לדלג לתוכן

רייסטלין מאז'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, משלב נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, משלב נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רייסטלין מאז'ר
Raistlin Majere
רייסטלין מאז'ר וקריסניה, מתוך עטיפת הספר עת התאומים, מהדורה ראשונה
רייסטלין מאז'ר וקריסניה, מתוך עטיפת הספר עת התאומים, מהדורה ראשונה
סוג רומח הדרקון
הופעה ראשונה דרקון מס' 83: הסיפור הקצר "מבחן התאומים"
יוצרים מרגרט וייס
מידע
כינויים רייסט
גזע בן אנוש מתורבת
מין זכר
מקצוע מג גלימות שחורות
תואר אדון העבר וההווה
שיוך זדוני
אזרחות מרגוע, קרין
מקום מגורים פלאנתאס, קרין
דמויות קשורות
משפחה הורים: גילון ורוזאמון מאז'ר
אחים: קיטיארה אות-מאטר וקרמון

רייסטלין מאז'ראנגלית: Raistlin Majere; בחלק מן התרגומים נקרא רייסטליין מאייר) הוא דמות בדיונית של מכשף רב עוצמה מסדרת ספרי הפנטזיה "רומח הדרקון" שנכתבה על ידי מרגרט וייס וטרייסי היקמן. הוא חי בשנים 326–356 אחה"ח[1]. רייסטלין הוא, כנראה, הדמות הידועה ביותר בסדרת "רומח הדרקון", ובין האהובות שבהן בשל מורכבותה. הוא אחד מהדמויות המרכזיות בשתי הטרילוגיות הראשיות של הסדרה רשומות ואגדות, במיוחד בשנייה - בה הוא גם הגיבור וגם הנבל הראשי לסירוגין. הוא אחיו התאום של קרמון מאז'ר ואחיה למחצה של קיטיארה אות-מאטר ומהווה חלק מחבורת הרומח.

הוריו הם גילון ורוזאמון מאז'ר. אביו היה נגר ואימו מיסטיקנית אשר סבלה למשך תקופות ארוכות מטראנסים, וממנה ירש רייסטלין את כישרון הכישוף. כשהיה ילד, הופיע להטוטן מקומי בשם אלרן "המופלא" ויילן בשוק מרגוע, ורייסטלין הצעיר חיקה את כל הקסמים אותם ביצע. ויילן המופלא שילם את שכר הלימוד של רייסטלין בבית הספר לקסמים לפני שנעלם בצורה מסתורית. רייסטלין היה הקוסם הצעיר ביותר שניגש למבחן במגדל הכישוף הנעלה, ועבר אותו במאמץ קשה, אשר הותיר אותו מקולל בעור זהוב ובריאות רופפת. המגים שערכו את המבחן העניקו לו עיני שעון-חול אשר יגרמו לו לראות את השפעת הזמן על כל הדברים כדי ללמדו חמלה. בריאותו של רייסטלין נהרסה, והותירה אותו חלש ונתון להתקפי שיעול מדממים. לפני המבחן לבש רייסטלין את הגלימה הלבנה, אולם לאחר מכן לבש את הגלימה האדומה, לאחר שאלת הקסם הנייטרלי, לוניטארי "שמה עליו עין". כאשר מלחמת הרומח התקרבה לשיאה, שאיפותיו לכוח ועוצמה של רייסטלין גברו והוא אימץ את הגלימות השחורות. לאחר כארבע שנים, רייסטלין תכנן לנוע אחורנית בזמן כדי לקרוא תיגר על המכשף האגדי של מסדרו, פיסטנדנטילוס ולאחר מכן על מלכת האופל בעצמה, טאקיזיס כדי להיהפך לאל בעצמו.

רייסטלין הוא נבון, ערמומי וחלקלק - אך גופנית חלש ביותר. הוא אכזרי ונוקשה, אולם עובד לפי מוסר בו לעולם ישלם את חובותיו לאחרים ויגן על החלשים. מערכת היחסים שלו עם אחיו התאום החזק, הטוב והאהוב יותר, קרמון מאז'ר, מלאה במתחים. הגם, שאחיו מנסה להגן ולגונן על "אחיו החלש", אשר מצידו דואג לו בכנות ונוהג לכנותו בשם חיבה רייסט, בעוד הוא עצמו מכחיש את אכזריותו והדרך בה הוא פוגע באחרים כאשר מנסה להשיג את מטרותיו שלו.

שנות חייו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שמתואר בספר "כבשן הנשמה", רייסטלין ואחיו התאום קרמון נולדו בעיירה מרגוע, שבאבנסיניה, לנגר בשם גילון מאז'ר ואשתו, רוזאמון (אשר היה טמון בה פוטנציאל הכישוף, אך כשגדלה אולצה להדחיקו - ולכן הייתה נופלת אל התקפי טרנס בלתי נשלטים). לפני התאומים נולדה אחותם למחצה, קיטיארה אות-מאטר, אשר נולדה לאימם מנישואיה הראשונים לאביר הסולאמני לשעבר כביכול, גרגור אות-מאטר. רייסטלין נולד תינוק חולני ועמד על סף המוות. למעשה, המיילדת כבר החליטה כי צריך לאפשר לתינוק החדש למות. רק בהתערבותה של קיטיארה, ועקשנותה כי לא ימות וטיפולה בו - הצליח רייסטלין להתגבר על חולניותו כשנולד ונשאר בחיים.[2]

כנראה, כתוצאה ממחלת לידה זו, רייסטלין נשאר ילד חלש, אך הייתה בו תבונה חריפה, בניגוד לאחיו התאום בעל המחשבה האיטית יותר והחזק גופנית. למעשה, על-פי אגדות שכיחות בקרין (אשר נתמכות בהצהרתו של פלאדין, בסוף הספר דרקונים של שחר האביב), תאומים זהים נחשבים לישות אחת מפוצלת לשתיים. מסיבה זו, רייסטלין האמין כי הוא קיבל את המוח וקרמון את הכוח (הגוף).

