לדלג לתוכן

ההיסטוריה של המחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההיסטוריה של המחר
עטיפת הספר 'ההיסטוריה של המחר'. עיצוב: אמרי זרטל
עטיפת הספר 'ההיסטוריה של המחר'. עיצוב: אמרי זרטל
עטיפת הספר 'ההיסטוריה של המחר'. עיצוב: אמרי זרטל
מידע כללי
מאת יובל נח הררי
שפת המקור עברית
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא היסטוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר
תאריך הוצאה 2015
מספר עמודים 480
סדרה
ספר קודם קיצור תולדות האנושות
הספר הבא 21 מחשבות על המאה ה-21
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 978-965-552-988-3
הספרייה הלאומית 003887014, 003806702
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ההיסטוריה של המחר הוא ספר מדע פופולרי מאת פרופסור יובל נח הררי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים שיצא לאור בהוצאת דביר בשנת 2015.

כמו בספרו הקודם, קיצור תולדות האנושות, בוחן הררי את מהלך ההיסטוריה תוך תיאור של השתלשלות האירועים ועוסק בחוויה האנושית האינדיבידואלית ובסוגיות אתיות העולות מן ההיסטוריה. "ההיסטוריה של המחר", בניגוד לקודמו, עוסק יותר ביכולות שפיתח האדם (הומו ספיינס) לאורך שנות קיומו, ביסוס מעמדו כחיה השולטת בעולם ומנסה לצייר תמונה עתידית באשר להמשך קיומו של המין האנושי, אם בכלל. במהלך הספר נבחנים גם היבטים פילוסופיים רבים כמו החוויה האנושית, אינדיבידואליות, הרגש האנושי ותודעה. כמו כן, מציג הספר תמונה עכשווית באשר ליכולותיו והישגיו של האדם.

הספר זכה בפרס יאן מיכלסקי לשנת 2018.[1]

תזות מרכזיות בספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מאז המהפכה הלשונית (או הקוגניטיבית, שיצרה מודרניות התנהגותית) לפני כ-70,000 שנים - חיים בני האדם ב"סדרים מדומיינים" דוגמת מדינות, גבולות, דת וכסף. את כולם יצר האדם כדי לאפשר שיתוף פעולה רחב היקף בין פרטי בני האדם השונים.
  • יכולתו הכבירה של האדם לתת משמעות למעשיו ולמחשבותיו אפשרה לו להגיע להישגיו הרבים.
  • הומניזם, פולחן האדם, שיסד האדם בעצמו ואשר העמיד את האדם ורצונותיו בראש סדר העדיפויות העולמי תוך ביסוס מעמדו כחיה השלטת בעולם הוא הדת (לפי הגדרתו של הררי לדת) השלטת החל מהמאה ה-20.
  • הדת ההומניסטית מחולקת למספר זרמים: הליברליזם, הסוציאליזם וההומניזם האבולוציוני. זרמים אלו נלחמו זה בזה (מלחמות העולם) אך הליברליזם נטל את הבכורה רק בשלהי המאה ה-20.
  • מחקרים עדכניים במדעי החיים, לדבריו של הררי, מערערים את יסודות ההומניזם ומטילים ספק בקיומם של נשמה, אני ורצון חופשי. לדבריו, בני האדם הם לא יותר מ"אלגוריתמים ביוכימיים" עם תודעה.
  • האיום שיש לקדמה הטכנולוגית על האדם וההומניזם והעמדת שאלות לגבי המשך יכולתו של האדם לתת משמעות לחייו בתנאים החדשים שנוצרים וכן באה לנבא את החלפתו ההולכת וקרבה של האדם (הומו ספיינס) באדם-על או אדם-אל (הומו דאוס) אשר ניחן ביכולות על-אנושיות כחיי נצח,[2][3] ובתודעה רחבה יותר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

(אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine)' 30 (יוני 2015), מכון הרטמן בירושלים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר פרס יאן מיכלסקי (באנגלית)
  2. ^ יובל נח הררי, ‏חייכו, בעצם טוב לכם, באתר ‏מאקו‏, 4 במרץ 2015
  3. ^ "ההיסטוריה של המחר": ימי המוות האחרונים, באתר ynet, 27 במרץ 2015