בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה
 | |||
| החזית הצפונית וקיר ההנצחה לבוגרי האוניברסיטה | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| סוג |
בית כנסת  | ||
| על שם | נורברט צימבליסטה | ||
| מיקום | אוניברסיטת תל אביב | ||
| מדינה | ישראל | ||
| מייסדים | נורברט צימבליסטה | ||
| מנהל | יאיר ליפשיץ | ||
| אוצר ראשי | יאיר ליפשיץ | ||
| הקמה ובנייה | |||
| תקופת הבנייה | ?–1998 | ||
| תאריך פתיחה רשמי |
1998 | ||
| אדריכל | מריו בוטה | ||
| מידות | |||
| גובה |
13.5 מ' | ||
| קואורדינטות | 32°06′45″N 34°48′19″E / 32.1125°N 34.80527778°E | ||
| https://heritage.tau.ac.il/ | |||
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות
 | |||
  | |||
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה שוכן באוניברסיטת תל אביב. הוא הוקם ביוזמתם ובמימונם של נורברט ופולט צימבליסטה משווייץ, החברים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, ותוכנן על ידי האדריכל השווייצרי מריו בוטה. המרכז הוקם במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים השונים בעם היהודי ובישראל, כדברי האדריכל:
מקום לתפילה ומקום לרב שיח: בית כנסת ואולם הרצאות, מקום בו הדתי והחילוני יכולים להפגש. זהו המנדט שקיבלתי מפולט ונורברט צימבליסטה כאשר שכרו את שירותי...
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה משמש בראש וראשונה את ציבור הסטודנטים ואת סגל האוניברסיטה, אך הוא פונה גם אל הציבור הרחב. הוא שוכן בפינה הדרום-מזרחית של הרחבה המרכזית בקמפוס, כדי להבטיח את נגישותו לקהל.
שטחו של המבנה הוא 760 מ"ר, והוא הוקם בשנים 1997–1998. הוא עשוי בצורת שני מגדלים זהים שגובהם 13.5 מטר; המגדלים רבועים בבסיסם והם הופכים אט אט לעגולים. במגדל המזרחי שוכן בית הכנסת ובמערבי אולם ההרצאות והכנסים. אולם מבואה נמוך יותר מחבר בין שני המגדלים, והמבנה נדמה לספר תורה למתבונן בו מדרום ומצפון. הציפוי החיצוני של המבנה עשוי מאבן בגוון אדמדם אשר הובאה מהרי הדולומיטים באיטליה, לאחר שניסיון להשתמש באבן ירושלמית לא הביא לתוצאה אסתטית. הציפוי הפנימי של המבנה עשוי מאבן בגוון זהוב דמוי-עץ אשר הובאה מטוסקנה.[1]
באולם ההרצאות 150 מקומות ישיבה והוא משמש לפעילות התרבותית של המרכז ולתפילה לא אורתודוקסית. מולו שוכן בית הכנסת האורתודוקסי ובו ארון קודש העשוי מציפוי של אבן שוהם שהובאה מפקיסטן וסביבו רצועת אוניקס המאפשרת חדירת אור יום. מעל הארון חקוקה הכתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" ומשמאלו נר זיכרון מעוצב. מעל אולם בית הכנסת תלויה מעין חופה בצורת ריבוע החופפת לשטח רצפת האולם, אך בשל גובהה היא נושקת לקירות המבנה שצורתם בגובה זה היא כשל עיגול רק בארבע פינותיה. מושבי בית הכנסת ניצבים בשורות משני צדדיו, ומחיצה ניידת מבדילה את עזרת הנשים מיתר האולם. בית הכנסת פעיל רק בימי חול והוא סגור בסופי שבוע ובחופשות אקדמיות. במבנה פועלים גם חדר עיון קטן וחדר תצוגה.
בשנת 2022 המבנה נבחר כבניין לשימור על ידי וועדת השימור של עיריית תל אביב-יפו, המבנה "הצעיר" ביותר (24 שנים לאחר בנייתו) שזכה בישראל למעמד זה.[2][3]
פעילות ואירועים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרכז מתקיימות סדרות של שיעורים, הרצאות, ערבי עיון, דו־שיח, סימפוזיונים וקבוצות דיון וחשיבה בנושאים מגוונים ובבעיות הקשורות הן בהווי ובמסורת היהודית והן בזהויות היהודיות והישראליות. במרכז נבחנות הזיקות שבין מורשת היהדות לבין החיים במדינה דמוקרטית מודרנית, בשאיפה להתמודדות עם שאלות אקדמיות ואקטואליות המעסיקות את החברה בישראל. הדיונים מוצגים מזוויות מגוונות של התמחות מקצועית, משאיפה להתמודד עם קשת הגישות השונות בחברה היהודית ובחברה הישראלית.