קיטיארה, אשר השתוקקה למצוא שימוש עבורה לשני אחיה, הייתה מוטרדת כי לא ידעה מה לעשות לגבי רייסטלין (בעוד שידעה כי קרמון נולד להיות לוחם גדול). התשובה הגיעה מרב-מג ממסדר הגלימות הלבנות בשם אַנְטִימוֹדֶס אשר הגיע ללון במרגוע למשך לילה אחד. קיטיארה, לאחר שכנועים רבים, הצליחה לגרום לרב-מג לדבר עם רייסטלין, אשר הרשים אותו בתבונתו וחוכמתו שהייתה הרבה מעל למה שהיה מצופה מילד בן שש. הוא גם פחד מתכונה אחרת שרייסטלין הפגין: התשוקה לשלוט באחרים. אולם, דבר זה לא מנע ממנו להרגיש אחראי להשכלתו של רייסטלין בבית-ספר לכישוף ואפילו לשלם את שכר הלימוד הראשוני שלו לסמסטר הראשון ללימודיו. כשהשנים חלפו, רייסטלין למד את הבסיס לשפת הכישוף ממורהו, ולרוב הוקנט והוחרם על ידי חבריו לספסל הלימודים שכינוהו "הערמומי". ברם, רייסטלין, לא ראה בחוסר "מקובלותו" חיסרון, כי אם נהנה מהעובדה כי פחדו ממנו מספיק כדי לא להרע לו. לאחר זמן קצר, הגיע תורו להיבחן במבחן הכישוף הראשון. לאחר שכתב את המילים "אנוכי, המג" על עור כבש והתפלל נואשות לאלי הקסם (אשר הופיעו בפניו והכריחוהו להישבע להם אמונים), המילים דלקו ובערו בעוצמה כה רבה, עד שהעור נשרף כליל והפך לאפר.

לאחר מספר שנים נוספות, רייסטלין למד להטיל את לחשו הראשון בגיל שש-עשרה. בזמן שהיה הרחק מביתו בשל לימודיו, אלמנה בשם ג'ודית החלה לטפל באימו, רוזאמון. האלמנה הייתה מאמינה של אל הנחש בֶּלְזוֹר, אשר כת מאמיניו הלכה וצמחה. היה נדמה כי ג'ודית היוותה עזרה רבה עבור רוזאמון, כי האחרונה הראתה סימנים של שיפור תחת טיפולה של האלמנה, אשר לא חיבבה את רייסטלין ונטרה לו טינה בשל התעניינותו בכישוף. אביו, גילון, נפצע אנושות בתאונת עבודה קשה, והובא למרגוע בדיוק כדי לומר מספר מילים אחרונות לבניו. האלמנה ג'ודית ניחמה את רוזאמון האבלה, והתעקשה כי האל בלזור יבצע מעשה נס של ריפוי עבור בעלה. כמובן, דבר זה לא אירע. האלמנה, מצידה, טענה כי הדבר נגרם בשל חוסר אמונתה של רוזאמון בבלזור, אורחות חייה של בתה, קיטיארה, ולימודי הכישוף של רייסטלין אשר גרמו לחרון אפו של אל הנחש, וכאשר רייסטלין דיבר נגדה, היא ניסתה לתקוף אותו. אולם אנשי מרגוע שמעו די, והניסו את האלמנה ג'ודית מעיירתם. רוזאמון, מוכת צער ממותו של בעלה, נכנסה להתקפי טראנסים מחדש שהיו כה עמוקים, עד כי לא הצליחה לחזור מהם. היא נפטרה שלושה ימים לאחר מכן. בהלווייתה, רייסטלין היה כה מוכה צער ויגון עד כדי הזיות לא הגיוניות, ונפל למשכב בשל קדחת קשה עקב מזג האוויר הסגרירי שפקד את ההלווייה. הוא ניצל רק בשל שובה הבלתי צפוי של אחותו, אשר בשנית נלחמה שוב על חייו וניצחה. לאחר מכן, פקדו את אחיו סיוטים קשים, ורייסטלין נאלץ להטיל לחשי שינה על אחיו.[3] רייסטלין ואחיו יצרו קשרים עם תושבי מרגוע אחרים אשר נהפכו יחד איתם לחבורת גיבורי הרומח. חברותם עם הגמד חלמיש כור-אש ותניס חצי-אלף עזרו למלא את החסך וחור שנפער בחייהם לאחר יתמותם. בתחילת שנות העשרים לחייו, הוא ואחיו ליוו את חלמיש, תניס והקנדר, גדילן קוץ-רגל, לעיירה מפלט לשוק ירידים. שם, נתקל רייסטלין בכת של אל הכזב בלזור, ושם פגש את הקוסמת העריקה, ג'ודית, אשר השתמשה בכישוף כדי להערים על אנשי העיירה ולהקסימם כדי שיעבדו את האל לו סגדה. כאשר הצליח לבטל את כישופה באספת העיירה המרכזית, הצליח רייסטלין להוכיח שהיא מאחזת עיניים, הרס את הכת שלה ובו בעת הצליח לעורר את זעמם של תושבי העיר וכמעט הועלה על המוקד בעצמו. אולם, הכישוף שרייסטלין הטיל היה אסור עליו על פי חוקי מסדרי הכישוף כי עוד לא עבר את המבחן בצריח הכישוף. כישוריו של רייסטלין גברו והוא החל להתמחות בתורת הריפוי בעשבים אשר שיחקה תפקיד מרכזי בהצלת מרגוע מפני מגפה שפקדה את העיירה ואף גרמה למותה של אמו של סער בהיר-להב, הסולאמני שאף הוא היה לחלק מהחבורה.

