פסיכולוגיה חינוכית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:49, 2 באוגוסט 2014

פסיכולוגיה חינוכית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה והפסיכולוגיה החברתית של בתי ספר כמסגרות ארגוניות.

באירופה ובישראל מוכרים העוסקים בתחום זה בשם פסיכולוג חינוכי, בעוד בארצות הברית הם ידועים כפסיכולוג בית-ספר. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים בבתי הספר וגני הילדים ברחבי הארץ, במסגרת הרשויות המקומיות, וכפופים לאגף שפ"י של משרד החינוך.

ענף זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר, ועוסק במצבם ובתחושותיהם הלימודיות, החברתיות והרגשיות של ילדים ובני נוער בסביבה הבית-ספרית. בנוסף, הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במגוון בעיות אצל הפרט, באמצעות עבודה ייעוצית ואבחונית מול הילד, הדרכת הורים וייעוץ לצוותים חינוכיים.

תפקידי הפסיכולוגים החינוכיים

תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים בבית הספר הוא אבחון והערכה של תלמידים במטרה לקבוע את התאמתם למסגרת חינוכית רגילה, הסיוע הניתן להם בצורות שונות במסגרת בית הספר, או המלצה להקצאת שירותים שונים של שילוב או חינוך מיוחד. הפסיכולוגים מייעצים למורים ולבעלי תפקידים שונים בבית הספר, לגבי תכנון וביצוע תוכניות התערבות וסיוע מתאימות לילדים הזקוקים לכך. בנוסף, עוסקים הפסיכולוגים החינוכיים גם בתכנון תוכניות מניעה שונות (למשל מניעת נשירה מהלימודים או אלימות בבית הספר), תוכניות הערכה בית ספרית, אקלים חינוכי, ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים בתחומים שונים (לדוגמה לגבי תחושת המיטביות שלהם או לגבי ייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית) וכן ייעוץ ותמיכה להורים במסגרת פרטנית או קבוצתית.

הכשרה

בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים (תעסוקתיים, שיקומיים, רפואיים ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.

פסיכולוגיה חינוכית מול פסיכולוגיה קלינית

בדומה לפסיכולוגים קליניים, גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי בריאות נפשית (בארצות הברית הם נדרשים לדוקטורט לשם כך), בתחום הכשרתם בלבד, ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מסייעים למטופלים. בניגוד לפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה רבה ונרחבת בנושאי חינוך, התפתחות והתנהגות של ילדים ופסיכולוגיה של הלמידה. הבדל נוסף הוא שפסיכולוגים קליניים יכולים להתקבל לבתי הספר הגבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אשר לרובם לא יכולים להתקבל פסיכולוגים חינוכיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אגף פסיכולוגיה חינוכית באתר שפ"י
"פסיכואקטואליה": זרקור על פסיכולוגיה חינוכית, גיליון ינואר 2009, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
גבריאל וייל (עורך), 2008, פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב תרבותית, ספר להורדה, באתר שפ"י
תמיר פראוי, ‏מה זה אומר להיות פסיכולוג חינוכי? משמעות המושג והחוויה בעיני העוסקים במלאכה, באתר פסיכולוגיה עברית, 16 ביוני 2013
אלון נוימן, ‏דילמת חוק השילוב: פסיכולוגיה חינוכית באש הקונפליקט, באתר פסיכולוגיה עברית, 03 במרץ 2005
עופר תמנע, ‏"הכיתה כמיכל": שילוב בין-מקצועי, מפגשי מטפל-מחנכת-תלמידים במסגרת כיתתית, באתר פסיכולוגיה עברית, 25 באוגוסט 2007
תמר ארז, ‏קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, 16 באוקטובר 2011

