אקולוגיה עמוקה
אקולוגיה עמוקה היא פיתוח חדש יחסית של הפילוסופיה האקולוגית (אקוסופיה) המחשיבה את האנושות כחלק אינטגרלי מסביבתה. האקולוגיה העמוקה נותנת משקל יתר לחשיבות של מינים שאינם אנושיים, מערכות אקולוגיות ותהליכים טבעיים מאשר הממסד הסביבתי המקובל והתנועות הירוקות. האקולוגיה העמוקה הובילה ליצירת מערכת חדשה של אתיקה סביבתית. עקרון הליבה של האקולוגיה העמוקה פותח על ידי הפילוסוף הנורווגי ארן נאס בדוקטרינת "שוויוניות הביוספרה" שלו, הטוענת כי לכל המינים זכות שווה לחיות ולשגשג. השימוש בשם התואר "עמוקה" מראה על הסתייגות מסביבתנות תועלתנית ובא להורות כי בניגוד לקיטלוג המקובל של אקולוגיה כדיסיפלינה מצומצמת של מדעי החיים, האקולוגיה העמוקה מתעסקת בעקרונות הפילוסופיים העמוקים הנוגעים לשאלת מיקומו של האדם באקוספירה.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי 'אקולוגיה עמוקה' הוטבע לראשונה על ידי הפילוסוף הנורווגי ארן נאס בשנת 1973 שגם עזר בפיתוח היסודות התאורטיים בבסיס המונח.
עבור ארן נאס, מדע האקולוגיה המתעסק בעובדות ולוגיקה בלבד, אינו יכול לענות על השאלות המוסריות בנוגע לאורח החיים שלנו. למטרה הזו אנו נצרכים לתובנה אקולוגית. האקולוגיה העמוקה שואפת לפתח תובנה כזו בעזרת התמקדות בחוויה עמוקה, שאלות עמוקות ומחויבות עמוקה. אלה הרכיבים של מערכת שלמה התומכים ומפרים אחד את השני. המערכת כולה היא מה שנאס יגדיר בתור אקוסופיה, פילוסופיה מתפתחת אך עקבית של קיום, חשיבה ופעולה בעולם, הכוללת תובנה אקולוגית והרמוניה
סטפן הרדינג, "מהי אקולוגיה עמוקה?", 2002
נאס דחה את הרעיון כי יצורים ניתנים לדירוג על פי חשיבותם היחסית. לדוגמה, התשובות לשאלות כמו האם לבעל החיים יש נשמה נצחית, האם הוא משתמש בהיגיון או האם יש לו תודעה, היוו את ההצדקה לדרוג בני האדם מעל בעלי חיים אחרים. נאס קובע כי "הזכות לכל צורות החיים לחיות היא זכות אוניברסלית שאינה ניתנת לכימות". העיקרון המטפיזי העומד בבסיס הרעיונות מובא לידי ביטוי בבהירות בטענתו של ורוויק פוקס כי "בני האדם ושאר מיני בעלי החיים הם כולם ביטויים של מציאות חיה אחת". בהתאם לכך, האקלוגיה העמוקה תתמוך בטענה המובאת בספרו של אלדו לאופולד כי בני האדם הם "אזרחים פשוטים בקהילה הביוטית". כמו כן, היא תתמוך בכלל האצבע לבחינת מוסריות אקולגית שטבע לאופולד: "דבר הוא נכון כאשר הוא נוטה לשמר את הקיום, היציבות והיופי של הקהילה הביוטית. הוא לא נכון כאשר הוא נוטה אחרת".
