קבוצת חיפה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון)
01iproject09 (שיחה | תרומות)
3,656 עריכות
←‏מכל האמוניה: החלטת בית המשפט הגיעה אלי בפקס, מאוחר יותר אוסיף את המקור. הליך רע"פ: 2841/17
שורה 126: שורה 126:


ב-29 במרץ הוציא בית המשפט העליון החלטה שלא הוגבלה בזמן לעיכוב ריקון המכל עד לדיון "בהקדם האפשרי" בבית המשפט העליון.{{הערה|איתמר הפטר, [https://svivatit.com/2017/03/30/ציניות-האמוניה/ ציניות משפטית מבית חיפה כימיכלים], באתר "סביבתית", 30 במרץ 2017}} ב-13 באפריל החליט בית המשפט העליון להתיר כניסתה של מכלית אמוניה למסוף הכימיקלים במפרץ חיפה על מנת למלא את מלאי האמוניה במכל, ובתנאי שכמות האמוניה הכוללת לא תעלה על 11 אלף טונות אמוניה במכל, ולא יאוחר מ-1 ביוני 2017, והורה לחיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה למצוא עד לאותו המועד פתרונות חלופיים, כך שבמהלך חודש יוני ירוקן מכל האמוניה כליל.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/17/410/028/k12/17028410.k12.htm חיפה כימיקלים בע"מ נגד עיריית חיפה ואחרים], ניתן ב-13 באפריל 2017}}
ב-29 במרץ הוציא בית המשפט העליון החלטה שלא הוגבלה בזמן לעיכוב ריקון המכל עד לדיון "בהקדם האפשרי" בבית המשפט העליון.{{הערה|איתמר הפטר, [https://svivatit.com/2017/03/30/ציניות-האמוניה/ ציניות משפטית מבית חיפה כימיכלים], באתר "סביבתית", 30 במרץ 2017}} ב-13 באפריל החליט בית המשפט העליון להתיר כניסתה של מכלית אמוניה למסוף הכימיקלים במפרץ חיפה על מנת למלא את מלאי האמוניה במכל, ובתנאי שכמות האמוניה הכוללת לא תעלה על 11 אלף טונות אמוניה במכל, ולא יאוחר מ-1 ביוני 2017, והורה לחיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה למצוא עד לאותו המועד פתרונות חלופיים, כך שבמהלך חודש יוני ירוקן מכל האמוניה כליל.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/17/410/028/k12/17028410.k12.htm חיפה כימיקלים בע"מ נגד עיריית חיפה ואחרים], ניתן ב-13 באפריל 2017}}

ב- 28 במאי החליט בית המשפט העליון בפה אחד, שמכל האמוניה ירוקן באופן סופי עד לתאריך ה 31/07/2017, כמו כן ניתן לחיפה כימיקלים היתר חד פעמי למלא את המכל באופן שיהיה ניתן לרוקן אותו עד לתאריך שנקבע, ובכפוף לכך שחיפה כימיקלים תגיש לבית המשפט התחייבות שלא להגיש בקשות נוספות בנוגע למכל ובכך שיתקבל אישור מאת הגורמים הרגולטורים. {{מקור}}


==המאבק לטיהור האוויר==
==המאבק לטיהור האוויר==

גרסה מ־23:01, 28 במאי 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים ריקים [ סיסמה, פירוק החברה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ אנשי מפתח ]

חיפה כימיקלים בע"מ
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1967–הווה (כ־57 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם Trans Resources Inc
מיקום המטה פארק מת"ם, חיפה
ענפי תעשייה כימיקלים
מוצרים עיקריים דשנים, מלחי זרחן, חנקת אשלגן
הכנסות 2,455 מיליון ₪ (2014)[1]
עובדים 800 (2014)
 
www.haifa-group.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קובץ:Haifa-Group-Logo.jpg
סמליל הקבוצה

חברת חיפה כימיקלים (Haifa) היא תאגיד בינלאומי העוסק בעיקר בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה ולתעשיית המזון, ובבעלותו שלושה מפעלים ואחת עשרה חברות בנות.

