הערצה

אנשים מסתכלים בהערצה על תמונת אישה.

הערצה היא רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם. הערצה קשורה בדרך כלל להתפעלות רבה מהאחר וממעשיו. המעריץ נוטה לייחס לנערץ כמעט אך ורק תכונות חיוביות, ונוטה להתעלם, להדחיק או להכחיש קיום תכונות שליליות בנערץ. פן אופייני אחר של הערצה הוא נטייה לביטול עצמי, ולהעמדת המעריץ מול הנערץ כמי שערכו פחות במידה ניכרת מזה של הנערץ, או לאמוד את רצונותיו כחשובים פחות מאלו של הנערץ.

סוגי הערצה

ניתן להבחין במספר סוגים עיקריים של הערצה:

הערצת אדם לאדם

ילדים-מעריצים עטים על הכדורגלן שמעון אבו חצירא במפגש בקריית מוצקין, פברואר 2014

בסוג זה של הערצה, המעריץ מתייחס לאדם אחר באופן לא ביקורתי ככליל השלמות מכל או מרוב הבחינות. לרוב, מאופיינת הערצה כזו בנטייה להאדיר תכונות חיוביות באדם הנערץ, ולמזער, להתעלם, או להגדיר כחיוביות תכונות שליליות של הנערץ. כאשר המעריץ מכיר את הנערץ באופן אישי, לובשים יחסיהם לעיתים קרובות דמות של הענקת שירותים שונים של המעריץ לנערץ. כאשר המעריץ אינו מכיר את הנערץ באופן אישי, או שההכרות ביניהם שטחית ורופפת, יש בדרך כלל גם תפקיד חשוב, מנקודת מבטו של המעריץ, להשתייכות לקבוצת מעריצים והשתתפות בפעולות פולחניות שונות שמוקדן הוא הנערץ.

האדם הנערץ הוא באופן טיפוסי מצטיין בתחום פעילות מסוים, או בעל תכונה בולטת ההופכת אותו לחריג ובולט. תחושת ההערצה גורמת למעריץ להאדיר עוד יותר את מידת ההצטיינות או הבולטות של הנערץ, כשהוא מלווה האדרה זו לעיתים קרובות בהמעטה בערך עוסקים אחרים בתחום או בביטול יכולותיו הוא בתחום הפעולה.

כאשר התחושה מלווה גם ביכולת לביקורת שקולה והתייחסות עניינית לצדדים החיוביים והשליליים בנערץ, הרגש הוא הערכה ולא הערצה.

הערצה לקבוצה, חפץ או רעיון

בסוג זה של הערצה, רוחש המעריץ הערכה רבה לקבוצת אנשים, חפץ או רעיון מסוים שיש לו קשר אליהם, אם כחבר בקבוצה, בעל תפקיד רשמי או לא רשמי ביחס לחפץ, או מחזיק ברעיון מסוים. תחושות של הזדהות עמוקה עם לאום, דת, קבוצת כדורגל או פולחן מסוים אופייניות לסוג זה של הערצה.

המעריץ בסוג זה של הערצה מתייחס בדרך כלל לקבוצות או רעיונות מופשטים כאילו הובילו אך ורק או בעיקר לתוצאות טובות או תחושות טובות, ממעט או מבטל את ערכן של תוצאות סותרות, ונוטה לעיתים קרובות להתייחס להיבטים שליליים של מושא ההערצה כאילו היו היבטים חיוביים במהותם.

מאחר שהמעריץ שייך לרוב באופן כזה או אחר למושא ההערצה, יש בהערצה מסוג זה היבט של הערצה עצמית. ההיבט הנרקיסיסטי של ההערצה מנוטרל במקרה זה לעיתים קרובות באמצעות ביטול ערך הפרט כשלעצמו, ומציאת הגדולה שבו רק באמצעות חברותו בקבוצה הנערצת.

ראו גם

• פולחן אישיות
• פאנדום
• אוהד (ספורט)

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.