הימי של חיל הנחתים הצרפתי. המסוקים הופעלו במשימות שונות, בין השאר במבצעים בלבנון בשנים 1982–1983, כחלק ממלחמת המפרץ ב־1990 וכחלק מפעולות כוח האכיפה מנושאת המטוסים קלמנסו בים האדריאטי בין דצמבר 1995 לדצמבר 1996. ב־1 באוקטובר 1999 פורקה שייטת 33F ומוזגה עם טייסת 23S. השייטת החדשה סומלה 35F וכללה חמישה מסוקים מדגם סופר פרלון SA 321G‏, 3 מסוקים מדגם סוד אוויאסיון SA365 דופין ו־6 מסוקים מדגם סוד אוויאסיון SA 316 אלואט III. ב־1 ביוני 2001 הוחלט על העברת מסוקי הסופר פרלון לשייטת 32 F.

ב-1 בינואר 2008 נותרו בשירות שייטת 32F שבעה מסוקי סופר פרלון. המסוקים דרשו תחזוקה רבה, וההערכה הייתה כי דרושות 30 שעות תחזוקה לכל שעת טיסה בודדת. ב־2010 הוצאו מסוקי הסופר פרלון משירות, והוחלפו במסוקי יורוקופטר EC225 סופר פומה.

סין

Z8J של הצי הסיני

צ'אנג'ה Z-8KA של חיל האוויר של צבא השחרור העממי

סין רכשה 12 מסוקי SA 321 סופר פרלון, מן הדגם הימי. המסוקים הגיעו לסין בין דצמבר 1975 לאפריל 1977, והיו משתי גרסאות: גרסה ללוחמה נגד צוללות וגרסה לחיפוש והצלה. הסופר פרלון היה המסוק הראשון בשירות צבא השחרור העממי של סין שהיה בעל כשירות להפעלה מסיפוני טיסה של אוניות שטח. כמה מסוקי סופר פרלון יוצרו בסין עצמה בתהליך של הנדסה הפוכה על ידי תאגיד התעשייה האווירית צ'אנג'ה , שם סומלו Z-8. המסוק נותר בשימוש לפחות עד 2014.

החל משנות ה־80 של המאה ה־20 מפעיל חיל הים של צבא השחרור העממי את מסוקי הסופר פרלון למשימות לוחמה נגד צוללות ומשימות חילוץ והצלה. במשימות לוחמה נגד צוללות נושא המסוק מכ"ם לסריקת שטח וסונאר טובל מתוצרת צרפת. במשימות אלה חמוש המסוק בטורפדו אחד הנישא מתחת לצידו הימני של המסוק. הסופר פרלון מופעל גם במשימות תובלת אספקה מאוניות לכוחות יבשה, ותובלת נחתים מאוניות אל החוף. גרסת חילוץ והצלה ימית המסומלת Z-8S מצוידת באוויוניקה משופרת, זרקור, צריח FLIR ומנוף חילוץ. אב הטיפוס של גרסה זו המריא לראשונה בדצמבר 2004. גרסת חילוץ נוספת, שסימולה Z-8JH, מצוידת בציוד רפואי ייחודי למשימות חילוץ, פותחה אף היא לצורכי הצי.

דגם Z-8A פותח כגרסת תובלה עבור צבא השחרור העממי ואושר לשימוש בפברואר 1999. שני מסוקים מדגם זה נמסר לצבא לניסויי הערכה ב־2001, אך הצבא החליט בסופו של דבר לרכוש מסוקים מדגם מיל מי־17 מגרסה V5, מתוצרת רוסיה. הצבא רכש שישה מסוקי סופר פרלון בלבד, מגרסה Z-8A, ואלה סופקו בנובמבר 2002. מסוקים אלה נותרו בתצורה ימית, עם מכ"ם מזג אוויר בחרטום ומצופים בצידי הגוף. חיל האוויר של צבא השחרור העממי רכש תריסרי מסוקים משודרגים בגרסאות Z-8K ו־Z-8KA למשימות חילוץ והצלה. מסוקים אלה צוידו בצריחי FLIR ובזרקור שמוקמו מתחת לתא הנוסעים, וכן במנוף חילוץ ומשגר נורים.