חיפה כימיקלים מייצרת בעיקר חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים. חומרי הגלם המשמשים את החברה בתהליכי הייצור הם אשלגן (שמופק עבורה ברובו על ידי מפעלי ים המלח), פוספטים (שנחצבו בעבר בנגב, וכיום מיובאים מחצי האי קולה שבצפון רוסיה), ואמוניה שאף היא יוצרה בעבר בארץ וכיום מיובאת ומאוחסנת במכל האמוניה במפרץ חיפה.

היסטוריה

בשנת 1966 הוקמה חיפה כימיקלים על ידי שותפות של שתי חברות ממשלתיות: בתי הזיקוק (75%) ומחצבי ישראל (25%)[2], לשם ייצור חנקת אשלגן וחומצה זרחתית[3] מאשלג מים המלח ופוספט מהנגב[4]. על הקמת המפעל ניצח ד"ר אנצו ניצני. תכנון המפעל נעשה על ידי חברת קרפס מצרפת, שהתמחתה בתכנון מפעלים כימיים[5]. הקמת המפעל נחשבה למהלך עם סיכון רב, בגלל העלות הגבוהה של הקמת המפעל, הגדול מסוגו בעולם[6], עבור תהליך מקורי שלא נוסה עד אז בהיקף תעשייתי[7].

המפעל הושלם בפברואר 1969, אך במהלך ההרצה נתגלו תקלות שעכבו את תחילת הייצור[8]. בנובמבר 1969 הושלמה ההרצה והוחל בייצור[9]. בשנה בראשונה פעל המפעל בהיקף חלקי ואף הושבת לשבועיים כדי לתקן תקלות נוספות[10]. המפעל הגיע לרווחיות בשנת 1973 ובשנת 1974 הוחלט להכפיל את כושר הייצור שלו[11].

בעלות

בשנת 1975 הציע שר האוצר למכור את מניות הממשלה בחיפה כימיקלים[12]. אולם הניסיונות למכור את החברה למשקיעים זרים לא צלחו וביולי 1978 הונפקו מניות של החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[13]. באפריל 1980 מכרו בתי הזיקוק 26% ממניות החברה לחברת אסטק ג'נרל כמקילס משיקגו עם אופציה לרכישת 26% נוספים[14]. בשנת 1985 החליטו האמריקאים למכור את מניותיהם במפעל[15] ולאחר מספר חודשים שבהם לא נמצא קונה נמכרו המניות לקבוצת משקיעים אמריקאית שארגן אריה גנגר[16]. בעיתונות התפרסם שגנגר שילם מחיר גבוה יחסית עבור החברה ולקח בכך סיכון. היו גם שטענו שבכוונתו להשתלט על החברה כדי לרוקן אותה מנכסיה[17].

לאחר רכישת השליטה בחברה, ביקש גנגר לרכוש גם את מניות חברת בתי זיקוק לנפט, שהייתה בבעלות ממשלת ישראל והחברה לישראל, בחברת חיפה כימיקלים[18]. במשך מספר חודשים התלונן גנגר על כך שמשה שחל מתעלם מבקשותיו לרכוש את מניות בתי הזיקוק בחברה, ושמעון פרס דרש למכור את מניות החברה לגנגר. לבסוף, העסקה יצאה אל הפועל בסוף יוני 1986, והקבוצה רכשה 26% מחיפה כימיקלים תמורת 12 מיליון דולר. החברה גם רכשה את מניות חברת דלק והוציאה הצעת רכש לציבור לרכישת מניות החברה שנסחרו בבורסה[19]. בחודשים לאחר רכישת חיפה כימיקלים על ידי קבוצת גנגר עלה באופן משמעותי השווי של החברה בבורסה ובעקבות זאת ספגה מכירת המניות ביקורת בציבור. קבוצת גנגר ביקשה להפסיק את המסחר במניות החברה בבורסה, צעד שנתקל גם הוא בביקורת[20][21]. בשנת 1986 עלה הרווח הנקי של החברה[22][23].

התמורה הכוללת ששולמה עבור החברה: 50 מיליון דולר. בתי הזיקוק התנגדה למכור מניותיה בחיפה כימיקלים וכדי לאפשר את העסקה הפעילו גנגר וריקליס לחצים על שר התעשייה והמסחר, אריאל שרון. גנגר שילם לבסוף 12 מיליון דולר תמורת 26% מהמניות, שהוחזקו על ידי בתי הזיקוק. קניית המניות מבתי הזיקוק אפשרה לגנגר לחלק דיווידנדים שסייעו לו להחזיר לעצמו במהירות את עלות ההשקעה בחברה[24].