המבחן בצריח הכישוף הנעלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור פחות משנה, החליטה מועצת המכשפים לזמן את רייסטלין, אף על פי שעבר על האיסור להטיל כישוף בטרם עבר את המבחן, לצריח הכישוף הנעלה ביער וויירת' להיבחן במבחן. כיוון שמעולם לא נבחן מכשף בגיל כזה צעיר במבחן הנוקשה, אשר מוות היה מחיר הכישלון בו, היה הדבר בגדר הפתעה. הזימון אירע מעט לאחר פיצול החבורה בשנת 346 אחה"ח, וקרמון ורייסטלין עזבו את מרגוע תחת שבועה שאסרה עליהם לספר לאף אחד לאן הם מגיעים. כאשר הגיעו לצריח, עדיין לא מלאו להם עשרים ואחת שנים. הזדון המתפשט ביבשת בצורת צבאות הדרקונים גרמה לראש המועצה, פר סליאן להשתמש ברייסטלין כ"חרב" נגד הרוע.

במהלך המבחן, רייסטלין עמד בפני אתגרים רבים, שהגדול בהם היה אלף אפל אשר היה האתגר האחרון במבחנו. בזמן זה, קרבה אליו רוחו של הרב-מג הזדוני ביותר שהיה קיים, פיסטנדנטילוס והוא העמיד את רייסטלין בפני בחירה - או לשלם לרב-מג חלק מכוח החיים בנשמתו בתמורה לעזרתו לעבור את הבחינה או שיושמד על ידי האלף האפל. אף על פי שיכל היה לעבור את המבחן ללא עזרת הרב-מג, רייסטלין הסכים לעסקה שנרקחה על ידי המכשף האפל ובעזרת כוחו, הצליח להביס את האלף האפל. האלף זרק על רייסטלין כדור של אש בוער שפגע בו, ורייסטלין עמד בכך בעזרתו של פיסטנדנטילוס אך עורו הפך זהוב. אולם בכך לא נגמר מבחנו. פר סליאן העמיד אותו בעוד ניסיון, שהיה הקשה ביותר: בעוד רייסטלין שוכב ארצה כגוסס, הופיע בפניו אחיו, וכאשר אויב נוסף עמד להתקיף את התאומים, וקרמון, בהדהימו את אחיו, שלף רכיבי קסם והטיל לחש והביס את אויבם. רייסטלין נמלא זעם וקנאה להשחית, והשתמש במעט הכוח שנותר לו להרוג את אחיו בלחשו האחרון. אולם, דמותו של קרמון הייתה אשליה בלבד שנבנתה בידי פר סליאן שנועדה ללמד את רייסטלין חמלה. אולם, המכשפים גם הכריחו את קרמון (האמיתי) לצפות בקטע זה של המבחן, והדבר שינה לחלוטין מקצה לקצה את מערכת היחסים בין התאומים.[4]

רייסטלין השתנה לגמרי לאחר המבחן, חיצונית ופנימית כאחד: בריאותו נעשתה רצוצה, עורו עטה גוון זהוב, שערו הפך מחום ללבן, ואישוני עיניו לבשו צורת שעון חול, כדי שיראה כיצד הזמן משפיע על כל הדברים החיים. הוא נטה להשתעל שיעול נוראי, אשר התרופה היחידה אליו הייתה תה חזק אשר נחלט במים רותחים, צמח האזובית ועוד רכיבים אחרים, אשר קרמון היה נאלץ להכין לו. שינויים אלו (מלבד השינוי באישוני עיניו) נגרמו מכך שפיסטנדנטילוס נטל חלק מכוח חייו בגלל העסקה שעשה עם רייסטלין. פיסטנדנטילוס גם השכיח את זכר העסקה ממנו כך שרייסטלין האמין לאחר מכן שהקוסמים בצריח וויירת' הם שגרמו להרס בריאותו, שהייתה לקויה מאוד בלאו הכי עוד לפני המבחן. את השינוי באישוניו עשה פר סליאן כדי ללמד אותו ענווה. לאחר המבחן, החליט רייסטלין לעטות את הגלימות האדומות (לפני כן, היה לובש גלימות לבנות), וניתן לו מהמועצה מטהו של מאגיוס, חפץ-קסם רב עוצמה אשר נוצר שנים רבות לפני החורבן הגדול, אשר היה שייך למכשף הגדול בעל אותו השם.[3]

לאחר המבחן, רייסטלין וקרמון נדדו ביבשת, מוכרים את שירותיהם כשכירי-חרב לכל מי שהיה מוכן להעניק להם תעסוקה. התאומים שילבו בהצלחה כישוף ופלדה, והצליחו לשרוד כך חודשים רבים.

בשנת 347 אחה"ח, התאומים הצטרפו לשורותיו של הברון מלַנְגְטְרִי, הידוע גם כברון המטורף. הם גם התיידדו עם קנדר-למחצה, ורייסטלין נעשה למג מלחמה, תחת פיקודו של האמן הוֹרְקִין. צבאו של הברון נשלח אל מקום בשם קץ התקווה כדי לעצור מרד, שם רייסטלין משתמש במטהו כדי להרוג את הדרקון האדום (אשר לבש אז צורת אדם) בשם אִימוֹלַטוּס, אשר נשלח על ידי אריאקס כדי לחקור על גילוי ביצי דרקונים טובים שנודע על קיומם באזור. רייסטלין, שחושד בו, מספר לו כי הוא צאצאו של מאגיוס וכך הגיע אליו המטה. (מאגיוס היה שנוא נפשו של אימולטוס בזמן מלחמת הדרקונים השלישית). אז, נתגלתה לרייסטלין תכונה קסומה של עיניו החדשות - הוא היה מסוגל להבחין כי יש משהו מוזר ו"דמוי רמש" באדם שהופיע לפניו. לאחר זמן מה, נתקלו קרמון ורייסטלין בדרקון שנית, במקדש פלאדין, ושם רייסטלין פוצע אותו אנושות בעזרת המטה. צבא הברון המטורף מביס לבסוף את אויבם ומגנים על תושבי קץ התקווה.[5]

