לדלג לתוכן

רד אאורבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רד אאורבך
Red Auerbach
לידה 20 בספטמבר 1917
ארצות הבריתארצות הברית ברוקלין שבניו יורק
פטירה 28 באוקטובר 2006 (בגיל 89)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה מאמן ומנהל
גובה 1.78 מטרים
מכללה אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
היכל התהילה נבחר כמאמן בשנת 1969
קבוצות כמאמן
1946–1949
1949–1950
1950–1966
וושינגטון קפיטולס
טריי-סיטיז בלקהוקס
בוסטון סלטיקס
הישגים כמאמן
9 אליפויות NBA ‏(1957, 1966-1959)
פרס מאמן העונה (1965)
11 הופעות כמאמן באולסטאר (1967-1957)
אחד מ-10 המאמנים הגדולים בתולדות ה-NBA
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1950–1984 בוסטון סלטיקס
הישגים כג'נרל מנג'ר
15 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1957, 1959–1966, 1968, 1969, 1974, 1976, 1981, 1984)
זכייה בפרס מנהל השנה (1980)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנולד ג'ייקוב "רד" אָאוּוֶרְבָּךּ[1]אנגלית: Arnold Jacob "Red" Auerbach,‏ 20 בספטמבר 191728 באוקטובר 2006) היה מאמן כדורסל יהודי-אמריקאי. היה לנשיאה ומאמנה של קבוצת הכדורסל בוסטון סלטיקס בין השנים 1950 ל-1966 בהן זכתה בתשע אליפויות NBA, שיא שנשבר רק בעונת 2008-09 על ידי פיל ג'קסון. הוא וג'קסון נחשבים לגדולי מאמני ה-NBA בכל הזמנים.

תחילת קריירת האימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאורבך נולד למשפחה יהודית בברוקלין ולמד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא שימש כעוזר מאמן באוניברסיטת דיוק עד שנאלץ להחליף את המאמן הראשי, גרי ג'רארד, שלקה בסרטן. אאורבך נשאר בתפקיד רק 3 חודשים כיוון שלא רצה לקבל משרת אימון בנסיבות שכאלה, ופנה לאמן את וושינגטון קפיטולס (שפורקה ב-1951) בשנים 1947-1949. בהדרכתו, הקבוצה הגיעה למאזנים מצוינים ולראשות הבית פעמיים, אך לא הצליחה לזכות באליפות. בעונת 1949/50 אימן אאורבך בקבוצת "טריי-סיטיז בלקהוקס" (כיום האטלנטה הוקס) והוביל אותה למאזן 28-29. עונה זו היא היחידה בה הוביל מועדון למאזן ניצחונות שלילי.

אימון בבוסטון סלטיקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הבאה החל אאורבך לאמן בבוסטון סלטיקס והוביל אותה להישגים מרשימים עם ביל ראסל, בוב קוזי, ג'ון האבליצ'ק ועוד שחקנים מעולים. כשפרש מאימון בשנת 1966, לאחר 20 שנה כמאמן, נזקפו לזכותו 938 ניצחונות עונה רגילה (שיא שנשמר עד שנת 1995) וכן 9 אליפויות (השיא נשבר רק על ידי פיל ג'קסון). אחד מסימני ההיכר הידועים שלו היה הדלקת סיגר לאות ניצחון עוד לפני סיום זמן המשחק.

המשך הקריירה כנשיא ושנותיו האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רד אאורבך בסוף ימיו

רד אאורבך המשיך לכהן כמנכ"ל ונשיא הסלטיקס וזכה עימה בעוד 4 אליפויות עד 1984: שתיים בשנות ה-70 בהנהגת האבליצ'ק ודייב קאונס, ושתיים בשנות השמונים כשכיכבו בקבוצה לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש ועוד שחקנים מצוינים. הוא פתח בית ספר לכדורסל על שמו ועבד עם צעירים עד ימיו האחרונים. בנוסף, הוא כתב 7 ספרים על כדורסל. בשנים האחרונות לחייו מצבו הבריאותי התדרדר והוא אושפז שוב ושוב בבתי חולים. ב-28 באוקטובר 2006 לקה בהתקף לב מול ביתו ונפטר.

ב-9 בפברואר 2022 הוכרז כאחד מחמישה עשר המאמנים הגדולים בתולדות הNBA.

אאורבך היה חלוץ בתחומים שונים בהיסטוריית ה-NBA:

  • אאורבך היה המאמן הראשון בהיסטוריה שבחר שחקן אפרו-אמריקאי בדראפט (צ'אק קופר ב-1950) והראשון לשבץ חמישה אפרו-אמריקאים בחמישייה הפותחת (ב-1964).
  • אאורבך היה הראשון לבחור בדראפט שחקן שלא בעונתו השלישית במכללה. היה זה בשנת 1978 כשבחר את לארי בירד (לימים אחד מגדולי שחקני ה-NBA בכל הזמנים). לאחר הדראפט נאלץ אאורבך להמתין שנה עד שבירד ישלים את לימודיו.
  • אאורבך העביר את שרביט האימון לביל ראסל והפך אותו למאמן הכדורסל האפרו-אמריקאי הראשון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רד אאורבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שם המשפחה נכתב באנגלית auerbach. הגיית תחילת השם היא כמו במילה author ("מחבר") והגיית סוף השם היא כמו k (ק'). כאן מופיעה הגיית השם בכתיב פונטי ובהשמעה.