חיפה כימיקלים היא הגדולה שבין חמש החברות הבנות של TRI (חברת האם של חיפה כימיקלים). יו"ר מועצת המנהלים של חיפה כימיקלים היה עד מחצית 2008 עו"ד אבי פילוסוף. פילוסוף ניהל את החברה בפועל מסוף שנת 2005, לאחר עזיבתו של מנכ"ל החברה גבי פוליצר. מחזור הפעילות של החברה הוערך ב-2008 בסכום שנע בין 800 ל-900 מיליון דולר בשנה.

בספטמבר 2008 רכשה "קבוצת טראמפ" (בבעלות ג'ולס טראמפ ובני משפחתו) את השליטה בחברת TRI (ועמה את השליטה בחברת חיפה כימיקלים)[25].

פעילות

המפעל הוותיק של חיפה כימיקלים שוכן במפרץ חיפה על גדות נחל קישון. המפעל ממוקם בשטח גלילי, באופן שמקשה על אכיפת חוקים סביבתיים ותכנוניים לגביו[26].

חלק מהמפעלים העוסקים בחמ"סים באזור מפרץ חיפה נמצאים בתחומי עיריית חיפה, חלק בתחומי עיריית קריית אתא ומפעל אחד בתחומי עיריית עכו. עם זאת מספר מפעלים: בז"ן, גדות פטרוכימיה, חיפה כימיקלים והמפעלים הפטרוכימיים טוענים זה שנים למעמד אקסטריטוריאלי מבחינת מעמדם המוניציפלי. משמעותו של מעמד כזה הינה היעדר אפשרות מעשית לאכוף עליהם את דיני התכנון והבנייה ואת דיני רישוי עסקים.

מינואר 2004 הועבר הפיקוח על האזור ה"אקס-טריטוריאלי" לעיריית חיפה.

מפעל נוסף - חיפה כימיקלים דרום - שהקמתו הושלמה ב-1994, שוכן באזור התעשייה מישור רותם שמדרום לערד ומזרחית לדימונה, בתחום השיפוט של מועצה אזורית תמר. הפעלת חיפה כימיקלים דרום נעשית באמצעות חברת "נותב ניהול ותפעול בע"מ", חברת בת של קבוצת ברן בע"מ. הקמת המפעל מומנה, בין השאר, ממענקים של מרכז ההשקעות, על אף התנגדות מבקרת המדינה מרים בן פורת שתחשיבים כלכליים שביצע משרדה העלו שההטבות הללו גרמו הפסד של 40 מיליון דולר למדינה.

מפעל שלישי שוכן בלונל (Lunel) שבצרפת.

חברת בת אחרת של חיפה כימיקלים, בשם אלגו מערכות השקיה בע"מ, שתחום פעילותה ייצור מערכות השקיה לחקלאות וציוד נלווה, ושכנה באזור תעשייה קריית נורדאו בנתניה, נמכרה במהלך 2009[27] לחברות שבבעלות אבי שמש ואוריה פויכטונגר.

לאורך השנים זכתה חיפה כימקלים בפרסים שונים על הצטיינותה. בשנת 1972 זכתה בתואר "יצואן מצטיין", בשנת 1984 ב"ציון מיוחד לשבח" ובשנת 1992 הוענק לה התואר "יצואן מצטיין בכיר" על ידי משרד המסחר והתעשייה בשל היקף היצוא שלה. בשנת 2006 קיבלה את תו הזהב של מכון התקנים הישראלי המוענק לארגונים הנושאים שלושה וארבעה תווי איכות.

חיפה כימיקלים עלתה לכותרות בהזדמנויות שונות, בין היתר על רקע הפרטתה השנויה במחלוקת, מפגעי זיהום סביבתי ובטיחות, ויחסי עבודה.

ב-1 במאי 2011 פתחו עובדי המפעל הצפוני בשביתה לשיפור תנאי שכרם של עובדי דור ב' המועסקים במפעל. במהלך השביתה איבד המפעל את רישיון הרעלים שלו[28]. על מאבק זה עשתה טלי שמש סרט נוסף במסגרת סדרת סרטי "התעוררות".