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''פסיכולוגיה חינוכית''' היא ענף של ה[[פסיכולוגיה]] העוסק בחקר תהליכים [[חינוך|חינוכיים]] מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה ו[[פסיכולוגיה חברתית |הפסיכולוגיה החברתית]] של בתי ספר כמסגרות ארגוניות.
+'''פסיכולוגיה חינוכית''' היא ענף של ה[[פסיכולוגיה]] העוסק בחקר תהליכים [[חינוך|חינוכיים]] מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ה[[הוראה]] וה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]] של [[בית ספר|בתי ספר]] כמסגרות ארגוניות.
 ב[[אירופה]] וב[[ישראל]] מוכרים העוסקים בתחום זה בשם פסיכולוג חינוכי, בעוד בארצות הברית הם ידועים כפסיכולוג בית-ספר. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים ב[[בית ספר|בתי הספר]] ו[[גן ילדים|גני הילדים]] ברחבי הארץ, במסגרת ה[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]], וכפופים לאגף [[שפ"י]] של [[משרד החינוך]].
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==תפקידי הפסיכולוגים החינוכיים==
-תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים בבית הספר הוא אבחון והערכה של תלמידים במטרה לקבוע את התאמתם למסגרת חינוכית רגילה, הסיוע הניתן להם בצורות שונות במסגרת בית הספר, או הקצאת שירותים שונים של [[שילוב בחינוך|שילוב]] או [[חינוך מיוחד]]. הפסיכולוגים מייעצים ל[[מורה|מורים]] ולבעלי תפקידים שונים בבית הספר, לגבי תכנון וביצוע תוכניות התערבות וסיוע מתאימות לילדים הזקוקים לכך. בנוסף, עוסקים הפסיכולוגים החינוכיים גם בתכנון תוכניות מניעה שונות (למשל מניעת נשירה או [[אלימות]] בבית הספר), תוכניות הערכה בית ספרית, [[אקלים חינוכי]], ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים בתחומים שונים (לדוגמה לגבי תחושת ה[[מיטביות]] שלהם או לגבי ייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית) וכן ייעוץ ותמיכה להורים במסגרת פרטנית או קבוצתית.
+תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים בבית הספר הוא אבחון והערכה של תלמידים במטרה לקבוע את התאמתם למסגרת חינוכית רגילה, הסיוע הניתן להם בצורות שונות במסגרת בית הספר, או המלצה להקצאת שירותים שונים של [[שילוב בחינוך|שילוב]] או [[חינוך מיוחד]]. הפסיכולוגים מייעצים ל[[מורה|מורים]] ולבעלי תפקידים שונים בבית הספר, לגבי תכנון וביצוע תוכניות התערבות וסיוע מתאימות לילדים הזקוקים לכך. בנוסף, עוסקים הפסיכולוגים החינוכיים גם בתכנון תוכניות מניעה שונות (למשל מניעת [[נשירה מהלימודים]] או [[אלימות]] בבית הספר), תוכניות הערכה בית ספרית, [[אקלים חינוכי]], ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים בתחומים שונים (לדוגמה לגבי תחושת ה[[מיטביות]] שלהם או לגבי ייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית) וכן ייעוץ ותמיכה להורים במסגרת פרטנית או קבוצתית.
 ==הכשרה==
-בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים (תעסוקתיים, שיקומיים, רפואיים ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.
+בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר [[דוקטור לפילוסופיה]] (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים ([[פסיכולוגיה תעסוקתית|תעסוקתיים]], [[פסיכולוגיה שיקומית|שיקומיים]], [[פסיכולוגיה רפואית|רפואיים]] ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.
 ==פסיכולוגיה חינוכית מול פסיכולוגיה קלינית==
-בדומה לפסיכולוגים קליניים, גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי בריאות נפשית (בארצות הברית הם נדרשים ל[[דוקטורט]] לשם כך) ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מסייעים למטופלים. בניגוד לפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה רבה ונרחבת בנושאי [[חינוך]], התפתחות והתנהגות של ילדים ופסיכולוגיה של ה[[למידה]]. בנוסף, פסיכולוגים קליניים יכולים להתקבל לבתי הספר הגבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אשר לרובם לא יכולים להתקבל פסיכולוגים חינוכיים.
+בדומה ל[[פסיכולוג קליני|פסיכולוגים קליניים]], גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי [[בריאות נפשית]] (בארצות הברית הם נדרשים ל[[דוקטורט]] לשם כך), בתחום הכשרתם בלבד, ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מסייעים למטופלים. בניגוד לפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה רבה ונרחבת בנושאי [[חינוך]], התפתחות והתנהגות של ילדים ופסיכולוגיה של ה[[למידה]]. הבדל נוסף הוא שפסיכולוגים קליניים יכולים להתקבל לבתי הספר הגבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אשר לרובם לא יכולים להתקבל פסיכולוגים חינוכיים.
 ==ראו גם==
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 * {{פסיכולוגיה עברית|עופר תמנע|"הכיתה כמיכל": שילוב בין-מקצועי, מפגשי מטפל-מחנכת-תלמידים במסגרת כיתתית|1419|25 באוגוסט 2007}}
 * {{פסיכולוגיה עברית|תמר ארז|קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך|2667|16 באוקטובר 2011}}
-* ריצ'רד לאבוי, [https://www.youtube.com/watch?v=7rrdt34yiGg כשהאסימונים נגמרים], הרצאה על התמודדות עם הפן הרגשי-התנהגותי של תלמידים עם קשיי למידה {{וידאו}}
 {{תבנית:פסיכולוגיה}}

פסיכולוגיה
פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה
ענפי מחקר	פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • סקסולוגיה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה
תחומי עיסוק	קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט • טיפול משפחתי • טיפול זוגי • טיפול קבוצתי • טיפול באמנויות • טיפול בטבע
אסכולות	סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה
מושגים כלליים	תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש • קשב • קונפליקט • קונפורמיות
אישים בולטים	גוסטב פכנר • וילהלם וונדט • ויליאם ג'יימס • זיגמונד פרויד • קרל יונג • דונלד ויניקוט • ז'אק לאקאן • אריק אריקסון • קארל רוג'רס • אלברט בנדורה • הנס אייזנק • ויקטור פראנקל • אברהם מאסלו • ג'ון ווטסון • איוואן פבלוב • פרדריק סקינר • ז'אן פיאז'ה • אלפרד בינה • מרגרט מאהלר • מלאני קליין • ג'ון בולבי • דניאל כהנמן • פול אקמן • לאון פסטינגר • אן טריזמן • מיכאל פוזנר • דונלד הב • סטנלי שכטר • דייוויד וכסלר
הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: פסיכולוגיה של החינוך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסיכולוגיה חינוכית