מחנה שטרסהוף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה מעבר |
| מדינה | אוסטריה |
| מחוז |
Strasshof an der Nordbahn  |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 1944 |
| תאריך סגירה | 1944 |
| תאריך שחרור |
אפריל 1945 |
| אוכלוסייה | |
| צבא משחרר | בעלות הברית |
| מספר אסירים בשיא | כ-21,000 |
| השתייכות האסירים | יהודים, אוקראינים, רוסים |
| נתונים | |
| קואורדינטות | 48°19′10″N 16°38′51″E / 48.319443888889°N 16.6475°E |
  | |
מחנה שְטרָסהוֹף (Strasshof) באוסטריה היה מחנה קליטה ותחנת מעבר ליהודים מגורשים, לפני העברתם לעבודות כפייה, בשלהי מלחמת העולם השנייה.
הרקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1944, בעיצומו של הגירוש המהיר של יהודי הונגריה אל מחנות ההשמדה, התקיים משא ומתן על העברת כסף וסחורות לגרמנים תמורת שחרור יהודים – העסקה שכונתה סחורה תמורת דם. במסגרתה הסכים אדולף אייכמן להתיר לקבוצה נבחרת של יהודים להגר אל מחוץ לשטחי הכיבוש הגרמני. כמחווה של רצון טוב הסכים גם "להקפיא" מספר משלוחי רכבות, שנוסעיהן היהודים היו אמורים להישלח לאושוויץ, ולהחזיקם באופן זמני במחנות עבודה.
בעת ניהול המשא ומתן, פנה ראש עיריית וינה, קרל בלשקה, שעירו סבלה ממחסור בידיים עובדות עקב גיוס הגברים למלחמה, אל "המשרד הראשי לביטחון הרייך" וביקש שישלחו אליו יהודים לעבודות כפייה. 'המשרד' נעתר לבקשה וביוני 1944 ניתנה הוראה להסיט ממסלולן המקורי לאושוויץ מספר רכבות משא עמוסות כל אחת בלמעלה מ-3,000 יהודים לעבר מחנה שטרסהוף.
המחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחנה שטרסהוף הוקם סמוך לעיירה אוסטרית קטנה באותו שם[1], השוכנת כ-20 ק"מ מזרחית לווינה. עוד בתחילת מלחמת העולם השנייה הוכשר שטח המחנה והוקמו בו שורות צריפים בתוך מתחם מגודר היטב. המחנה והצריפים, שמשו כמקום משכנם של אסירי עבודה ושבויי מלחמה, אוקראינים ורוסים, במשך כל שנות הלחימה. מיקומו על צומת דרכים מרכזית, איפשר לאנשי האס אס לעשות בו שימוש מיידי עם בואם של "המשלוחים המוקפאים".
המיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-21,000 איש הגיעו אל המחנה, רובם מגורשים, יהודי הונגריה. בהגיעם שהו בו מספר ימים ועברו מיון – הבריאים והכשירים לעבודה הועברו לפיקוח של מרכז מנהלי בווינה, בראשותו של הרמן קרומיי, ונשלחו לשמש ככוח עזר בעבודות בנייה, חקלאות, ניקיון ותחזוקה. המגורשים עבדו בחוות חקלאיות, בכפרים, במוסדות ציבור וברחובות וינה וערים אחרות במזרח אוסטריה. הם חיו בקרב בני העם האוסטרי, נתונים למרותם של אזרחים או פקידי ממשל, והתגוררו בקבוצות או כיחידים בתחומי המקום בו הועסקו.
רוב היהודים מ"מגורשי שטרסהוף" ניצלו ממוות בטוח ושרדו את המלחמה. רק מעטים, שלא עברו בהצלחה את המיון, נשלחו למחנות השמדה. בין המגורשים היה גבוה במיוחד מספרן של משפחות גרעיניות שנותרו בחיים. בגלל אופיו של הגירוש ההמוני והמהיר מהונגריה, הועלו הורים עם ילדיהם אל הרכבות, בהמוניהם, הישר מנקודות איסוף ללא מיון מקדים. כך הגיעו לשטרסהוף משפחות בהרכב מלא או חסר. עובדה זו השפיעה גם על הקריטריונים למשלוח המגורשים לעבודות - אחד הקריטריונים שנקבעו היה כי משפחה בה לפחות מחצית מילדיה כשירים לעבודה, תישלח כולה לעבודות הכפייה.
מחנה שטרסהוף פעל עד סוף שנת 1944, עת הופצץ על ידי כוחות בנות הברית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההגליה : עדויות מגורשים מהונגריה לאוסטריה בתקופת השואה / נערכו והוסברו על ידי צבי נשיא. (1995)
- שלומי רוזנפלד, מעמק עכור אל פתח תקווה (2013).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחנה שטרסהוף באתר יד ושם
- סיפורו של אמנון רונן על הרכבת שהגיעה לשטרסהוף (הקישור אינו פעיל)
- סיפורו של נתן גולדשטיין על רכבת בהילוך חוזר – פרק מהספר מעמק עכור לפתח תקווה מאת שלומי רוזנפלד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|