האחים ממשיכים במסעותיהם לאתר סימן כלשהו לאלים האמיתיים, ובמהלך מסעות אלו רייסטלין מצליח לחשוף כוהנים מתחזים ושרלטנים. הם נתקלים במסעם בקנדר אוזנן פורץ-מנעולים, דודנו של גדילן ואביר סולאמני בשם גאווין, ועוזרים לו להסיר את קללת מצודת המוות (ממנה האביר ניצל בעור שיניו בעזרתו של רייסטלין). לאחר מכן, ממשיכים התאומים והקנדר לעיר מֶרֶקְלַאר. בעיירה זו, השלישייה נתקלו בבַּאסְט, אדון החתולים, ויוצאים לחקור בשם מועצת מרקלאר רצח אשר אירע שם. התאומים מסיקים כי ראש העיירה, הגבירה שַׁאבַאס היא הרוצחת האמיתית, ורייסטלין אף מגלה כי היא ליץ' (אל-מת עוצמתי שהיה קוסם גדול בחייו)- עובדה שהוא לא מספר לאחיו, היות שהגבירה הצליחה לכשף את קרמון ולפתות אותו - ומצליח להערים עליה ובכך להרוג אותה ואת טוטפת הקסם שלה. באסט מודה לתאומים והם ממשיכים הלאה לבד, ללא חברם אשר נשאר בעיירה.[6]

מלחמת הרומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנתיים לאחר שעבר את מבחן בצריח הכישוף, פרצה מלחמת הרומח באנסאלון. שלוש שנים נוספות לאחר מכן, בשנת 351 אחה"ח, נפגשו רייסטלין ואחיו יחד עם חבריהם וייצאו יחד להרפתקאה הגדולה שתשנה את חייהם ותעצב את הארץ כולה מחדש. לרייסטלין יש תפקיד חשוב בהבסת האפלה שאיימה לבלוע את קרין בעזרת כשפיו וכוחו המתגבר. הוא זה אשר רואה לראשונה את היעלמותן של מערכות הכוכבים של פלאדין וטאקיזיס ומבין כי מלחמה בין האלים מהלכת אימים על פני קרין. רייסטלין הוא זה אשר עוזר לבני החבורה להיכנס אל היער הקודר ומאפשר את כניסת חבריו לזק טרות, שם מתיידד רייסטלין עם בופו, גמדת האשפתות.[7] לאחר מכן, חבורת הרומח חוזרת למרגוע, רק כדי לגלות כי נכבשה בידי צבאות הדרקונים האדומים והם עצמם נשבים על ידי שר-המעט טודי ומובלים לפקס תרקס, שם, בין השאר בעזרתו של רייסטלין, מביסה החבורה והורגת את שר הדרקונים קטב מרירי, ומשחררת את העבדים במכרות.[8] לאחר מכן, רייסטלין, אחיו וסער צועדים לעבר כיפת הגולגולת והוא מגלה רמזים ראשוניים על פיסטנדנטילוס ועצמו.[9] לאחר שהם פוגשים בגמדי תורבאדין ומצליחים להעניק לגמדים את מקבת כאראס, יוצאת החבורה לכיוון טרסיס המעטירה, רק כדי לגלות כי אינה עוד עיר נמל ושם גם החבורה מתפצלת, כאשר רייסטלין ממשיך עם אחיו, תאניס, לאורנה, סהר-פז, מי-נהר, טיקה ואלהנה צפריר - איתה הם ממשיכים לסילבנסטי.

שאיפותיו לכוח גדלו בקצב ככל שהמלחמה הגיעה לשיאה. הוא הצליח לשים ידו על ספר לחשים של פיסטנדנטילוס ועל עתק קסם הידוע כבועת הדרקון, אותה מצאו בני החבורה בסילבאנסטי וחילצו מידי המלך הגוסס לוראק קלדון לא לפני שחווה יחד עם חבריו את הסיוט המשותף אשר אמור היה לחזות את עתידם. בחזון הזה, הופיע לראשונה רייסטלין בגלימות שחורות, דבר אשר הצביע על מהפך עתידי בנפשו ומעבר לצד הזדון.[10] בזמן המלחמה, החל רייסטלין לשמוע יותר ויותר "קולות" בנפשו ומחשבתו (אשר היו למעשה קולו של פיסטנדנטילוס אשר השתלט עליו בזמן מבחנו בצריח) אשר בזמן הסיוט אמרו לו כי על-מנת להציל את חייו וחיי חבריו, ייאלץ רייסטלין לאמץ לחיקו את דרכי הגלימות השחורות. לאחר שהציל את עצמו ואת בועת הדרקון ממוות בטוח בים הדם ומצא עצמו שוכב גוסס לרגלי ספריית פלנתאס, נשבע אמונים לאל הקסם האפל, נויטארי, ומקבל את היותו מכשף גלימות שחורות.[11] אסטינוס איפשר לרייסטלין לבקר בספרייה ולמצוא מידע נוסף, שם הוא מגלה כי המידע שרצה אבד בזמן ועל הקשר שלו אל פיסטנדנטילוס.