זיהום

שפכים

מפעל חיפה כימיקלים הזרים במשך שנים רבות שפכים בכמות גדולה לנחל הקישון. שפכים חומציים של המפעל היו בין הגורמים העיקריים להרס המערכת האקולוגית של נחל הקישון עד לשנת 2001[29]. היקף הפגיעה בנחל פחת לאחר הפעלת מתקן טיפול בשפכים בשנת 2001 כמודגם בטבלה[30].

שנה ספיקת השפכים לקישון מחיפה כימיקלים (מ"ק לשנה) פחמן אורגני (טון לשנה) חנקן (טון לשנה) זרחן (טון לשנה)
1994 2,044,000 417 4,022 1423
2000 2,372,500 1330 2,372 285
2003 1,197,200 29 160 0.4
2005 2,372,500 79 572 2.6

בנוסף, מכילים שפכי חיפה כימיקלים כמויות ניכרות של כרום, קדמיום ונחושת.

ב-2003 הורשעה החברה בגין הטלת פסולת לים ונקנסה ב-166 אלף ש"ח[31]. ב-2005 הורשעה החברה על סמך הודאתה, בהזרמה לקישון ומשם לים של חומרים מזהמים מעבר למותר בכמה מועדים במהלך 2001 ו-2002. על החברה הוטל קנס בסך 584 אלף ש"ח, הגבוה ביותר שהוטל עד אז על חברה בישראל בגין זיהום הים[32].

זיהום אוויר

חיפה כימיקלים, (יחד עם בתי הזיקוק, חברת החשמל, כימיקלים לישראל, מפעלי נשר וכרמל אולפינים) מסווג כ"מקור עיקרי" לפליטת מזהמים לאוויר באזור חיפה[33]. מפעל חיפה כימיקלים דרום חרג מתקן זיהום האוויר בשנים 2002, 2004 ו-2005[34], כך למשל נמדדה בשנת 2002 חריגה של פי 3 מהתקן לפליטת חלקיקים ופליטת תחמוצת גפרית SO2 ב-82% מעל התקן המותר. על-פי נתוני אגד ערים לאיכות הסביבה - אזור חיפה, עמדה חיפה כימיקלים צפון בכל הצווים האישיים לשם צמצום פליטת NOx. זאת ועוד, במפעל מתקן מיוחד לצמצום הפליטה, והוא עמד בדרישות והוריד את הכמות אפילו מתחת לגבול שנקבע בצווים האישיים. השיטה שמופעלת במפעל הוכרזה כ-BAT) Best Available Technique) על ידי האיחוד האירופי.

מכל האמוניה

מכל האמוניה של המפעל הוקם ב-1989. הוא מסוגל לאחסן 12 אלף טונות של אמוניה, והוא מרכז את כל האמוניה המיובאת לישראל. המכל נחשב לסיכון סביבתי חמור, משום שפגיעה בו, עקב פעולה עוינת, תקלה או אסון טבע, עלולה להביא לדליפת אמוניה שתביא, על פי ההערכות, למות אלפים מתושבי האזור. דרך המכל עוברים בשנה כ-120 אלף טונות של אמוניה, 70% מהם משמשים את מפעל "חיפה כימיקלים" ו-30% הנותרים מועברים למפעל "דשנים וחומרים כימיים", בעיקר לצריכה עצמית וכן להפצה לצרכני משנה ברחבי הארץ. כ-80% מכלל האמוניה משמשים לייצור דשנים, והיתר משמשים למטרות תעשייתיות שונות.[35]

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מינה המשרד להגנת הסביבה ועדה ציבורית בראשות אלוף (מיל') הרצל שפיר, לבחינת ההיערכות והתגוננות הקשורים בחומרים המסוכנים במפרץ חיפה. הוועדה המליצה לשפר את מיגון המכל ולאסור על כניסת אוניית האמוניה לישראל בזמן מלחמה.[36]

ב-2011 החל מאבק ציבורי בהובלת עמותת צלול לסגירת המכל. ב-2012 פרסם המשרד להגנת הסביבה את מסקנות דוח אתוס, שהמליצו על הקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם. בעקבות פרסום ההמלצות, משרד התמ"ת פרסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק להקים מפעל וקיבל כ-10 תשובות, מתוכן שלוש מאת חברות ישראליות.