אקולוגיה עמוקה נותנת את הבסיס הפילוסופי לפעילות סביבתית מעשית המנסה להתנגד למה שנתפס כהרס עצמי של האנושות. אקולוגיה עמוקה וסביבתנות משתמשים בטענה כי מדע האקולוגיה מוכיח שמערכות אקולוגיות יכולות לספוג רק כמות מוגבלת של שינויים על ידי בני אדם או גורמים חיצוניים אחרים. כמו כן, שתיהן טוענות כי פעולות הסיווילזציה המודרנית מסכנות את הקיום התקין של המערכת האקולוגית הגלובלית. אקולוגים מתארים את השינוי והיציבות של מערכת אקולגית בצורות שונות כגון, הומאוסטזיס, שיווי משקל דינמי ועוד. ללא תלות בשאלה איזה מודל הוא המדויק ביותר, סביבתנים טוענים כי פעילות כלכלית מסיבית של בני האדם דחפה את המערכת האקולגית הרחק ממצבה "הטבעי" על ידי צמצום המגוון הביולוגי, שינוי אקלים והשפעות אחרות. כלומר, הסיווליזציה שלנו גורמת להכחדה המונית. אקולוגים עמוקים מקווים לגרום לשינוי פוליטי וחברתי בעזרת הפילוסופיה שלה.
מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאס ופוקס אינם מתיימרים להשתמש בלוגיקה או באינדוקציה מדעית כדי להגיע למסקנות הפילוסופיות שלהם היישר ממדע האקולוגיה, אולם הם טוענים כי כל מי שמתבונן במסקנות האקולוגיה המדעית וחקר הדינמיקה של מערכות לא יכול שלא להרגיש, ולו במרומז, את הטענות המטאפיזיות העומדות בבסיס האקולוגיה העמוקה.
בספרם משנת 1985, "אקולוגיה עמוקה", מתארים דבל וססונס את המקורות של האקולוגיה העמוקה. הם מונים את מדע האקולוגיה עצמו, ומחשיבים את חידושו העיקרי כגילוי מחדש בהקשר מודרני של הטענה ש-"הכל מקושר לכל דבר אחר". הם מציינים כי חלק מהאקולוגים וההיסטוריונים של הטבע אף פיתחו בעצמם תודעה אקולוגית עמוקה, חלקם בהקשר פוליטי וחלקם גם בהקשר רוחני, היוצאת ממגבלות זווית הראייה האנושית והתפיסה האנתרופוצנטרית המקובלת. בין המדענים הם מציינים במיוחד את רייצ'ל קרסון, אלדו לאופולד, ג'ון ליווינגסטון, פול רץ ארליך וברי קומונר, יחד עם פרנק פרייז'ר דרלינג, צ'ארלס סוט'רלנד אלטון, איוג'ין אודום ופול סירס.
מקור נוסף של האקולוגיה העמוקה שדבל וססונס מזכירים הוא "הפיזיקה החדשה". הם מתארים אותה כניפוץ של הגישה הקלאסית מבית מדרשם של דקארט וניוטון הרואה את היקום כמכונה הניתנת להבנה בעזרת הסברים ליניאריים של סיבה ותוצאה. הם מציינים במיוחד את ספרו של פריטיוף קאפרה "הטאו של הפיזיקה" המדגים כיצד הפיזיקה החדשה מובילה לתובנות מטאפיזיות בדבר הקשרים ההדדיים בין כל רכיבי הטבע.
הגרסה המדעית של השערת גאיה גם כאן השפיעה על התפתחות האקולוגיה העמוקה.
בספרם נותנים דבל וססונס קרדיט גם למשורר והמבקר החברתי האמריקני גארי סינדר - אדם הקשור בין השאר ללימודי בודהיזם, תרבות אינדאנית, חיי שטח ותנועות חברתיות אלטרנטיביות - כמקור מרכזי של תובנות בהתפתחות רעיונותיהם.
רוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון הרוחני המרכזי של האקולוגיה העמוקה הוא בדבר היותה של האנושות חלק מהעולם ולא ישות נפרדת ממנו. כדי שהיחיד יוכל לקבל אינטואיציה ונקודת מבט אקוסנטרית שכזו עליו לעבור תהליך של הכרה עצמית מחודשת ("חזרה לארץ"). רעיון זה מבוסס על התובנה כי ככל שהעצמי יהיה מסוגל להרחיב את מעגל ההזדהות שלו עם אחרים (אנשים, בעלי חיים, מערכות אקולוגיות) הוא ימצא את עצמו חופשי ומשוחרר יותר. ורוויק פוקס מגייס את הפסיכולוגיה הבין-אישית כדי לתמוך ברעיון זה.