אולם, הסכמה זו לא אושרה על ידי מועצת המכשפים, דבר ההופך אותו למכשף עריק. רק יותר מאוחר, כאשר הוא מצליח להגיע לעמדת כוח חזקה מעל למועצה, הוא מצליח להכניע את רצונם ומשביע אותם לא לרדוף אחריו או להפריע לו בכל דרך שהיא. המועצה מסכימה, והוא מצידו, מצליח למנוע מלורד סות' להשמיד את צריח וויירת' והמכשפים שבו. לקראת סיום המלחמה, אף על פי שנשבע אמונים למלכת האופל והופך לשומר מקדשה, מבין רייסטלין כי ישועבד לה ולקסמה, ולכן מחליט, שלמענו, הוא יעזור לבני החבורה (עליהם שמע כי הם בדרך לנראקה) להביס אותה.[12] הוא עוזר לתניס להרוג את אריאקס ולקרמון לאחד את ברם עם ג'סלה אחותו ובכך להניס את מלכת האופל מקרין.

לאחר שהמקדש בנראקה מתמוטט, רייסטלין עוזר לאחיו ומפגין את כוחו הרב כאשר הם נסים ממרתפי המקדש. רייסטלין גם מציל את חייו של גדיל (למעשה הוא מטיל לחש עוצמתי המעוות את הזמן ומשנה את תוצאות המלכודת אשר הרעילה את הקנדר). לאחר מכן, עוזב רייסטלין את אחיו וקורא לדרקון הירוק, כרתי רועץ-דם ועף אל יעדו הבא: צריח הכישוף בפלנתאס, שם הוא מכריז על עצמו כאדון העבר וההווה אשר שב אל הצריח (לאחר הקללה שהוטלה עליו כ-20 שנה לפני החורבן) ושם הוא קובע את משכנו החדש.[13]

אגדות רומח הדרקון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניתו של אדון העבר והווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנתיים הבאות, הקדיש רייסטלין את זמנו ללמוד את ספרי הלחשים של פיסטנדנטילוס כדי להגביר את כוחו, וכדי לערוך ניסויים בצריח. הוא יצר את לשכת הראייה, אשר בה הייתה בריכה גדולה של מים בהם הוא יכל באופן קסום לצפות בכל אשר רצה, ושם גם שכנו ה"יצורים החיים": ביתם של יצורים עלובים אשר היו תוצאות לא רצויות של הניסויים אותם רייסטלין ערך כאשר ניסה לברוא חיים. בזמן זה, פיתח רייסטלין את תוכניתו לקרוא תיגר על מושב כיסאה של מלכת האופל בפנתיאון האלים. הוא סיפר על תוכניתו לשולייתו, דאלאמר האפל, אשר היה גם מרגל בשורותיה של מועצת המכשפים. כאשר בת נערצת של פלאדין, כוהנת מדרגה גבוהה בשם קריסניה לבית טאריניוס יצרה עמו קשר (האל נגלה לה בחזון בו הזהיר אותה כי רייסטלין יסב רוע רב לעולם), דבר שקירב אותו צעד נוסף להגשמת חלומו. הוא פגש בה בצריח ושכנע אותה כי יוכל לשנות את העולם. דבר זה גרם לקריסניה לרצות להיוועץ במועצת המכשפים בצריח הכישוף בווירת' והיא יצאה למסעה שם. רייסטלין בינתיים נפגש עם אחותו-למחצה, קיטיארה, אשר גם לה גילה את תוכניותיו. קיטיארה, נחרדה מכך ושלחה את לורד סות' לפגוע בקריסניה. בדרך לצריח הכישוף, הותקפה הכוהנת על ידי אביר המוות ונפלה לתרדמת עמוקה. קרמון וגדילן, אשר יצאו לפגוש בה, מצאו אותה והביאוה למועצת המכשפים, אשר החליטה על גורלה - לשלוח אותה ואת קרמון אל העבר, לאיסטר שלפני החורבן על מנת שכוהניה יוכלו להציל את נשמתה - דבר אשר היווה לבסוף גם לטובתו של רייסטלין עצמו, כי היה זקוק לכוהן גלימות לבנות רב-מעלה על מנת להגשים את תוכניתו. אולם, גדילן, אשר תאוות הנדודים ודאגתו לקרמון כרסמו בו, הצטרף באורח לא רגיל גם אל המסע בזמן הזה - דבר שהיה אסור על-פי חוקי הקסם. כאשר הגיעו קרמון וגדילן לאיסטר - הם נעצרו בשל "תקיפתם" את הבת הנערצת.

רייסטלין הגיע אל איסטר חודשים לפני כן והצטרף אל פיסטנדנטילוס במצודתו כשולייתו. רייסטלין למד לצידם של מגים שחורי-גלימה אחרים והיה מחופש כל הזמן הזה. לבסוף, נבחר רייסטלין על ידי פיסטנדנטילוס להשתתף בטקס סודי ומיוחד. פיסטנדנטילוס שילח את שאר השוליות לדרכם, פיסטנדנטילוס התכוון לשאוב את חייו של שולייתו על ידי הנחת אבן הדם המיוחדת שלו על חזהו של רייסטלין והטלת לחש מיוחד שיעביר את כוח החיים של רייסטלין אליו.[14] אך פיסטנדנטילוס לא היה מודע לכך שרייסטלין החליף בין אבן הדם לאבן חן רגילה כדי ללמוד את מילות הלחש. רק אז, גילה רייסטלין את זהותו לאדון האופל.[15] התחולל ביניהם קרב מכשפים עוצמתי, שבסופו, פצוע פציעות חמורות, הצליח רייסטלין להניח את אבן הדם האמיתית על חזהו של אדונו והחל ללחוש את הלחש ובכך, לא רק העביר את כוח החיים של פיסטנדנטילוס כי אם גם ידע בתורת הקסם. מנקודה זו ואילך, רייסטלין תפס את עמדתו של פיסדטנדנטילוס בחצרו של המלך הכוהן עד להגיעם של קרמון, קריסניה וגדילן לאיסטר כתוצאה מלחש המסע בזמן שהטיל עליהם פר סליאן.

