ג'נט בייקר

**ג'נט בייקר**
**Janet Abbott Baker**
לידה	21 באוגוסט 1933 (בת 90); האטפילד, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	1956–1989 (כ־33 שנים)
מקום לימודים	York College for Girls
סוגה	מוזיקה קלאסית
סוג קול	מצו-סופרן
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	RCA ויקטור, EMI, פיליפס רקורדס
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (1 באוגוסט 1995); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1990); פרס גרמופון למפעל חיים (2011); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1979); חבר החברה המלכותית לאמנויות; גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'נט בייקר (אנגלית: Janet Baker, נולדה ב-21 באוגוסט 1933) היא זמרת מצו-סופרן אנגליה, הנודעת כזמרת אופרה, קונצרטים ולידר.

שמה של בייקר נקשר בעיקר עם אופרה מתקופת הבארוק ואופרה איטלקית מוקדמת ועם יצירותיו של בנג'מין בריטן. במהלך הקריירה שלה, שנמשכה משנות ה-50 עד שנות ה-80 של המאה ה-20, נחשבה לשחקנית מזמרת משכמה ומעלה וזכתה להערכה והתפעלות רבה על עוצמתה הדרמטית, המיוצגת, אולי, באופן הטוב ביותר בגילומה המפורסם את דידו, הגיבורה הטרגית של "הטרויאנים", יצירת המופת של ברליוז. כזמרת קונצרטים הצטיינה בייקר בפרשנויותיה למאהלר ואלגר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נט בייקר נולדה בהאטפילד, דרום יורקשייר. בשנת 1956 הופיעה לראשונה על הבימה עם מועדון האופרה של אוניברסיטת אוקספורד בתפקיד מיס רוזה ב-"הסוד". אותה שנה הופיעה לראשונה גם בפסטיבל גליינדבורן. ב-1959 שרה את אדוויגה ב"רודלינדה" של הנדל; תפקידים אחרים מאופרות של הנדל שביצעה היו אריודנטה (1964) ואורלנדו (1966), ששרה במכון בארבר בברמינגהאם.

עם "להקת האופרה האנגלית" בפסטיבל אלדבורו שרה בייקר את דידו ואניאס של פרסל בשנת 1962, פולי (בגרסה של בריטן ל"אופרת הקבצנים") ולוקרציה. בגליינדבורן הופיעה שוב כדידו (1966), כדיאנה/יופיטר (ב"לה קאליסטו" של פרנצ'סקו קאוואלי) וכפנלופ (ב"שיבת אוליסס למולדת" של מונטוורדי. עם האופרה הסקוטית שרה את דוראבלה ב"כך עושות כולן" של מוצרט, דידו, אוקטביה, המלחין ב"אריאדנה בנקסוס" של ריכרד שטראוס ואורפיאו ב"אורפיאו ואאורידיצ'ה" של גלוק.

ב-1966 הופיעה בייקר לראשונה בתפקיד הרמיה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון והמשיכה להופיע שם כדידו של ברליוז, קייט ב"אוון וינגרייב", ויטליה ואידאמנטה של מוצרט, קרסידה של וולטון ואלצ'סטה של גלוק (1981). עם האופרה האנגלית הלאומית שרה את פופיאה, את מרי סטיוארט של דוניצטי, שרלוט ב"ורתר" של ז'יל מאסנה ואת התפקיד הראשי ב"יוליוס קיסר" של הנדל.

במקביל הרשימה לא פחות את קהל המאזינים באולמות הקונצרטים, הן בתפקידי אורטוריות והן ברסיטלים לקול סולו. בין הישגיה הזכורים ביותר הקלטותיה בתפקיד המלאך ב"חלומו של גרונטיוס" של אלגר, בניצוח סר ג'ון ברבירולי בדצמבר 1964 וסר סיימון ראטל עשרים שנה אחר כך; הופעתה ב"תמונות ים" של אלגר, שהוקלטה גם היא עם ברבירולי, והקלטת ביצוע הבכורה של אורטוריית חג המולד "הודיה" של ראלף ווהן ויליאמס משנת 1965, בניצוח סר דייוויד וילוקס. בייקר קצרה שבחים רבים עם על שירת ה"רפסודיה לאלט" ולידר רבים של יוהנס ברהמס.

בשנת 1982 פרשה בייקר מן האופרה, אחרי ששרה את "מרי סטיוארט" באופרה הלאומית האנגלית ואת "אורפיאוס" של גלוק בגליינדבורן. היא הוציאה ספר זכרונות בשם "סיבוב שלם" בשנת 1982 ונבחרה לנשיאות אוניברסיטת יורק בשנת 1991. בתפקיד זה החזיקה עד 2004, אז החליף אותה גרג דייק.

ג'נט בייקר קיבלה תואר דיים בשנת 1976 והייתה לחברה במסדר כבוד בשנת 1993.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס לאוני סונינג למוזיקה (1979; דנמרק)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'נט בייקר בוויקישיתוף

ג'נט בייקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'נט בייקר, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'נט בייקר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'נט בייקר, באתר אייטונס (באנגלית)
ג'נט בייקר, באתר ספוטיפיי
ג'נט בייקר, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'נט בייקר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'נט בייקר, באתר דיזר
ג'נט בייקר, באתר Discogs (באנגלית)
ג'נט בייקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023)