באוקטובר 2013 החליטה ממשלת ישראל פה אחד להעביר את המכל לנגב, וביוני 2015 פורסם המכרז למפעל האמוניה החדש שיוקם במישור רותם שבנגב.[37] בנובמבר 2016, נסגר המכרז להקמת מפעל האמוניה במישור רותם ללא הצעות, והזזת מכל האמוניה ממפרץ חיפה נדחתה.[38]

מדי חודש ולמשך יממה שלמה, עוגנת בנמל הקישון אונייה ועליה 16,700 טון אמוניה נוזלית, המוזרמת למכל האמוניה. דו"ח שחיבר פרופ' אהוד קינן קובע כי תאונה או פגיעה מכוונת באונייה, עלולים לגבות את חייהם של מאות אלפים.[39]

בפברואר 2017 הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה צו סגירה למכל לבקשת עיריית חיפה, ובדיון בנושא ב-12 בפברואר קבע כי על "חיפה כימיקלים" לרוקן את מכל האמונה בתוך עשרה ימים. לאחר מכן לא ייעשה שימוש במכל, עד להחלטה בבית המשפט.[40] חיפה כימיקלים ערערה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הוציא צו עיכוב ביצוע לצו הסגירה, וקבע דיון בנושא ב-26 בפברואר.[41] בזמן הדיון התקיימה מול בית המשפט הפגנת תושבים בת 3,000 איש, בהשתתפות ארגונים סביבתיים כדוגמת עמותת צלול ומגמה ירוקה, בדרישה להוצאה מיידית של המכל מהעיר, וכן התקיימו ביום הדיון שביתות בחיפה ובאזור.[42]

ב-1 במרץ החליט בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את ערעורה של חיפה כימיקלים, קבע כי המכל ירוקן כליל עד 1 באפריל, ואסר על הגעת אוניות אמוניה נוספות לחופי הארץ, ללא הגבלת זמן. בית המשפט קבע כי חיפה כימיקלים תמשיך לספק אמוניה וחומרים כימים לחברת דשנים ובאמצעותה לכל הצרכנים במשק הישראלי, כפי שעשתה עד סמוך להחלטה. לדברי השופטת בתיק, תמר שרון נתנאל, הארכת משך ריקון המכל בחודש עד 1 באפריל נועדה להבטיח ריקון בטוח.[43] הנהלת חיפה כימיקלים הודיעה שסגירת המכל תוביל לפיטורי 1,500 עובדים.[44] עובדי החברה החלו בהפגנות, שיירות מחאה וחסימת הכניסה לעיר דימונה, יחד עם תושבי העיר, בדרישה מהנהלת החברה ומהממשלה לדאוג לעתידם המקצועי.[45]

ב-29 במרץ הוציא בית המשפט העליון החלטה שלא הוגבלה בזמן לעיכוב ריקון המכל עד לדיון "בהקדם האפשרי" בבית המשפט העליון.[46] ב-13 באפריל החליט בית המשפט העליון להתיר כניסתה של מכלית אמוניה למסוף הכימיקלים במפרץ חיפה על מנת למלא את מלאי האמוניה במכל, ובתנאי שכמות האמוניה הכוללת לא תעלה על 11 אלף טונות אמוניה במכל, ולא יאוחר מ-1 ביוני 2017, והורה לחיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה למצוא עד לאותו המועד פתרונות חלופיים, כך שבמהלך חודש יוני ירוקן מכל האמוניה כליל.[47]

ב- 28 במאי החליט בית המשפט העליון בפה אחד, שמכל האמוניה ירוקן באופן סופי עד לתאריך ה 31/07/2017, כמו כן ניתן לחיפה כימיקלים היתר חד פעמי למלא את המכל באופן שיהיה ניתן לרוקן אותו עד לתאריך שנקבע, ובכפוף לכך שחיפה כימיקלים תגיש לבית המשפט התחייבות שלא להגיש בקשות נוספות בנוגע למכל ובכך שיתקבל אישור מאת הגורמים הרגולטורים. [דרוש מקור]