קרמון וגדילן הושלכו לכלא בשל "תקיפה" ונמכרו בשוק העבדים באיסטר לאראק, אדון המשחקים. בלא ידיעתם, אראק עשה זאת בשמו של אדון האופל (רייסטלין). משטר אימונים ותזונה נוקשים החזירו את קרמון לכושר גופני טוב יותר מזה שהיה לו במלחמת הרומח, וקרמון נעשה לחביב הנשים אשר היו באות לתחרות הגלאדיאטורים בהם קרמון התחרה. בתור אדון האופל, לרייסטלין הייתה גישה חופשית במתחם חצרו של המלך הכוהן. הוא נפגש עם קריסניה באופן קבוע בחודשים שקדמו לחורבן הגדול. בו בעת, קרמון גילה כי אדון האופל (שלא ידע כי הוא אחיו) הוא האחראי לרכישתו ותכנן לרצוח אותו בשל מה שעשה לנפשו של אחיו. קרמון כבר עמד לרצוח אותו, אולם אחיו עצר אותו ברגע האחרון. הוא גילה כי גדילן גם הגיע וראה בהגעתו אות רע לבאות, ולכן תכנן את מותו בכך שישאיר אותו למות כאשר יכה החורבן. ואכן, כאשר הכה החורבן בקרין, רייסטלין הצליח לאסוף את קריסניה וקרמון אל מעבדתו ולנוע בזמן אל תקופת מלחמת שער הגמדים (רייסטלין שיקר לקרמון ואמר כי שילח את הקנדר חזרה אל זמנם).[16]

כאשר הגיעו אל התקופה שלאחר החורבן לעיר פלאנתאס, גילה רייסטלין מספר דברים שונים: ראשית, מאחר שאדון העבר והווה טרם שב, שומרי המקדש כמעט והרגו את רייסטלין, קרמון וקריסניה עד שרייסטלין הצליח להשתלט עליהם. שנית, השער לשאול אותו קיווה רייסטלין למצוא במעבדתו - עדיין לא הועתק חזרה לצריח, אלא היה מצוי במצודת זהמאן[17], על כן החליט רייסטלין על מסע לדרום לעבר מישורי דרגות וזהמאן. כבר אז, החל רייסטלין להבין כי הוא צועד באותם צעדים בהם פסע פיסטנדנטילוס והחל לחשוש כי אותו גורל יתקוף אותו גם.[14]

בדרך דרומה, הותקפו השלושה על ידי שודדי דרכים בראשות מנהיג עוג למחצה בשם בוהן-פלדה. קרמון הצליח להביס את בוהן פלדה בקרב יחיד והצליח לרכוש את נאמנות שאר השודדים למען מטרותיהם של השלושה והשמועה על צבא הולך וגדל משך אליו עוד ועוד חיילים עד ליצירתו של צבא פיסטנדנטילוס, שמטרתו הייתה לצעוד לעבר ממלכת הגמדים תורברדין ולבזוז אותה מאוצרותיה. לאחר שחצו את הים החדש, גנרל קרמון, כפי שנודע כבר, גייס לצבאו גם את שבט אנשי המישורים (הברברים) בראשו ליל אפל (אחד מאבי אבותיו של מי-נהר) וכן את שבט גמדי הגבעות בראשותו של רגהר כור-אש (סבו של חלמיש כור-אש) והצבא הכפיל את גודלו. בזמן המסע בתוך אבנסיניה, המשיך רייסטלין לנוח וללמוד ולהתכונן לקראת הכניסה לשער, והניח לקרמון "לשחק בגנרלים". אולם, בזמן סעודת החגיגות לכבוד הברית עם אנשי המישורים וגמדי הגבעות, וללא ידיעתו של קרמון, רייסטלין נשא ונתן מול אַרְגַאט, ראש השבט הדֵוּוָאר של גמדי ההרים וקשר קשר עמו למוטט את ההגנות של המלך דאנקן, מנהיג גמדי ההרים בתורברדין בפקס תרקס. הדוואר אכן עשו זאת, וכך הצליח צבאו של קרמון (וגמדי הדוואר מזונבים אחריהם) לפלוש אל מעבר למצודת פקס תרקס, ולעבר תורברדין (ולזהמאן[17], יעדו האמיתי של רייסטלין.[18]

לילה אחד בעודם חונים במישורים, כוח של גמדי הרים, מונהג על ידי לוחם הגמדים האגדי כַּרָאס ביצע מארב לקרמון, רייסטלין וקריסניה באוהלו של קרמון. בעוד שקרמון וקריסניה יצאו בפציעות קלות מן המארב, רייסטלין נפצע אנושות, אולם קריסניה הצליחה לרפא את פצעיו בעזרת תפילותיה. לאחר המארב, התקדם הצבא ביתר שאת לכיוון המצודה וממלכת הגמדים. במקביל, גדילן וגנום בשם גְנִימְשׁ אשר היו לכודים בשאול, הצליחו להימלט משם ולפגוש ברייסטלין, אשר זועזע לראותם ופעל מיידית למנוע את המשך ההפרעות במסע בזמן - הוא רצח את הגנום וכלא את גדילן במרתפי המצודה. בינתיים, צבאו של קרמון התפרק - גמדי הגבעות תאבי הבצע והנקם התקדמו בעצמם לכיוון תורברדין, אנשי המישורים נסוגו לממלכתם וגמדי הדוואר בגדו בקרמון והחלו לתקוף את אנשיו. גדילן, שהצליח להימלט מכלאו, פגש בקרמון ושניהם התעמתו עם רייסטלין וקריסניה, ולבסוף שילח רייסטלין את קרמון וגדילן להווה (או כך חשב). ואז, אירע אותו אירוע אשר קרה כבר בעבר - רייסטלין (פיסטנדנטילוס בקו הזמן הקודם) וקריסניה (דניבוס) הטילו את לחש הכניסה לשאול ובמקביל הפעיל קרמון (פראגס) וגדילן את אביזר המסע בזמן. תוצאת שני הלחשים העוצמתיים הייתה הרס מוחלט של מישורי דרגות וכל הצבאות שנלחמו עליהם ומצודת זהמאן.[17][19]

