יהושע בן-מאיר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:52, 27 בספטמבר 2016

תבנית:רב

הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד ב-1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת שבגוש עציון.

ביוגרפיה

בן-מאיר נולד בארצות הברית וגדל ברמת-גן. אביו היה הרב ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות שנייה עד השביעית). אחיו הגדול הוא יהודה בן-מאיר, שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד העשירית).

בצעירותו למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז', שבה למד עד לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. סיים תואר שני במחשבת ישראל ולימים אף למד משפטים והוסמך כעורך דין.

את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים. בהמשך היה לרב צבאי. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב ישראל אריאל, וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כרב של אוגדת מוסה פלד והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב מרדכי הלפרין^[1]. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת סגן אלוף.

בשנים תשל"ה-תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר למסך הברזל ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.

באב תשל"ח, ייסד את ישיבת שבות ישראל, תחילה בתקוע ומתש"מ (1980) על הגבעות שעליהן תקום לימים העיר אפרת. בפסח תשמ"ג הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר בגבעת שאול בירושלים.

הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות בסעודה שלישית. הוא מתייחס לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.

פרסם מאמרים בנושאי הלכות צבא, משפט עברי, רפואה והלכה ועוד. בשנת תשס"ח הוציא לאור ספר בשם "היתר מכירה או אוצר בית דין", שבו הוא יוצא להגנת היתר המכירה. הוציא מחדש מספר ספרים של אביו וספרים של אבי-סבו, רבי יהודה יודל רוזנברג.

נשוי לד"ר רות בן-מאיר, ראש המדרשה לנשים של אוניברסיטת בר-אילן. הם הורים לשבעה. בנו אלי בן-מאיר היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בתו דסי בארי היא מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך ורעייתו של הרב משה בארי מנכ"ל ארגון רבני צוהר.

מעמדותיו ההלכתיות

בספרו מה נאכל בשנה השביעית הוא מונה ליקויים וחסרונות בשיטה הנהוגה בשנת שמיטה של אוצר בית דין, ועל כן סובר שאכילת פירות וירקות מהיתר המכירה עדיפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יהושע בן-מאיר בוויקישיתוף

רשימת המאמרים של יהושע בן-מאיר באתר רמב"י
רשימת המאמרים של יהושע בן-מאיר, באתר רמבי"ש
מאמריו באתר דעת
מאמריו באתר ישיבת שבות ישראל
שיעורים מוקלטים באתר מורשת
פרקים יא, יב וסיכום באתר דעת מתוך ספרו "מה נאכל בשנה השביעית - היתר מכירה או אוצר בית דין" בהפצת ישיבת שבות ישראל אפרת

הערות שוליים

^ הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015

[1] הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015

[1]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ==ביוגרפיה==
-הרב בן-מאיר נולד ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[רמת-גן]]. אביו היה הרב [[ישראל שלמה בן-מאיר]] (רוזנברג), [[חבר הכנסת]] מטעם ה[[מפד"ל]] (בכנסות [[הכנסת השנייה|שנייה]] עד [[הכנסת השביעית|השביעית]]). אחיו הגדול הוא [[יהודה בן-מאיר]], שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד [[הכנסת העשירית|העשירית]]).
+בן-מאיר נולד ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[רמת-גן]]. אביו היה הרב [[ישראל שלמה בן-מאיר]] (רוזנברג), [[חבר הכנסת]] מטעם ה[[מפד"ל]] (בכנסות [[הכנסת השנייה|שנייה]] עד [[הכנסת השביעית|השביעית]]). אחיו הגדול הוא [[יהודה בן-מאיר]], שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד [[הכנסת העשירית|העשירית]]).
-בצעירותו למד ב[[ישיבת קול תורה]] והיה מקורב לרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר ל[[ישיבת פוניבז']], שבה למד עד לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. לאחר מכן למד בישיבת [[מרכז הרב]] בראשות הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והיה מקורב מאד לרב וכן למחליפו, הרב אברהם אלקנה שפירא. סיים תואר שני ב[[מחשבת ישראל]] ולימים אף למד [[משפטים]] והוסמך כ[[עורך דין]].
+בצעירותו למד ב[[ישיבת קול תורה]] וב[[ישיבת פוניבז']], שבה למד עד לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. לאחר מכן למד בישיבת [[מרכז הרב]] בראשות הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. סיים תואר שני ב[[מחשבת ישראל]] ולימים אף למד [[משפטים]] והוסמך כ[[עורך דין]].
 את [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] החל ב[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]]. בהמשך היה ל[[הרבנות הצבאית|רב צבאי]]. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב [[ישראל אריאל]], וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני ([[אוגדה 252]]). ב[[מלחמת יום הכיפורים]] [[שירות המילואים בישראל|שירת במילואים]] כרב של אוגדת [[מוסה פלד]] והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב [[מרדכי הלפרין]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tsava/maamar/benmeir-1.htm הישיבה מוזכרת במאמר זה] וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015}}. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת [[סגן אלוף]].
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ==מעמדותיו ההלכתיות==
 בספרו '''מה נאכל בשנה השביעית''' הוא מונה ליקויים וחסרונות בשיטה הנהוגה ב[[שנת שמיטה]] של [[אוצר בית דין]], ועל כן סובר שאכילת פירות וירקות מ[[היתר מכירה|היתר המכירה]] עדיפה.
 == קישורים חיצוניים ==