המאבק לטיהור האוויר

החל משנת 2011 קמות קבוצות שונות בעיר חיפה למען הגנת התושבים מפני זיהומי האוויר. לפני כן בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמה מפלגת ירוקים, וזכתה במושבים במועצת העיר, ואף בסגנות ראש העיר. פעילות זו לא תמה ואליה הצטרפו עמותות וארגוני סביבה כמו צלול, הקואליציה לבריאות הציבור, מגמה ירוקה, פורום "עזרא" וארגונים נוספים. כמו כן, התפתחו להן התארגנויות פרטיות של אזרחים אשר מרכזים מאבקם ברשת האינטרנט במסגרת קבוצות ודפים ברשת הפייסבוק.

פעילות זו הביאה לדיונים בכנסת ישראל של ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ דב חנין,[48] והפגנות שמקבלות תאוצה החל משנת 2014 ברחבי העיר חיפה ובירושלים מול משרדי הממשלה.

באותה עת פנה מבקר המדינה יוסף שפירא אל הוועדה לביקורת המדינה על מנת לקיים דיון דחוף בנושא החומרים המסוכנים במפרץ חיפה[49].

בשנת 2015 התפרסם מאמר באתר כלכליסט המודיע על תובענה ייצוגית בסך 14 מיליארד שקל: "תושבי חיפה והקריות הגישו תביעה נגד 11 מפעלים במפרץ חיפה ובהם בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים, פז כימיקלים, סונול ישראל ונשר מפעלי מלט. בתביעה נדרש פיצוי כספי לכל אחד מתושבי המפרץ שנחשף לזיהום וכן הקמת קרן בהיקף מיליארד שקל לפיקוח והשגחה על המפעלים"[50].

יחסי עבודה

בשנת 2003 פתחו עובדי המפעל הדרומי בשביתה ודרשו את הזכות להקים ארגון עובדים, תחת ההסתדרות. השביתה הפכה מתוקשרת ולסמל למאבקי עובדים כנגד בעלי ההון. בסופו של המאבק חייב בית המשפט על המפעל להכיר בארגון ההסתדרותי אך באמצעיים משפטיים שונים ההחלטה מעולם לא באה לידי מימוש. האירועים אף תועדו בסרט התעודי של אמיר טאוזינגר ואסף סודרי "שביתה".[51]

במפעל חיפה כימיקלים בחיפה מועסקים עובדים בארבעה סוגי חוזי העסקה נכון לשנת 2011: כ- 100 עובדי "דור א" שנחשבים לעובדים הוותיקים במפעל[52], וכ-150 עובדי "דור ב'", המועסקים בתנאים פחות טובים מאשר עובדי דור א. עובדי דור א' ודור ב' חתומים על הסכם קיבוצי. כ-100 עובדים בתפקידים שונים חתומים על חוזה אישי ומועסקים ישירות על ידי החברה. בנוסף מועסקים במפעל למעלה מ-250 עובדי קבלן[53]. בנובמבר 1996 פרצה במפעל שביתה שנמשכה כחצי שנה ובסיומה זכו העובדים בשיפור תנאי ההעסקה. בהסכם הקיבוצי שנחתם בסיום השביתה הונהגה לראשונה חלוקת העובדים ל"דורות" כך שעובדי דור ב' שהתקבלו לעבודה לאחר חתימת ההסכם ב-1997 הועסקו בתנאים נחותים[53]. ב-21 במרץ 2011, בעקבות מאבק מקצועי שערכו עובדי מפעל חיפה כימיקלים צפון, עברו כל עובדי המפעל מייצוג ההסתדרות הכללית לייצוגו של כוח לעובדים, שפתח במשא ומתן בשמם עם ההנהלה[54].

