יהדות רקונסטרוקציוניסטית

יהדות רקונסטרוקציוניסטית

שלט הכניסה לבית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת (פנסילבניה, ארצות הברית)
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
זרם	יהדות קונסרבטיבית
התפלג מ	יהדות קונסרבטיבית
תאריך ייסוד	המאה ה־20
מייסד	מרדכי מנחם קפלן
מספר מאמינים	65,000 (נכון ל־2013)
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
רעיונות עיקריים	היהדות כתרבות העם היהודי, שאין לה שום זיקה מחויבת להיבטים העל-טבעיים של הדת.
ארגונים ופעילות
מיקום	צפון אמריקה

יהדות רקונסטרוקציוניסטית (או יהדות רקונסטרוקטיבית באנגלית: Reconstructionist Judaism) או התנועה ליהדות מתחדשת היא ענף ביהדות המודרנית, בייחוד ביהדות ארצות הברית. הרקונסטרוקציוניסטים ממשיכים את מורשתו והגותו של מייסד הזרם, הרב מרדכי קפלן (1881–1983) ועירא אייזנשטיין. הזרם צמח מתוך היהדות הקונסרבטיבית.

קפלן פרס את משנת הזרם בשורה ארוכה של חיבורים: זהו ניסיון להמשיך ולהחזיק ביהדות גם בהקשר מודרני, תוך ויתור מוצהר על כל אלמנט על-טבעי בתוכה. אפילו האמונה באלוהים מתורגמת לאידאות המתקבלות על דעתו של כל אדם, ואפילו יהיה היהודי אתאיסט הכופר בקיומו האונטולוגי של האלוהים כישות עצמאית. מאז 1990 הזרם שותף באיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, והוא הגוף היחיד הלא-רפורמי שחבר באיגוד. נכון ל-2013, היו לתנועה 65,000 חברים ב-106 קהילות בצפון אמריקה. בשנת 1968 נוסד הקולג' הרבני הרקונסטרוקציוניסטי.

התפיסה הרקונסטרוקציוניסטית הבסיסית דוחה את האמונה בסוג כלשהו של התגלות אלוהית, ויחד עמה את הרעיונות של בחירת עם ישראל, נסים ותאיזם. לפי שיטה זו, האוטונומיה האישית של אדם גוברת על ההלכה, אך ראיית היהדות כציוויליזציה וכמורשת תרבותית מכתיבה התחשבות בדעת הקהילה ובעבר. בשל כך, ההתנהלות בזרם ואופן שמירת המצוות מסורתיים לרוב יותר ממה שניתן למצוא ביהדות הרפורמית.

תאולוגיה

הרב מרדכי קפלן האמין, כי לאור ההתקדמויות בפילוסופיה, במדע ובהיסטוריה, יהודים מודרניים אינם יכולים להמשיך ולדבוק בהרבה מהטענות התאולוגיות המסורתיות של היהדות. התאולוגיה הפילוסופית הנטורליסטית של קפלן נחשבת כווריאציה של הפילוסופיה של ג'ון דיואי – הנטורליזם של דיואי איחד בין אמונות אתאיסטיות לטרמינולוגיה דתית כדי לבנות פילוסופיה מספקת מבחינה דתית לאלה שאיבדו את אמונם באמונה המסורתית. הרקונסטרוקציוניסטים נבדלים בכך מהיהדות החילונית-הומניסטית, המסרבת להכליל טקסטים עם נימה תאיסטית מכל סוג שהוא.

קפלן טען כי אלוהים אינו ישות אישית, וכי התיאורים האנתרופומורפיים של אלוהים הם, במקרה הטוב, מטפורות לא מושלמות. התאולוגיה של קפלן אף טוענת כי האל הוא הסכום של כל התהליכים הטבעיים שמאפשרים לאדם למצות את עצמו. קפלן כתב כי "להאמין באל פירושו לדעת בוודאות כי גורלו של האדם הוא להתעלות מעל לפרא, ולהסיר כל סוג של אלימות וניצול מהחברה האנושית". לא כל כתביו של קפלן בנושא זה הם עקביים; העמדה שלו השתנתה במידה מסוימת במשך השנים, וניתן לחלק בין שתי תאולוגיות שונות בקריאה זהירה. הראייה שבדרך כלל משויכת לקפלן היא זו של הנטורליזם הטהור, בדומה לדיואי, שספגה ביקורת על כך שהיא משתמשת בטרמינולוגיה דתית לכסות על עמדה בלתי-תאיסטית (אם לא אתאיסטית). אולם קיים גם צד שני בתאולוגיה של קפלן, שמבהיר כי לעיתים הוא האמין שיש לאל קיום אונטולוגי, באופן עצמאי ואמיתי, בנפרד מאמונות בני האדם. בתאולוגיה זו, קפלן עדיין דוחה חלק מהצורות הקלאסיות של התאיזם וכל אמונה בניסים, אך הוא מחזיק בעמדה שהיא במידה מסוימת נאו-אפלטונית.

