מניין
 | |
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב' |
  | |
בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה[1] יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות, כדוגמת תפילה בציבור. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים (ביהדות האורתודוקסית) – החל מגיל שלוש עשרה.
מקור הצורך במניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצורך במניין הוא נלמד מדרשת הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[2], והמקור לכך שמניין הוא דווקא עשרה הוא הדרשה המופיעה במסכת ברכות: ”כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא "תוך" "תוך". כתיב הכא (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק כ"א) "הבדלו מתוך העדה הזאת", מה להלן עשרה, אף כאן עשרה”[3], המילים "העדה הזאת" מתייחסות לעשרת המרגלים (שנים עשר מרגלים פחות יהושע בן נון וכלב בן יפונה), והגמרא דורשת שכשם ששם "תוך העדה" הוא עשרה, כאן "תוך בני ישראל" הוא עשרה[4].
בספר מקבים ב נזכר יהודה המכבי שברח עם אנשיו אל ההרים, שם הם אכלו מזון עשבי כדי שלא ליטול חלק בטומאה. על פי תרגום דניאל שוורץ, נאמר שם כי סביב יהודה הייתה קבוצה "של כעשרה", ולדעת שוורץ נראה שזו אחת העדויות הקדומות ביותר למושג המניין, לצד עדות נוספת, מאותה תקופה לערך, בסרך היחד (טור ו, שורות 6–7).[5]
מצוות המצריכות מניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות, כל תפילה בציבור חייבת להתקיים עם מניין. תפילות ספציפיות המצריכות מניין הן:
אם קיים מניין בארוחה, מוסיפים את שם ה' לנוסח הזימון.
ישנן מצוות בהן המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.
עיקר תפילה במניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד תפילות המצריכות מניין, את תפילת שמונה עשרה אמנם אפשר להתפלל ביחידות, אולם היא עיקר תפילה בציבור ויש מעלה להתפלל אותה במניין.
המשנה ברורה[6] בשם החיי אדם מביא שלמרות ששמונה עשרה לא מחייב מניין, בכל זאת הוא עיקר התפילה בציבור, כאשר המתפלל מגיע לתפילת העמידה עם הציבור ופותח את תפילתו עמהם יחד.
רבי שמעון בר יוחאי במסכת ברכות[7] מביא מקור למעלת המניין: כתוב[8] "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן" - אימתי עת רצון, בשעה שהצבור מתפללין.
תפילת הציבור נשמעת תמיד, ואפילו היו בהן חוטאים, אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור. ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת, שאין תפילתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת
.
דרישות המניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההלכה המקובלת[9], לא יכולה אישה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים:
- מטעמי צניעות.
- משום כבוד הציבור[10][11].
בזרם היהדות הרפורמית וחלקים של היהדות הקונסרבטיבית, גם נשים מהוות חלק ממניין.
אין מצרפים למניין מנודים או מומרים.[12]
בתקופת מגפת הקורונה שבה נאסר על קיום תפילות במניין, פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך בקריאת התורה אף מתפללים שלא נמצאים ליד הספר תורה, או שהבעל קורא יברך את כל ברכות התורה. היו שהורו כי מי שהתפלל ביחיד ולא שמע קריאת התורה- שישלים מתוך חומש.[13]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מניין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מאמרים בנושא מניין, באתר ספריית אסיף
- אליעזר מלמד, הלכות מניין, באתר "ישיבה"
- תפילה במניין - חובה?(הקישור אינו פעיל), באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- מקור המניין, באתר שומרי משפט
- תפילה במניין בזמן הקורונה מהכותל המערבי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אצל קהילת ביתא ישראל באתיופיה מניין מנה תריסר איש, כמספר שבטי ישראל.
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א, עמוד ב'
- ^ על צורת הלימוד הזו ראו גזרה שווה
- ^ דניאל שוורץ, ספר מקבים ב, פרק ה, פסוק כז, עמ' 149–150.
- ^ משנה ברורה, סימן צ', סעיף קטן כ"ח.
- ^ דך ז, עמוד ב
- ^ ספר תהלים, פרק ס"ט, פסוק י"ד
- ^ אם כי בהלכות תפילה של הרמב"ם, הוא לא ציין שצריך דווקא עשרה גברים וייתכן, גם אם זה מפתיע, שלדעת הרמב"ם אשה נמנית למניין עשרה. הרמב"ם כותב לגבי מניין עשרה לתפילה "אין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין" (הלכות תפילה פרק ח, ד) ובהלכות שביתת עשור פרק ב, יא כותב במפורש שגם בת וגם בן מוגדרים כגדולים: "בת שתים עשרה שנה.. ובן שלוש עשרה שנה... הרי הם גדולים לכל המצוות".
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ג, עמוד א'
- ^ מור וקציעה (או"ח סימן נה)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו
- ^ ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות, באתר כיכר השבת
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.