ב-1 במאי 2011 פתחו העובדים בצפון, המאוגדים ב"כוח לעובדים", בשביתה כללית ללא הגבלת זמן, כחלק ממאבקם להסכם קיבוצי חדש[55]. התביעה המרכזית של ועד העובדים הייתה הסכם אחיד לכלל העובדים[53]. בהוראת עופר עיני נמנעו ועדים השייכים להסתדרות מהבעת סולידריות עם עובדי חיפה כימיקלים[56]. השביתה הסתיימה ב-1 בנובמבר 2011 בחתימה על הסכם עבודה תקדימי ביחסי העבודה בישראל[57] ההסכם יוביל להשוואת תנאים בין עובדי הדורות ומבטיח תוספת שכר של 25% לעובדי "דור ב'" וביטול הבדלי שכר ותנאים הסוציאליים בין ה"דורות" בתוך 10 שנים[58].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "גלובס DUN'S 100", דירוג החברות המובילות במשק הישראלי
  2. ^ חיפה כימיקלים בשלבי תכנון סופיים, דבר, 11 באוגוסט 1966
  3. ^ 37.5 מליון ל"י יושקעו בבניית מפעלי חיפה כימיקלים, דבר, 26 באוקטובר 1966
  4. ^ עמוס כרמלי, חיפה כימיקלים על סף הקמתו, דבר, 28 בדצמבר 1966
  5. ^ אהרון דולב, התכנון נמסר למחל, מעריב, 23 בדצמבר 1966
  6. ^ כימיקלים מכר תוצרתו, מעריב, 16 ביולי 1969
  7. ^ עמוס כרמלי, סיכונים וסיכויים של חיפה כימיקלים, דבר, 8 במאי 1968
  8. ^ רפאל אלדור, תקלות בהפעלת חיפה כימיקלים, מעריב, 23 ביוני 1969
  9. ^ עמוס כרמלי, הרצת חיפה כימיקלים הושלמה בהצלחה, דבר, 30 בנובמבר 1969
  10. ^ חיפה כימיקלים ייצא חנקת אשלגן, מעריב, 17 ביוני 1970
    עמוס כרמלי, פיגור בהרצת חיפה כימיקלים, דבר, 4 באוגוסט 1970
  11. ^ יוסף פריאל, הממשלה תחפש קונה לחיפה כימיקלים, דבר, 10 באוגוסט 1977
  12. ^ הממשלה תמכור מניות בחברות, דבר, 17 ביולי 1975
  13. ^ חיפה כימיקלים מנפיק, דבר, 3 ביולי 1978
  14. ^ חברה אמריקאית רכשה 26 אחוז ממניות חיפה כימיקלים, דבר, 15 באפריל 1980
    לאסטק אין התחייבות להחזיק, דבר, 17 באפריל 1980
  15. ^ מפעל חיפה כימיקלים מוצע למכירה ע"י בעליו האמריקאים, מעריב, 14 ביולי 1985
  16. ^ דוד ליפקין, קבוצת גנגר רכשה את חיפה כימיקלים, מעריב, 13 בספטמבר 1985
    מכירת חיפה כימיקלים לקבוצת גנגר, מעריב, 11 בנובמבר 1985
  17. ^ עודד שורר, מבוקשים: עסקים טובים עם יצוא, מעריב, 28 בינואר 1986; המשך
  18. ^ עודד שורר, בתי הזיקוק מנהלים מו"מ עם אריה גנגר, מעריב, 5 בדצמבר 1985
    עודד שורר, קבוצה אמריקנית מבקשת לרכוש, מעריב, 14 בינואר 1986
    דוד זוהר, בתי הזיקוק מוכנים למכור מניות פז וחיפה כימיקלים, מעריב, 10 בפברואר 1986
  19. ^ אהוד רבינוביץ', גנגר מנסה להשפיע ברכישת מניות, מעריב, 3 בנובמבר 1986
  20. ^ עודד שורר, לא הייתי משקיע אגורה שחוקה בישראל, מעריב, 6 בנובמבר 1986
  21. ^ עודד שורר, הבורסה נגד גנגר, מעריב, 7 בנובמבר 1986
  22. ^ עודד שורר ויואב יצחק, צפוי גידול של כ-60%, מעריב, 12 בינואר 1987
  23. ^ אורי גינוסר, לדשן בלי מלח, מעריב, 25 באוגוסט 1987
  24. ^ יורם גביזון, רקע: גנגר רכש את חיפה כימיקלים ב-50 מיליון דולר
  25. ^ השליטה בחיפה כימיקלים עברה מגנגר לטראמפ, ynet
  26. ^ הרשויות יקבלו אחריות על בתי הזיקוק בחיפה, הארץ
  27. ^ פרופיל חברה: אלגו השקיה בע"מ
  28. ^ יעל דראל, נשלל היתר הרעלים של חיפה כימיקלים, באתר ynet, 13 ביולי 2011
  29. ^ לפי מתי שולימוביץ, מגמות באיכות מי נחל הקישון, רשות נחל הקישון
  30. ^ נתוני מקורות זיהום של נחל הקישון - המשרד להגנת הסביבה
  31. ^ בעקבות תביעת המשרד לאיכות הסביבה: קנס בגובה 166,000 ₪ נגזר על מפעל חיפה כימיקלים בגין הטלת פסולת לים, המשרד להגנת הסביבה, 21 ביולי 2003