רוב היהודים הרקונסטרוקציוניסטים דוחים צורות מסורתיות של תאיזם. רבים מהם הם דאיסטים; מספר קטן מקבלים את הראייה הקבלית של האל. אחרים, אף כי הם מקבלים הרבה מהרעיונות האחרים של קפלן, אינם מקבלים את התאולוגיה שלו, ובמקום זה הם תומכים בראייה תאיסטית של האל.

מסורת ומשפט יהודיים

כמו הרפורמים, הרקונסטרוקציוניסטים חושבים כי לאוטונומיה האישית יש קדימות על ההלכה והתאולוגיה היהודית. התנועה אינה דורשת מחבריה להחזיק באמונות כלשהן, והיא גם אינה מבקשת כי ההלכה תקוים. בניגוד לרפורמה הקלאסית, הזרם טוען כי ברירת המחדל של האדם צריכה להיות של הנהגת מנהגים ומסורת יהודית בחייו, אלא אם כן יש לו סיבה מסוימת לנהוג אחרת. ההבדל החשוב ביותר בין היהדות הרקונסטרוקציוניסטית וזו המסורתית היא כי הראשונה מגדירה את כל ההלכה כ"מנהג עממי", ולא כחוק שהוא פרי התגלות אלוהית.

הרקונסטרוקציוניסטים מקיימים מנהגים יהודיים מסורתיים רבים, אך על בסיס השקפת עולם לפיה לאוטונומיה האישית יש קדימות על ההלכה. כך, המושג של תרי"ג מצוות הוחלף ב"מנהגים עממיים", מנהגים שאינם מחייבים ושניתן לקבל או לדחות אותם באופן דמוקרטי על ידי הקהילות. מנהגים עממיים שנתקבלו כוללים שימוש בשפה העברית בתפילות, לימוד תורה, תפילה יומית, חבישת כיסוי ראש לגברים וכיסוי ראש לנשים, טליתות ותפילין בזמן התפילה, ושמירה על החגים היהודיים.

עקרונות

למעשה, ספריו של הרב קפלן, במיוחד "המשמעות של האל בדת היהודית המודרנית" ו"יהדות כתרבות" הם הצהרת עקרונות "דה פקטו". ב־1986, אגודת הרבנים הרקונסטרוקציוניסטים (RRA), והפדרציה של הקהילות הרקונסטרוקציוניסטיות (FRC) קיבלו "מצע רשמי ליהדות הרקונסטרוקציוניסטית". מסמך זה אינו מחייב, אלא מציג את הנושאים עליהם קיימת הסכמה רחבה. נקודות מרכזיות במצע קובעות כי:

• היהדות היא פרי של התפתחות אנושית טבעית. התערבות אלוהית אינה קיימת
• היהדות היא תרבות דתית מתפתחת
• תמיכה בציונות ועלייה
• הזרם מבוסס על קהילות דמוקרטיות שבהן כל אחד יכול להשתתף בהחלטות
• התורה לא הגיעה מהאל, אלא היא התפתחות היסטורית וחברתית של העם היהודי
• הראייה הקלאסית של האל אינה מקובלת. האל מוגדר כסכום כל הכוחות או התהליכים שמאפשרים לאנושות להגיע למיצוי עצמי ולהתקדמות מוסרית. הרעיון שהאל בחר בעם ישראל, בכל סיבה ובכל צורה, היא "לא מקובלת מוסרית", מכיוון שכל מי שמחזיק באמונה כזו "טוען ממילא לעליונותה של הקהילה הנבחרת ולדחייתם של האחרים".