סין פיתחה גם מסוק תובלה אזרחי לשימוש פנים, המשווק בשם אוויקופטר AC313 . משקל ההמראה המרבי של דגם זה הוא 13.8 טון. המסוק יכול לשאת עד 27 נוסעים, לטווח מרבי של 900 קילומטרים.

מסוקי Z-8 זכו לפרסום רב לאחר רעידת האדמה בסצ'ואן ב־2008, שם הוכיחו את יכולתם הרבה בביצוע משימות הומניטריות. המשטרה העממית החמושה הזמינה 18 מסוקים מדגם Z-8, ורובם הוצבו ביחידות כיבוי אווירי ללוחמה בשרפות יער. במהלך רעידות אדמה נוספות שאירעו בסין ביצעו המסוקים משימות חילוץ ולוגיסטיקה.

ב־2018 הודיעה הזרוע האווירית של צבא השחרור העממי על תוכנית להוצאתם משירות של המסוקים, בשל ביצועים ירודים והוצאות תחזוקה גבוהות, אף על פי שחלק מן המסוקים נמצאים בשירות 6 שנים בלבד. מסוקי Z-8 יוחלפו כנראה על ידי מסוקים בינוניים מדגם חרבין Z-20 .

עיראק

חיל האוויר העיראקי קיבל 16 מסוקי סופר פרלון החל מ־1977. המסוקים היו מצוידים במכ"ם ובטילי אקסוסט, וסומלו SA 321H. המסוקים הופעלו במהלך מלחמת איראן–עיראק ובמהלך מלחמת המפרץ, במהלכן הופלו כמה מהם.

לוב

בשנים 1980–1981 רכשה לוב שישה מסוקים מדגם SA 321GM, מצוידים במכ"ם, ושמונה מסוקים מדגם SA 321M למשימות תובלה וחילוץ והצלה.

דרום אפריקה

סופר פרלון של צבא דרום אפריקה, במוזיאון חיל האוויר הדרום אפריקאי

דרום אפריקה הזמינה 16 מסוקים מדגם SA 321L ב־1965. המסוקים סופקו לחיל האוויר הדרום-אפריקאי ב־1967, והופעלו בטייסת 15. לפחות שניים פעלו במוזמביק במהלך הפעילות הצבאית של צבא רודזיה כנגד מורדים מצבא השחרור הלאומי האפריקאי של זימבאבווה (Zimbabwe African National Liberation Army), בין 1978 ל־1979. מסוקים אחרים הופעלו בפינוי צנחנים של דרום אפריקה משטח אנגולה לאחר מבצע ריינדיר (Operation Reindeer). באוגוסט 1978 ירו לוחמי גרילה מארגון SWAPO ‏(South West African People's Organisation – הארגון העממי של דרום מערב אפריקה) על מסוק סופר פרלון שנחת בקאטימה מולילו לאחר פשיטה בזמביה. דרום אפריקה הגיבה בירי ארטילרי, ממנו נפגעה עמדה של צבא זמביה.

סוריה

באוקטובר 1975 דווח בהרחבה כי סוריה הזמינה מצרפת 15 מסוקי סופר פרלון, מדגם שלא פורט. ההזמנה הייתה חלק מעסקת נשק במימון ערב הסעודית. חיל האוויר הסורי אכן הגדיר דרישה ל־15 מסוקים מסוג זה והמליץ על רכישת 50 מסוקים, אך העסקה לא יצאה אל הפועל.