  32. ^ דוד הכהן, חיפה כימיקלים: 584 אלף שקל קנס על זיהום הים, ynet, ‏30 בנובמבר 2005
  33. ^ לפי נתוני אגד ערים לאיכות הסביבה -אזור חיפה
  34. ^ מאתר "עבודה שחורה"
  35. ^ בחינת חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה, דצמבר 2011 בחינת חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה, דצמבר 2011, עמ' 89
  36. ^ מיכל האמוניה במפרץ חיפה, באתר של המשרד להגנת הסביבה
  37. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, המדינה פתחה בשלב הסופי לקראת הקמת מפעל האמוניה בנגב, באתר הארץ, 23 ביוני 2015
  38. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, אף חברה לא ניגשה למכרז והזזת מכל האמוניה ממפרץ חיפה תידחה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016
  39. ^ "600 אלף בני אדם בסכנת מוות", באתר ‏מאקו‏, 31 בינואר 2017
  40. ^ ליאור גוטמן, ביהמ"ש האריך את סגירת מיכל האמוניה בחיפה עד ליום ראשון, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2017
  41. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, ריקון מיכל האמוניה בחיפה עשוי להתעכב, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2017
  42. ^ אחיה ראב"ד, אלפים הפגינו בחיפה. השופטת: "לא ריאלי לרוקן את מכל האמוניה תוך 10 ימים", באתר ynet, 26 בפברואר 2017
  43. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, החלטה היסטורית: ביהמ"ש הורה לרוקן את מכל האמוניה; המדינה מציעה להשתתף בהקמת מפעל בדרום, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2017
  44. ^ יובל אזולאי, ‏בגלל מכל האמוניה: חשש מפיטורי מאות עובדי חיפה כימיקלים, באתר גלובס, 13 במרץ 2017
  45. ^ אתר למנויים בלבד אלמוג בן זכרי, מאות עובדי חיפה כימיקלים חסמו את הכניסה לדימונה במחאה על פיטוריהם הצפויים, באתר הארץ, 19 במרץ 2017
  46. ^ איתמר הפטר, ציניות משפטית מבית חיפה כימיכלים, באתר "סביבתית", 30 במרץ 2017
  47. ^ חיפה כימיקלים בע"מ נגד עיריית חיפה ואחרים, ניתן ב-13 באפריל 2017
  48. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, אלי אשכנזי, המלצות לצעדים נוספים נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014.
  49. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אורנה נירנפלד ודורון סולומון, מבקר המדינה דורש דיון דחוף בחומ"ס במפרץ, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 31 ביולי 2014
  50. ^ ענת רואה, בקשה לייצוגית בהיקף 14 מיליארד שקל נגד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2015.
  51. ^
  52. ^ הסכמים קיבוציים
  53. ^ 1 2 3 שחר בן חורין, זמן גורלי בחיפה כימיקלים אתר העוקץ (בלוג)
  54. ^ מיקי פלד, עובדי חיפה כימיקלים עוזבים את ההסתדרות לטובת כח לעובדים אתר כלכליסט 21/3/2011
  55. ^ חיים ביאור, עובדי חיפה כימיקלים צפון פתחו בשביתה, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2011
  56. ^ שי ניב, ‏עופר עיני הורה להחרים מפגש בחיפה כימיקלים, באתר גלובס
  57. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         אבירמה גולן, מהפכה של סולידריות, באתר הארץ
  58. ^ חיים ביאור, לאחר שישה חודשי שביתה: נחתם הסכם שכר בחיפה כימיקלים, באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2011
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קבוצת_חיפה&oldid=20816481"