אולם, שלא בדומה לפיסטנדנטילוס, רייסטלין הצליח, אפילו במעט, לשלוט על לחש הקסם האדיר, והצליח להיכנס עם קריסניה אל השאול. הוא נותר חלש ותשוש מהלחש, אך התאושש בעזרת דאגתה של קריסניה, אשר דאגה למכאוביו והגנה עליו מן השדים שבשאול. לאחר זמן מה, כאשר הבין כיצד יש לנוע בשאול וראה כי קריסניה פצועה וחלושה ולא יכלה לעמוד מפני התפתות והשדים - עזב אותה רייסטלין למות והחל לקרוא תיגר על מלכת האופל ושליחיה.[20]

בפלאנתאס, בזמן ההווה, היה שרוי קרב. ובמהומה שם, קרמון ותניס חצי-אלף, שהיו בעיר, הצליחו להסתנן אל מעבדתו של רייסטלין במרומי צריח הכישוף הנעלה, בו מצאו הם את דאלאמר הפצוע וקיטיארה מתה. קרמון נכנס דרך השער לשאול, ומצא את גופה השבור של קריסניה במקום בו רייסטלין נטש אותה למוות. קרמון נסוג לעבר השער והמתין לרגע בו רייסטלין ייסוג אף הוא כדי לפתות את מלכת האופל אל מחוץ לשער כדי להתעמת איתו וכך היה. קרמון סיפר לרייסטלין על העתיד, אותו הוא וגדילן ראו, הצפוי לעולם אם רייסטלין ינצח. ברגע נדיר של הבנה אמיתית ביניהם, רייסטלין הגיש לקרמון את מטהו כדי שיוכל לעבור את השער עם קריסניה ולסגור אותו בצד השני כדי למנוע ממלכת האופל לעבור בו. קרמון עשה זאת, ומעשה ההקרבה של רייסטלין הציל את העולם.[21]

טאקיזיס התכוונה להמית את רייסטלין בשאול, רק כדי להחיותו יום לאחר מכן ולענות אותו וחוזר חלילה, וכך יסבול נצח של עינויים. אבל, בשל ההקרבה של רייסטלין, פלאדין נטה לו חסד ושלח אותו למצב של שינה עמוקה וארוכה. בשל כך, נודע כי טאקיזיס שלחה יבבת אכזבה נוראית מבעד לשאול כאשר גילתה כי לא תוכל לענות את רייסטלין יותר.

מלחמת הכאוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצת לפני פרוץ מלחמת הכאוס, מסופר בנובלה "המורשת" (המסופר בסיפורי דור ההמשך), כי בנו של קרמון, פאלין, זומן למבחנו בצריח הכישוף הנעלה בפלנתאס. דאלאמר העלה אשליה של רייסטלין, דודו של פאלין עבור מבחנו של פאלין; למעשה, רוחו של רייסטלין עצמו הופיעה והוא אמר למגים: "לא עשיתי זאת עבורכם, מגים! לא עשיתי זאת עבור המועצה! לא עשיתי זאת עבור אחי! היה לי עוד חוב לשלם בתקופת חיי, וכעת נפרע החוב". (למעשה, חוב זה, על פי מרגרט וייס, הוא עבור הקסם עצמו).

רייסטלין חוזר לאחר שנה, בזמן מלחמת הכאוס עצמה. אז מצאו את עצמם פאלין וגדילן מול הכניסה אל השאול. בצד השני המתין להם רייסטלין. הוא סיפר להם כי ישן בשלווה במשך הזמן בו שהה בשאול, וחלם לעיתים על קריסניה. מתברר, כי הרב-מג יכול היה לשוב לעולם אם חפץ, כיוון שגופו לא הושמד. הוא חוזר עם אחיינו לעולם, נטול כל כוחות כישוף, כפרה על חזרתו לעולם. הוא חש, כי כמו שיכור המכור לאלכוהול כסם, הדחף להשתמש בכישוף יעורר את תשוקותיו שנית, ולכן הוא בחר שלא להשתמש בקסם שלו.

בשובו למרגוע, רייסטלין התקבל בברכה ובחמימות על ידיו אחיו וגיסתו (טיקה) אל החדר אותו הכינו עבורו לפני שלושה עשורים בפונדק הבית האחרון. אולם, מסעו עדיין לא הושלם - הוא הוביל את אחיינו למצוא את המפתח להביס את כאוס בקרב הסופי: ספר הלחשים של מאגיוס, ממנו מטיל פאלין לחש שנועד לעצור את משרתי הכאוס, לחש שאפילו מאגיוס הגדול לא יכול היה להטיל.

כאשר האלים עזבו את העולם, כתנאי לעזיבת כאוס, רייסטלין עזב עימם ואת העולם בתום המלחמה.

מלחמת הנשמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייסטלין הופיע עוד פעם אחת אחרונה בהיסטוריה של קרין - בעידן החמישי, רייסטלין עזר לאלים למצוא את עולם קרין שאבד להם, כאשר טאקיזיס חטפה אותו לצד אחר של היקום. הוא היה מבין הנשמות שלא היו מוכנות לעבור לעולם הבא ללא נשמת אחיו, וזו אבדה לו לאחר גנבת העולם. הוא הצליח לעשות זאת, שכן הצליח לחוש בגדילן קוץ-רגל משתמש באביזר המסע בזמן. בכך עזר לאלים לחזור לעולם, ואלו איפשרו לנשמתו יחד עם נשמת אחיו לנסוע בנהר הנשמות ולעבור לעולם הבא.