ישראל

סופר פרלון של חיל האוויר הישראלי בסיני, לאחר שהחזיר לוחמים מפשיטה

סופר פרלון בתרגול תובלת אספקה לנחתת 60 מטרים, 1969

סופר פרלון AS 321K במוזיאון חיל האוויר, בחצרים

באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20 הפעיל חיל האוויר הישראלי כ־15 מסוקים קלים מדגמי אלואט II ובל 47, ו־28 מסוקים מדגם סיקורסקי S-58. לא היו ברשות החיל מסוקים כבדים, ותובלת משאות כבדים יותר, כמו כלי רכב, הוטלה על מטוסי התובלה: נורד נוראטלס, בואינג 377 סטרטוקרוזר ו־DC-3 דקוטה. הצורך במסוק תובלה כבד היה ברור, ומכיוון שארצות הברית סירבה באותה תקופה למכור לישראל אמצעי לחימה וכלי טיס, ומאידך יחסי ישראל־צרפת היו בשיאם, הגיע פיתוחו של הסופר פרלון ברגע הנכון. בתחילת 1965 החלו מגעים בין משרד הביטחון ומשלחת הרכש בפריז לבין חברת סוד אוויאסיון. חיל האוויר הציג לחברה באפריל אותה שנה אפיון ייחודי, שכלל מספר שינויים והתאמות. חוזה לרכישת חמישה מסוקים מדגם 321K נחתם במאי, ובהמשך השנה יצאה משלחת מטעם חיל האוויר כדי ללמוד את המסוק.

בינואר 1966 הוקמה טייסת חדשה, טייסת 114, שנקראה "טייסת הסופר פרלון" (מאוחר יותר הוחלף שמה ל"טייסת מובילי הלילה"). מפקד הטייסת הראשון היה רס"ן חיים נווה, שהיה לפני כן מפקד טייסת מסוקי סיקורסקי S-58. ב־20 באפריל 1966 נקלט בטייסת המסוק הראשון, ועד ה־18 במאי 1967 כבר היו בטייסת ארבעה מסוקים, שכולם הגיעו בדרך האוויר. קצב אספקת המסוקים היה מהיר בשל העדיפות שניתנה בצרפת להזמנה הישראלית. המסוק החמישי נמסר לישראל לאחר מלחמת ששת הימים. ביוני 1967 הציע מפקד חיל האוויר, אלוף מוטי הוד, להגדיל את מספר המסוקים ל־12, והצעתו נתקבלה. מסוק שישי נמסר עד סוף 1967, שלושה נוספים נמסרו ב־1968, ואספקתם של שלושה נוספים הייתה מתוכננת ל־1970. קצב האספקה הואט לאחר הטלת האמברגו על ידי נשיא צרפת, שארל דה גול, בעקבות פשיטת צה"ל על נמל התעופה בביירות בסוף דצמבר 1968. אספקתם של שלושת המסוקים האחרונים התעכבה, והושלמה רק בסיוע מדינה שלישית, ובדרך הים. המסוקים שהגיעו לארץ היו מצוידים במנועי טורבומקה III E-3, שהתבררו כחלשים מדי לתנאי היובש והחום בישראל. בשל כך שודרגו המנועים לאחר זמן מה לדגם חזק יותר, III E-6 אך גם שדרוג זה לא היה מספק, ולכן הוחלפו המנועים בשנים 1974–1975 למנועים מתוצרת ג'נרל אלקטריק T58-GE-T5D, בעלי הספק של 1,475 כוח סוס כל אחד. חיל האוויר שקל רכישת מסוקי סופר פרלון נוספים, אך האמברגו הצרפתי מנע אפשרות זו. בנוסף, לקחי מלחמת ששת הימים לימדו שיש צורך במסוק כבד יותר, ולאור ההתחממות ביחסי ישראל־ארצות הברית פנה חיל האוויר לרכישת מסוקי סיקורסקי CH-53 סי סטאליון, שכונו בחיל האוויר "יסעור".