מסורות רוחניות נוספות השפיעו על האקולוגיה העמוקה ביניהם, טאואיזם, בודהיזם וג'ייניזם, בעיקר בזכות הגישה הלא דואליסטית שלהם בנוגע לאבחנה בין סובייקט לאובייקט. ביחס למסורת היהודית-נוצרית, נאס מעביר את הביקרות הבאה: "היוהרה של שלטון האדם (כפי שהיא משתקפת במקרא) נמצאת בהרגשת העליונות העומדת בבסיס המחשבה כי אנו קיימים כדי לפקח ולשלוט על הטבע בדומה לאיזשהו איש ביניים מכובד ביותר, הניצב בין הבורא לבריאתו". ביקורת זו הורחבה במאמרו של לין וייט משנת 1967 "אודות המקורות ההיסטוריים של המשבר האקולוגי". במאמר וייט אף מציע אלטרנטיבה לתפיסה הנוצרית המקובלת ביחס למעמד האדם בטבע, על פי הפילוסופיה של ההוגה הנוצרי פרנציסקוס מאסיזי, הטוען בזכות השוויון בין כל היצורים.
מעשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהשראת המסורת הבודהיסטית, ג'ואנה מקיי, פעילה נגד גרעיניות בארצות הברית, גילתה כי אחד המעכבים הגדולים ביותר לעבודתם של הפעילים הוא הנוכחות של רגשות בלתי מטופלים כגון ייאוש, עצב, כעס וזעם. ההתעלמות מרגשות אלו הובילה לאדישות וחוסר מוטיבציה אצל הפעילים.
אקולגים עמוקים מעשיים, כגון ג'ון סיד, טוענים כי אף על פי שאצל חלק מהאוכלוסייה קיימת המודעות האינטלקטואלית אודות הקשר ההדדי בין כל רכיבי הסביבה, התרבות המערבית מצליחה לשדוד מאיתנו את האינטואיציה והזדהות הרגשית עם רעיונות אלו שאולי היו לנו כילדים, בעזרת הדרה מסיבית של וחינוך בסביבה אנתרופוצנטרית.
בעקבות הספרים שנכתבו בנושא, "ייאוש ועבודת העצמה" ו-"העבודה שמחברת מחדש", מייסי ואחרים הביאו את רעיונות האקולוגיה העמוקה המעשית למדינות רבות, בעיקר ארצות הברית, אירופה (אנגליה וגרמניה בפרט), רוסיה ואוסטרליה.
עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומכי האקולוגיה העמוקה מאמינים כי העולם אינו קיים כמשאב הניתן לניצול באופן חופשי על ידי בני האדם. האתיקה הסביבתית של האקולוגיה העמוקה מחזיקה כי המערכת כולה חשובה מכל אחד מרכיבה. הם מציעים מבנה של 8 עקרונות כדי להבהיר את עמדתם:
- לקיום התקין ולשגשוג של חיים אנושיים ושאינם אנושיים עלי אדמות יש ערך כשלעצמו (ערך אינהרנטי). ערך זה אינו קשור למידת התועלת שהם מביאים למטרות אנושיות.
- העושר והמגוון של צורות החיים השונות תורמים למימוש ערכים אלו וגם מהווים ערך כשלעצמם.
- לבני אדם אין זכות לצמצם עושר ומגוון זה מלבד כדי לספק צרכים אנושיים חיוניים.
- השגשוג של חיים אנושיים ותרבות אנושית אינה סותרת הפחתה משמעותית של כמות אוכלוסיית בני האדם. השגשוג של חיים שאינם אנושיים מחייב הפחתה כזו.
- רמת ההתערבות האנושית הנוכחית בעולם הטבע היא מוגזמת והמצב הולך ומחמיר.
- אי-לכך, מדינויות צריכות לעבור שינוי. מדובר על מדינויות המשפיעות על יסודותיהם של מערכות כמו כלכלה, טכנולוגיה ואידאולוגיה. מצב העניינים אחרי השינויים המבוקשים יהיה שונה מאוד ממצבו הנוכחי.
- השינוי האידיאולגי הוא בעיקרו ההכרה בערך של החיים כשלעצמם (ערך אינהרנטי) במקום השאיפה התמידית לרמת חיים הולכת וגדלה.