הרקונסטרוקציוניסטים, בהשראת קפלן, אינם מאמינים כעקרון בהתגלות (כלומר, ברעיון שהאל, בצורה כלשהי, יכול לגלות את רצונו לבני אדם). רעיון זה נחשב לעל טבעי, ולכן הוא נדחה. מרדכי קפלן טוען במקום זה, כי "יש לקחת עמנו את האלמנטים בהתגלות שעונים לבעיות הגדולות של טבע האדם, ולמזג אותם באידאולוגיה שלנו... את השאר אפשר להפנות לארכאולוגיה" ("משמעותו של האל בדת היהודית המודרנית").

כותבים רבים ביקרו את התפיסה העיקרית של התנועה, נטורליזם דתי. כותבים כדוד ריי גריפין ולואיס ג'ייקובס התנגדו להגדרות מחדש של המושגים "התגלות" ו"אל" במשנת קפלן כחסרי כנות אינטלקטואלית וכעקירת משמעותם, וכסוג של "המרה על ידי הגדרות"; לדעתם, הגדרות אלה מצמידות אמונות לא-תאיסטיות למושגים תאיסטיים.

זהות יהודית

הזרם מתיר לרבנים שלו להחליט על המדיניות שלהם לגבי נישואים בין-דתיים (בני זוג מדתות שונות); בערך כחצי מסכימים לעשות זאת. התנועה מקבלת גם את האם וגם את האב כמגדירי יהדות, כלומר אם אחד מההורים הוא יהודי, הילדים נחשבים כיהודים אף הם בתנאי שגודלו כיהודים.

תפקידם של גויים בקהילות הוא נושא לוויכוח כיום. למעשה, יש הבדלים רבים בין הקהילות השונות. רוב הקהילות מנסות להגיע לאיזון בין קבלה לדחייה. ה־JRF הנפיק הצהרה לא מחייבת שמנסה לשרטט קווים לתהליך קבלת ההחלטות של הקהילות בנושאים אלה, ומציג הצעות לדוגמה. נושאים אלה מוחלטים בסופו של דבר על ידי ההנהגה המקומית.

בספטמבר 2015 הכריעה ההנהגה כי יוסמכו לרבנות גם מועמדים הנשואים לנוכרים שלא התגיירו. הדבר עורר מחאה מצד כמה רבנים ובית-כנסת אחד, אך במקביל רבנים צעירים מתנועות אחרות שטרם אימצו את החידוש הודיעו על הצטרפות לזרם.

הזרם הוא שוויוני מבחינה מגדרית וסובלני כלפי להט"ב.

בשנות השישים ייסד הרב יעקב כהן, שעלה לישראל ב-1961, וקבוצת חברים בירושלים את קהילת "מבקשי דרך" שזוהתה עם התנועה הרקונסטרוקציוניסטית, אך פעלה למשוך יהודים מכל הזרמים, בדגש על לימודי יהדות ברמה גבוהה.

ראו גם

• יהדות חילונית-הומניסטית
• קהילת בית שמחת תורה

לקריאה נוספת

ספרים המצויים בשפה העברית

• מרדכי מ. קפלן, דת האומיות המוסרית, ירושלים, 1975.
• מרדכי מ. קפלן, ערכי היהדות והתחדשותם, ירושלים, 1939.
• מרדכי מ. קפלן, לחידוש פני הציונות, ירושלים, 1959.

ביוגרפיות

• מל סקולט, יהדות מתחדשת - הביוגרפיה של מרדכי מ. קפלן, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2004.

• יהדות דינמית - מבחר מכתביו של מרדכי מ. קפלן / עמנואל ס. גולדסמיט ומדרכי (מל) סקולט ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2010.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהדות רקונסטרוקציוניסטית בוויקישיתוף

• יהדות דינמית מבחר מכתביו של מרדכי מ. קפלן / עמנואל ס. גולדסמיט ומדרכי (מל) סקולט 2010
• הפדרציה היהודית הרקונסטרוקציוניסטית
• מקומם של הגויים בזרם
• רשימת קריאה רקונסטרוקציוניסטית
• תפקידן של הנשים ביהדות הליברלית
• ריאיון עם הרב יעקב כהן ממייסדי קהילת "מבקשי דרך", על התנועה הרקונסטרוקציוניסטית ועל מייסדה הרב מרדכי קפלן
• ליאת נוקד-וינדר, הזרם הרביעי: אחרי הרפורמים - "היהדות המתחדשת", באתר ynet, 9 ביוני 2014
• הרב יעקב כהן מדבר על הקשר שלו עם הרב מרדכי קפלן בעברית