במלחמת ששת הימים היו בטייסת, שהייתה עדיין בשלבי הקמה, ארבעה מסוקים בלבד ושמונה טייסים שהיו בשלבי הכשרה. למרות זאת השתתפה הטייסת בלחימה לפי הצורך, במשימות חילוץ טייסים נוטשים, פינוי פצועים ותובלה. במבצע אורים, ב־7 ביוני, הנחיתו מסוקי סופר פרלון ו־S-58‏ 150 צנחנים בשארם א־שייח'. מסוק אחד גם נשלח לפנות מלחים אמריקאים מספינת הביון "ליברטי" שנפגעה בתקיפה בשגגה על ידי חיל האוויר, אך צוות הספינה סירב לקבלו והוא שב ריק. מסוק סופר פרלון הנחית את לוחמי צה"ל הראשונים על החרמון ביומה האחרון של המלחמה.

המסוקים פעלו רבות בתקריות שקדמו למלחמת ההתשה ובמלחמת ההתשה עצמה. בין המבצעים הרבים בהם השתתפו (לעיתים במשותף עם מסוקים מדגמים אחרים): חילוץ ניצולי המשחתת אח"י אילת, ב־21 באוקטובר 1967; מבצע תופת, ב־21 במרץ 1968; מרדפים בבקעת הירדן וביהודה ושומרון אחרי מחבלים שהסתננו מירדן, בין יולי לדצמבר 1968; מבצע הלם, הובלת צנחנים למבצעים בעומק השטח המצרי: חבלה בתחנת שנאים בנגע חמאדי והובלת פצצות לחבלה בסכר נגע חמאדי ובגשר קינא ב־31 באוקטובר 1968; מבצע תשורה, הפשיטה על שדה התעופה של ביירות, ב־28 בדצמבר 1968; סדרת מבצעי בוסתן, פשיטות בעומק מצרים, בחודשים אפריל עד אוגוסט 1969; מבצע תרנגול 53, בו נלקח מכ"ם מצרי לישראל, ב־26 בדצמבר 1969; מבצע רודוס, כיבוש האי המצרי שדואן, ב־22 בינואר 1970; מבצע ששת, מיקוש כביש צפונית לספאגה (سفاجا) במצרים ופיצוץ חמישה עמודי טלפון בסמוך, ב־21 במאי 1970; ועוד.

במלחמת יום כיפור פעלו המסוקים כגיבוי למסוקי היסעור וביצעו משימות ממסר ותובלה, אך גם הנחיתו כוחות על פסגת הר החרמון במבצע קינוח. המסוקים השתתפו בלחימה גם במסגרת מלחמת לבנון הראשונה.

בשנת 1982 השתתפו שלושה מסוקי סופר פרלון בתרגיל פשיטה של חטיבת חי"ר 97 (מילואים) בבקעת הירדן. המסוק הראשון שנשא פלוגת חי"ר איבד את כוח העילוי כ־10 ק"מ לפני מקום הנחיתה המתוכנן, איבד גובה ולבסוף התרסק על צלע הר והתגלגל לתוך ערוץ הוואדי. סמל המחלקה נהרג במקום, הקשר והחובש נכוו ונפצעו^{[דרוש מקור]}.

המסוקים יצאו משירות פעיל בחיל האוויר בשנת 1991, ומסוק אחד (מספר 20) נשאר במצב כשיר לטיסה במוזיאון חיל האוויר בחצרים, אך כשירותו לא נשתמרה עם השנים, ובימינו המסוק מקורקע.

גרסאות

מסוק SA-321K סופר פרלון מס' 20 במוזיאון חיל האוויר בחצרים

מסוק סופר פרלון צרפתי על סיפון נושאת המטוסים הצרפתית קלמנסו

• SE.3200 פרלון

אב טיפוס, שלושה מנועי טורבומקה IIIB בעלי דחף של 800 כוח סוס כל אחד, המפעילים רוטור בעל ארבעה להבים בקוטר 15.2 מטרים. נבנו שני מסוקים, טס לראשונה ב־10 ביוני 1958.

• SA 321

דגם קדם ייצור. נבנו ארבעה מסוקים.