- למחזיקים בעקרונות הללו ישנה מחויבות לנסות לממש את השינויים הנדרשים.
שורשים פילוסופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לזהות את התפיסה האידאולוגית העומדת בבסיס "אקולוגיה עמוקה" וכן את ההתנגדות לתפיסה זו, בהגות מוקדמת.
תפיסה אקולוגית עמוקה באה לידי ביטוי במסה של ז'אן-ז'אק רוסו "על המקור והיסודות של אי-השוויון בין בני האדם", שבה תיאר את "מצב הטבע" האידיאלי ככזה שמקיים גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי. למסתו של רוסו ניתן לזהות שורשים במטמורפוזות של אובידיוס.[1]
גם הגישה המנוגדת, הרואה חשיבות וערך ב"ממשלת האדם" המתלווה ב"פיתוח אנושי של הטבע", נוכחת בהגות ובשירה של המאה ה-19, למשל, בשירו של רודיארד קיפלינג "The Explorer" (מגלה הארצות). לתפיסה זו ניתן למצוא הדים בתנ"ך, כדוגמת הציווי הראשוני לאדם בתחילת ספר בראשית: ”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ [...] וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ”.[2]
התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפועל, פעילי אקולוגיה עמוקה תומכים בביזור, יצירת אזורים אקולוגיים, פירוק צורתה הנוכחית של התעשייה וסוף לסמכותיות המוחלטת של הממשל.
אקולוגיה עמוקה אינה בדרך כלל מוגדרת כתנועה נפרדת אלא כחלק מהתנועה הירוקה. ניתן להגדיר את האקולגיה העמוקה כתנועת הפעילים הירוקים בעלי תודעה אקולוגית עמוקה. הפעילים מקבלים עליהם את האבחנה בין ירוקים בהירים לכהים (מכונים גם גיאנים מלשון גאיה) וגם את ההקשר הרחב יותר הכולל מחויבות לשלום וערכים נוספים. לאקולוגיה העמוקה השפעה רחבת היקף על התנועה הירוקה הכללית בכך שהיא מספקת מצע אתי מובחן ומסודר למפלגות ירוקות, אקולוגים פוליטיים וסביבתנים.
הפילוסופיה של האקולוגיה העמוקה תרמה לבידול התנועה האקולוגית המודרנית באבחנתה באנתרופוצנטריות של המושג סביבה עצמו ובהתנגדות לרעיון שבני האדם משמשים כשליטים-מגינים של הסביבה.
אקולוגיה עמוקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נושא זה תחת עריכה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנרכו-פרימיטיביזם
- מוריי בוקצ'ין, ממבקרי האקולוגיה העמוקה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Devall, W. and G. Sessions. 1985. Deep Ecology: Living As if Nature Mattered Salt Lake City: Gibbs M. Smith, Inc.
- Drengson, Alan. 1995. The Deep Ecology Movement
- Katz, E., A. Light, et al. 2000. Beneath the Surface: Critical Essays in the Philosophy of Deep Ecology Cambridge, Mass.: MIT Press.
- Næss, A. 1989. Ecology, Community and Lifestyle: Outline of an Ecosophy Translated by D. Rothenberg. Cambridge: Cambridge University Press.
- Passmore, J. 1974. Man’s Responsibility for Nature London: Duckworth.
- Sessions, G. (ed) 1995. Deep Ecology for the Twenty-first Century Boston: Shambhala.
- Jozef Keulartz, Struggle for nature : a critique of radical ecology, London [etc.] : Routledge, 1998
- Michael Tobias ed, Deep Ecology, Avant Books (1984, 1988) ISBN 0-932238-13-0.
- Harold Glasser (ed), The Selected Works of Arne Næss, Volumes 1-10. Springer, (2005), ISBN 1-4020-3727-9. (review)
- Jack Turner, The Abstract Wild, Tucson, Univ of Arizona Press 1996
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כנסיית האקולוגיה העמוקה (באנגלית)
- תנועת האקולוגיה העמוקה (באנגלית)
- ביטאון אקוספיה קנדי, כולל מאמרים של נאס (באנגלית)
- אקולוגיה עמוקה לעומת אקולוגיה חברתית (באנגלית)
- אקולוגיה עמוקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