הפעילות כוללת את הסדרה השנתית "סדרת הרצאות יום ג" בה מרצים שונים עוסקים בתמה הקשורה בתרבות היהודית והעברית ממבט אינטרדיסציפלינרי, הרצאות אורח במועדי לוח השנה העברי, לימוד תלמוד בבית המדרש, פרויקט "בימת־ספר" בו מוצג דיון אקדמי בספר פרוזה חדש בנוכחות הסופר/ת, פרויקט "יהדות במחלוקת" בו נידון נשוא אקטואלי שנוי במחלוקת בחברה היהודית או הישראלית, ותערוכות מתחלפות בגלריית המרכז הכוללות שיח־גלריה.
בשנת 2018 הסופר עמוס עוז נשא במרכז הרצאה תחת הכותרת כל החשבון עוד לא נגמר כחלק מסדרת הרצאות יום ג' שעמדה בסימן 120 שנה לכינוס הקונגרס הציוני העולמי הראשון, וההרצאה זכתה לצפיות רבות ברשת.[4] לאחר מותו של עוז, ההרצאה עובדה גם לספר בשם זה כאשר בדיעבד הפכה להרצאה האחרונה שנשא עוז בחייו.[5]
בית הכנסת הוא אורתודוקסי, נערכות בו תפילות קבועות מספר פעמים ביום, אך בשונה ממרבית בתי הכנסת בעולם הוא סגור בימי שישי ושבת, כאשר האוניברסיטה סגורה. בית הכנסת משמש גם לעריכת טקסי נישואים ובר-מצווה לקהל הרחב.[6]
ראשי המרכז
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תמונה | ראש המרכז | תקופת כהונה |
|---|---|---|
 |
פרופ' אהרן דותן | 1997–2012 |
 |
פרופ' ג'רמי כהן | 2012–2014 |
 |
פרופ' דן לאור | 2015–2020 |
.jpg) |
ד"ר יאיר ליפשיץ | 2020-2024 |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
החזית הצפונית -
אולם בית הכנסת -
פרט: פינה בבית הכנסת וחיבור ה"חופה" אל קיר האולם -
תקריב של ארון הקודש ומעטפת האוניקס סביבו -
פרט: תקריב של שני המגדלים -
החזית הדרומית -
תקריב החזית הדרומית -
המרכז ובחזית אתר זיכרון לחללי האוניברסיטה בעיצוב מיכאל גרוס (אמן)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, ברשת החברתית פייסבוק- אודות המבנה באתרו של האדריכל מריו בוטה (באנגלית)
- הישג אדריכלי לאוניברסיטת תל אביב: מבנה בית הכנסת ע"ש צימבליסטה הוכרז כבניין לשימור באתר אוניברסיטת תל אביב
- כתבות
- איתמר לוין, "אני אירגון של אדם אחד", באתר כלכליסט, 18 במאי 1998 - ראיון עם נורברט צימבליסטה
- Spirit in the skylight באתר הגרדיאן 19 בדצמבר 2005 (באנגלית)
- סגלית פישביין, בתי הכנסת היפים בישראל - חלק א', באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
- אריאלה הירש, בית כנסת ללא שבת, בעיון מקור ראשון, י'א בניסן תשע"א, 15 באפריל 2011
- דידי רפאלי, תפילה נושנה: בתי הכנסת המפוארים בארץ, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2012
- רונה טאוזינגר, מחוז של זיכרון נודד, באתר ישראל היום, 9 בינואר 2020
- אורי סלע, רק בן 24: זהו המבנה הצעיר ביותר בישראל שהוכרז כבניין לשימור, באתר וואלה, 27 ביולי 2022
- מיכאל יעקובסון, זה בית כנסת? קשה לנחש, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בספטמבר 2023
- הרצאות
עמוס עוז כל החשבון עוד לא נגמר, מרכז צימבליסטה 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף ה"אודות" באתר הרשמי של המרכז
- ^ הישג אדריכלי לאוניברסיטת תל אביב: מבנה בית הכנסת ע"ש צימבליסטה הוכרז כבניין לשימור באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ אורי סלע, רק בן 24: זהו המבנה הצעיר ביותר בישראל שהוכרז כבניין לשימור, באתר וואלה, 27 ביולי 2022
- ^ עמוס עוז כל החשבון עוד לא נגמר, מרכז צימבליסטה 2018
- ^ הספר כל החשבון עוד לא נגמר באתר הוצאת כתר
- ^ בית הכנסת - אתר מרכז צימבליסטה
| בקרת זהויות |
|
|---|