• SA 321G

גרסה ללוחמה נגד צוללות עבור הצי הצרפתי. שלושה מנועי טורבומקה IIIC-6. נבנו 26 מסוקים.

• SA 321Ga

מסוק תובלה כללית וסער עבור הצי הצרפתי.

• SA 321GM

דגם לייצוא עבור לוב, מצויד במכ"ם אומרה (Omera)‏ ORB-32WAS.

• SA 321H

דגם לייצוא עבור עיראק, עם שלושה מנועי טורבומקה טורמו IIIE, מצויד במכ"ם אומרה ORB-31D, וחמוש בטיל נגד ספינות אקסוסט.

• SA 321F

דגם לשימוש אזרחי, לתובלת 34 עד 37 נוסעים. שלושה מנועים טורבומקה IIIC-3.

• SA 321J

דגם אזרחי לתובלה ונוסעים, עד 27 מושבים.

• SA 321Ja

דגם SA 321J משופר.

• SA 321K

דגם לייצוא עבור ישראל.

• SA 321L

דגם לייצוא עבור דרום אפריקה, לתובלה צבאית. מצויד במסנני אוויר על כונסי המנוע.

• SA 321M

דגם לחילוץ והצלה ולתובלה כללית עבור לוב.

• צ'אנג'ה Z-8

גרסה סינית, שלושה מנועי צ'אנג'ז'ו WZ6.

• צ'אנג'ה Z-8A

דגם סיני לתובלה צבאית.

• צ'אנג'ה Z-8F

גרסה סינית עם שלושה מנועי פראט אנד ויטני קנדה מדגם PT6B-67A.

• צ'אנג'ה Z-8AEW

דגם סיני למשימות שליטה ובקרה, עם אנטנת מכ"ם מתכנסת, מכ"ם AESA, כיסוי 360°, חרטום מתוכנן מחדש הדומה לדגם AC313 אוויקופטר, ומערכת FLIR.

מפעילות

מפעילות צבאיות

חיל האוויר של צבא השחרור העממי

חיל הים של צבא השחרור העממי

מפעילות בעבר

• דרום אפריקה

חיל האוויר הדרום-אפריקאי

חיל האוויר של זאיר

אולימפיק איירליינס

חיל האוויר הישראלי

חיל האוויר הלובי

הצי הלובי

חיל האוויר העיראקי

הזרוע האווירית של הצי הצרפתי

מאפיינים

מאפיינים כלליים

• צוות: 5
• קיבולת: 27 נוסעים או 15 אלונקות
• אורך: 23.03 מטרים
• גובה: 6.66 מטרים
• קוטר רוטור: 18.90 מטרים
• שטח דיסקת הרוטור: 280.06 מטר רבוע
• משקל ריק: 6,863 ק"ג
• משקל המראה מקסימלי: 13,000 ק"ג
• הנעה: 3 × מנוע טורבו־ציר טורבומקה טורמו IIIC VO-435-23B‏, 1,570 כוח סוס כל אחד

ביצועים

• מהירות מרבית מותרת (Never Exceed speed)‏: 148 קשר (275 קמ"ש)
• מהירות מרבית: 135 קשר (249 קמ"ש)
• טווח: 1,020 ק"מ
• תקרת שירות: 3,150 מטר
• קצב טיפוס: 6.7 מטרים לשנייה

חימוש

• טילי אקסוסט
• טורפדו

לקריאה נוספת

• יהודה בורוביק, נעם הרטוך: סיד אוויאסיון SA-321K סופר פרלון, ביעף, גיליון 56, עמ' 41–46.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איירוספסיאל SA 321 סופר פרלון בוויקישיתוף

• סופר פרלון, באתר חיל האוויר הישראלי
• גיא רימון, ‏הינשוף הזקן, בטאון חיל האוויר 170, יולי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
• מסוק סופר־פרלון של חיל האוויר הישראלי בתרגיל עם הצוללת אח"י לוויתן