אירוס (יישוב)

אירוס
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גן רווה
גובה ממוצע[1] ‎46 מטר
תאריך ייסוד 2013
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 911 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎9.8% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
אתר היישוב
כיכר יהדות בולגריה בכניסה ליישוב

אִירוּס הוא יישוב קהילתי בעל אופי עירוני בתחומי מועצה אזורית גן רווה שהקמתו החלה בשנת 2011, על גבעות הכורכר מול היישוב בית חנן ומצפון ליישוב בית עובד, על כביש 42 (בסמוך למחלף עין הקורא על כביש 431 המוביל לירושלים ולתל אביב). כל המבנים ביישוב הם צמודי קרקע והוא גובל בגן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקעות היישוב נרכשו על ידי משפחות יהודיות בבולגריה בשנות ה-20 של המאה ה-20, כחלק מתוכנית של ההסתדרות הציונית בבולגריה להקמת יישוב שתושביו יעסקו במקצועות חופשיים וייתמכו ביוצאי בולגריה תושבי האזור, במושב בית-חנן, שעסקו בחקלאות. כל הקרקעות שנמכרו בבולגריה נרשמו בשנת 1945 על שם החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים בע"מ (חל"צ), שהוקמה על ידי שליחי ההסתדרות הציונית בבולגריה למטרה זו. בשנות ה-50 החלה החברה להעביר את החלקות על שמם של הקונים במרשם המקרקעין (טאבו).[3]

בתקופת המנדט היישוב אושר בתוכנית המתאר הבריטית (R220) בשנת 1947 עקב בקשה שהוגשה על ידי החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים. אך במשך עשרות שנים התוכנית לא מומשה. בשנת 1971 הוכרזו האדמות כקרקע חקלאית ובשנת 1981 הוכרזו חלק מהאדמות כגן לאומי בתוכנית מתאר ארצית 8. בעקבות אישור תוכנית זו הוגשה תביעה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" על ידי החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים בגין ירידת ערך ודרישת פיצוי.

לאחר חקיקת שינוי לחוק הליכי תכנון ובניה בשנת 1990, שאפשר לגורמים פרטיים להגיש תוכניות לוועדה לבניה למגורים ולתעשייה, הגישו החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים ביחד עם בעלי קרקעות במתחם את תוכנית בר/במ/109 שמייעדת את המתחם למגורים ולמבני ציבור.

בעלי הקרקעות ויורשיהם ניהלו מאבקים ארוכים, חלקם בערכאות, שהובילו בשנת 2007 למתן אישור סופי לבניית היישוב.[4] בשנת 2010 התקבלו היתרי הבנייה הראשונים והחלה הבנייה בפועל.

ב-6 במאי 2012 הגיש ראש המועצה האזורית גן רווה, מוני אלימלך, בקשה למנכ"ל משרד הפנים להכיר באירוס כיישוב עצמאי וזאת למרות ההנחיות של תמ"א 35 הקובעת כי אין להקים יישובים חדשים אלא לפתח את הנגב והגליל וכן כי אין להכיר ביישובים מתפתחים ליד יישובים קיימים כישובים חדשים, ולכן על פי תוכנית זאת לא ניתן להכיר באירוס בתור יישוב חדש ויש לספח אותו לאחד המושבים השכנים (בית עובד או בית חנן) או לעיר הסמוכה (נס ציונה). לאחר מכן, ב-31 באוקטובר מונתה ועדת חקירה מטעם משרד הפנים אשר התבקשה לקבוע את מעמדו המוניציפלי של אירוס.

באפריל 2013, לאחר שמיעת עמדות שונות מצד גורמים נוספים, החליטה הוועדה להמליץ לשר הפנים כי אירוס יהיה יישוב קהילתי עצמאי בשטחה של המועצה האזורית גן רווה. החלטת הוועדה הסתמכה על כך שאין היגיון בחיבור אירוס לנס ציונה עקב הגן הלאומי המפריד ביניהם, וכן שאין היגיון בצירוף אירוס לבית עובד ובית חנן מכיוון שאופיים החקלאי שונה מאופיו הקהילתי-עירוני של היישוב שיוקם, וכן על תוכנית המתאר הבריטית הקובעת למעשה כי אירוס אינו יישוב חדש אלא יישוב שהוקם כבר בקום המדינה.

באמצע 2014 ישנם כ-50 בתים מאוכלסים, כ-40 מגרשים בשלבי בנייה וכן כ-20 בהליכי רישום טרום בנייה.

בסיום אכלוסו יכלול היישוב כ-450 יחידות דיור פרטיות, רובן יוקמו על מגרשים חד-משפחתיים בשטח של 500 מ"ר. כמו כן יבנו מספר בתים דו-משפחתיים על שטח של 250 מ"ר. שטחי הבנייה המותרים לכל יחידת דיור הם גבוהים יחסית לפרויקטים אחרים משום שהתוכניות אושרו לפני שנים רבות.

במקום מתוכננים לקום שני מרכזים מסחריים, שני גני ילדים, מרפאה, מתנ"ס, קאנטרי קלאב, בית אבות, בית כנסת, קריית חינוך גדולה (בית ספר תיכון) ומצפור שייבנה בנקודה הגבוהה ביותר וישקיף על היישוב כולו ועל הגן הלאומי גבעות הכורכר שממזרח לו.

היישוב הוכר רשמית על ידי משרד הפנים בדצמבר 2013 והיום מתגוררות ביישוב למעלה מ-150 משפחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ בר"ם 2237/11 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" נ' מימי גרמנוב, ניתן ב־23 בספטמבר 2012, סעיפים 1-3
  4. ^ שי פאוזנר, הפסד למדינה: היטל השבחה נמוך ביישוב אירוס, באתר ynet, 27 במרץ 2011