בתו של רייסטלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדה על רייסטלין מסופרת בסיפור "בתו של רייסטלין" (בטרילוגיית מעשיות הראשונה, ולאחר מכן בשנית בסיפורי דור ההמשך) כי לאחר המבחן בצריח הכישוף, לרייסטלין נולדה בת מאישה מגזע האירדא. אישה זו פיתתה אותו בעזרת כוח קסם וילדה לו בת ולאחר מכן מחקה את זיכרון האירוע ממוחו. קרמון עצמו הכחיש את הסיפור, אך הוא לא היה נוכח במהלך אירועי הסיפור עצמו. בזמן מלחמת הכאוס, הופיעה נערה אנושית אשר גודלה בידי האירדא בשם אושה, והאמינה כי היא בתו. אולם לאחר שהופיע בזמן המלחמה, הכחיש זאת רייסטלין ואמר כי שום קסם שבעולם לא יוכל לגנוב את הידע שהוא תינה אהבים.

רייסטלין הוא אחד מהדמויות שנוצרו על ידי היקמן ווייס להרפתקאת מבוכים ודרקונים. השחקן אשר שיחק אותו היה טרי פיליפס, המתואר בהקדמתה של וייס לספרה "כבשן הנשמה" כאדם האחראי לאופיו הציני והעוקצני של רייסטלין והוא אף לקח את הדמות למקומות שוויס וטרייסי לא שיערו.

רייסטלין הוא למעשה דמות טיפוסית של אנטי-גיבור או גיבור טראגי, בעל תסביך עליונות חזק במיוחד (ככל שזה נוגע לתבונתו, הידע שלו או כוח הכישוף שלו). נאמנות אמיתית אינה מדברת אליו, אף על פי שהוא נוטה לרוב לקיים את הבטחותיו ולשלם את חובו לאחרים. הוא הולך בעקבות הנהגתו של תניס ולא מתוך חוש חברי או נאמנות (הוא אף מציין זאת בפני לאורנה בספר דרקונים של ליל חורף) אלא כיוון שהדבר משרת את מטרתו. רייסטלין מתנשא, ואף מתמרמר בכל הקשור לחולשותיו הגופניות ולרוב הוא מוציא כעסיו על אחיו התאום אשר עליו הוא נשען לתמיכה פיזית. הדבר מתבטא בקנאתו וסלידתו של רייסטלין מקרמון במקום להכיר לו תודה. למעשה, הוא מקנא בחברותו של אחיו ותשומת הלב החיובית שהוא מקבל, בעוד הוא זוכה להפך מכך. בנוסף, ב"כבשן הנשמה" מתגלה, כי רייסטלין מפתח חיבה קצרת-זמן לנערה מהעיירה, אולם לאחר זמן קצר בלבד, הוא מגלה כי היא מקיימת יחסים עם אחיו, דבר, שכנראה החל את הקרע ביניהם.

כל הדברים האלו מובילים את דרכו של רייסטלין לכיוון הזדון, דבר אשר מתבטא בהחלפת גלימותיו מהאדומות אל השחורות והדבר נסלל בעזרת העסקה האפלה אותה הוא עורך עם רב-המג האפל פיסטנדנטילוס בזמן מבחנו בצריח הכישוף, אשר מתעתד (ורצון זה עובר גם לרייסטלין) להפוך לאל.

למרות כל זאת, לרייסטלין קיימת פינה חמה לחלכאים, אותם נדכאים שגורלם לא שפר עליהם שלא באשמתם (כמו גמדי אשפתות). הוא מזדהה עימם, וממהר לעזור להם כפי שהיה ממהר לעזור לעצמו. ישנם רגעים, בהם רייסטלין חש צער שאינו יכול לחזור לזמן נעוריו, בהם יכול היה להרגיש אהבה מהי. ניתן לומר שהקסם מהווה עבור רייסטלין את כל הדברים האחרים שלא יכול היה להשיג בחייו. הוא מטפח את הקסם שלו, אשר מעניק לו תחושת סיפוק וערך עצמי.

רייסטלין הוא מעשי ביותר. הוא מביט על הסובבים אותו כחיילי-משחק בהם הוא יכול להשתמש, לרוב בעזרת מניפולציות שונות, כדי להשיג את מטרותיו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רייסטלין מאז'ר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אחרי החורבן הגדול
  2. ^ טינה דניאל, רומח הדרקון, שישיית המפגשים, כרך ג', לב אפל
  3. ^ 1 2 מרגרט וייס, כבשן הנשמה
  4. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 2
  5. ^ מרגרט וייס ודון פרין, אחים לנשק
  6. ^ קווין שטיין, סדרת ההקדמות, כרך ג', האחים מאז'ר
  7. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 1
  8. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך א', דרקונים של דמדומי הסתיו, חלק 2
  9. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, הרשומות האבודות, כרך א', דרקונים של מעמקי הגמדים
  10. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ב', דרקונים של ליל החורף
  11. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 1
  12. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, הרשומות האבודות, כרך ג', דרקונים של מג שעון החול
  13. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, רשומות רומח הדרקון, כרך ג', דרקונים של שחר האביב, חלק 3
  14. ^ 1 2 טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ב', מלחמת התאומים, חלק 1
  15. ^ כינוי שניתן לפיסטנדנטילוס
  16. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך א', עת התאומים, חלק 2
  17. ^ 1 2 3 זעמן, על פי תרגום אופוס
  18. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ב', מלחמת התאומים, חלק 2
  19. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ב', מלחמת התאומים, חלק 3
  20. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ג', מבחן התאומים, חלק 2
  21. ^ טרייסי היקמן ומרגרט וייס, אגדות רומח הדרקון, כרך ג', מבחן התאומים, חלק 3