דוד מימון

דוד מימון
לידה	15 בפברואר 1929; ראשון לציון, פלשתינה (א"י)
פטירה	14 במאי 2010 (בגיל 81)
מקום קבורה	בית עלמין גני אסתר
מדינה	ישראל
השתייכות	ההגנה ; צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף; רב-גונדר (שב"ס)
תפקידים בשירות
	קצין מבצעים של פיקוד הדרום; מפקד חטיבת הערבה; מפקד חטיבה 64; מושל רצועת עזה וצפון סיני; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
	נציב בתי הסוהר, חבר ועדת חקירה ממלכתית לחקר העלמות ילדי עולי תימן

ערך זה עוסק באלוף בצה"ל ונציב בתי הסוהר לשעבר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דוד מימון (פירושונים).

דוד מימון (15 בפברואר 1929 – 14 במאי 2010) היה אלוף בצה"ל ונציב בתי הסוהר בשנים 1986–1987.

קורות חייו

דוד מימון נולד בראשון לציון בן למשפחה מעולי יהדות תימן: אביו אהרון הגיע למושבה ב-1909, ואימו שושנה הצטרפה אליו ב-1920. למד ב"חדר" ובתלמוד תורה, הצטרף בנעוריו לארגון ההגנה וב-1947 עבר קורס מכ"ים לבני עדות המזרח. עסק בפעילויות אבטחה באזור ראשון לציון והדרכה בגדנ"ע.

עם הקמת צה"ל הצטרף לחטיבת גבעתי יחד עם שלושה מאחיו. לאחר שאחיו יעקב נהרג בקרב, הועבר מימון לתפקידי הדרכה בגדנ"ע ופיקד על חטיבת גדנ"ע תל אביב. ב-1956 חזר לתפקידים קרביים, שירת כמפקד יחידת הסיור ביחידת המיעוטים ובין השנים 1962 ל-1963 כקצין מבצעים בפיקוד הדרום. ב-1964 התמנה לסגן מפקד גדוד בחטיבת גולני, ולאחר מכן מילא שורה של תפקידים בפיקוד הדרום ובסיני, כולל במלחמת ששת הימים^[1].

לאחר המלחמה התמנה למפקד מחוז הנגב ולמפקד חטיבת הערבה תקופה שהתאפיינה בחדירות מחבלים רבות מירדן. הצלחתו בהבאת רגיעה לאזור הביאה למינויו ב-1971 למפקד הצבאי של חטיבה 64 שהייתה אחראית על רצועת עזה^[2]. בשנות כהונתו הוקמה יחידת רימון שתכליתה למגר את הטרור הפלסטיני ברצועה. במלחמת יום הכיפורים מילא משימות מיוחדות באוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. בנובמבר 1974 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למושל רצועת עזה וצפון סיני. ב-1977 מונה לראש מינהל הסגל באגף כוח אדם בתקופת מלחמת לבנון הראשונה מונה לאחראי על הסיוע האזרחי במדינה. בהמשך קודם לדרגת אלוף, מה שהפך אותו לאלוף הראשון ממוצא תימני בתולדות צה"ל, וכיהן כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. ב-1986 השתחרר מצה"ל.

לאחר שחרורו התמנה בדצמבר 1986 לנציב שירות בתי הסוהר^[3]. הוא התפטר מתפקידו באוקטובר 1987 על רקע הקושי בניהול מערכת בתי הסוהר בשל העלייה הגדולה במספר האסירים ובצפיפותם^[4], ובעקבות מספר מקרים של בריחת אסירים^[5]. ב-1995 מונה לחבר בוועדת חקירה ממלכתית שחקרה את פרשת העלמות ילדי עולי תימן.

היה נשוי לשרה ונולדו להם שלושה ילדים^[6]. בנו אמיר מימון כיהן כשגריר ישראל בליטא^[7] וכיום מכהן כשגריר ישראל באוסטרליה^[8]. 3 חודשים לפני פטירתו, נישא לבת זוגו מזה 18 שנה לאה שקד.

ב-2014 נקרא רחוב על שמו בראשון לציון.

ספריו

על תקופת שירותו בצה"ל כתב שני ספרים:

"הטרור שנוצח: דיכוי הטרור ברצועת עזה 1971–1972", שמתאר את מיגור הטרור ברצועת עזה, הוצאת סטימצקי, 1993.
"עקבות בערבה: הלחימה במחבלים בערבה - דצמבר 1967 - מרץ 1971", העוסק בתקופת שירותו כמפקד חטמ"ר ערבה, הוצאת אשא, 2005.

לקריאה נוספת

משה גבעתי, "הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל", חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013.
יחידת בתי הדין הצבאיים, ההיסטוריה תשפוט, משרד הביטחון, 2019, עמ' 105

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דוד מימון בוויקישיתוף

דוד מימון, באתר מוזיאון ראשון-לציון
פטירתו של אלוף (מיל') דוד מימון, אתר צה"ל, 14 במאי 2010
אורי דרומי, הלוחם בטרור, באתר הארץ, 21 במאי 2010

הערות שוליים

^ אורי דרומי, הלוחם בטרור, באתר הארץ, 21 במאי 2010.
^ אורנה לנדאו, איך נצחתי את הטרור?, חדשות, 2 באפריל 1993
^ עזרא ינוב, טבילת אש לנציב החדש דכוי התפרעות אסירים, מעריב, 7 בדצמבר 1986
^ צוהר לבית הסוהר, גיליון 12, עמ' 19
^ אורן כהן, מימון בחוץ, שאול בפנים, חדשות, 29 באוקטובר 1987
^ איה אורן, רעית האלוף: בעלי בוגד בי, מעריב, 11 במרץ 1988
^ אמיר מימון יהיה שגריר ישראל הראשון בליטא, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014
^ משרד החוץ אישר מינוי שגרירים למרוקו ואוסטרליה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2021

[1] אורי דרומי, הלוחם בטרור, באתר הארץ, 21 במאי 2010.

[2] אורנה לנדאו, איך נצחתי את הטרור?, חדשות, 2 באפריל 1993

[3] עזרא ינוב, טבילת אש לנציב החדש דכוי התפרעות אסירים, מעריב, 7 בדצמבר 1986

[4] צוהר לבית הסוהר, גיליון 12, עמ' 19

[5] אורן כהן, מימון בחוץ, שאול בפנים, חדשות, 29 באוקטובר 1987

[6] איה אורן, רעית האלוף: בעלי בוגד בי, מעריב, 11 במרץ 1988

[7] אמיר מימון יהיה שגריר ישראל הראשון בליטא, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014

[8] משרד החוץ אישר מינוי שגרירים למרוקו ואוסטרליה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

מפקדי יחידת הקישור ללבנון
מפקדי אד"ל	בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון
מפקדי יק"ל	מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