לדלג לתוכן

שארם א-שייח'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארם א-שייח'
شرم الشيخ
אתר נופש בשארם א-שייח'
אתר נופש בשארם א-שייח'
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז דרום סיני
גובה 1.0 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 73,000 (2015)
קואורדינטות 27°57′N 34°22′E / 27.95°N 34.37°E / 27.95; 34.37
אזור זמן UTC +2
https://www.isiseg.online

מפת אזור שארם א-שייח', מראס נצרני בצפון עד ראס מוחמד בדרום

שארם א-שייח'ערבית: شرم الشيخ, תעתיק: שרם אלשיח') היא עיר מצרית בדרום חצי-האי סיני, לחוף מפרץ אילת. בימי השלטון הישראלי היה במקום יישוב ישראלי בשם אופירה. שארם א-שייח' שוכנת סמוך למצרי טיראן, ולכן הייתה חלק מנושא חסימתם שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים.

נשיא מצרים מחזיק ארמון בעיר, ומדי פעם הוא מארח בו מנהיגים זרים וועידות בינלאומיות (כגון הוועידה נגד הטרור ב-1996).

בעיר מתגוררים 53,658 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2023).

בעבר הייתה שארם א-שייח' כפר דייגים, מאוחר יותר הייתה לנמל חשוב ולבסיס של הצי המצרי. המקום נכבש על ידי צה"ל בנובמבר 1956, במסגרת מבצע קדש. עם נסיגת צה"ל מחצי האי סיני בינואר 1957 הוחזרה גם שארם א-שייח' לשליטת מצרים.

המקום נכבש שנית על ידי צה"ל בשנת 1967, במסגרת מלחמת ששת הימים. ראשון הגיע למקום כוח של חיל הים הישראלי, שיצא מאילת בפיקודו של אל"ם אברהם בוצר, והשתלט על שארם א-שייח' ללא קרב, לאחר שהמקום ננטש על ידי המצרים.

בימי השלטון הישראלי כללה שארם א-שייח' רצועת החוף מראס נצרני בצפון עד ראס מוחמד בדרום. במקום הוקמו בסיסי צה"ל אחדים: שדה אופיר - בסיס חיל האוויר הישראלי (כנף 29), ששימש גם כשדה תעופה אזרחי, בסיס חיל הים הישראלי שכלל יחידה של שייטת 13, וכן יישוב בשם אופירה. על אחיזת צה"ל במקום אמר שר הביטחון, משה דיין, "טוב שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח'".

במלחמת יום הכיפורים נמנה אזור שארם א-שייח' עם הראשונים שהותקפו על ידי המצרים. מיד עם פרוץ המלחמה (יום שבת, 6 באוקטובר, בשעה 2 בצהריים) נערך בזירת שארם א-שייח' קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים. בהמשך אותו יום הותקפה יב"א 528 שבהר צפרא.

מבצע יונתן לחילוץ בני הערובה שנחטפו לאנטבה החל ב-3 ביולי 1976 עם המראתם משארם א-שייח' של ארבעה מטוסי הרקולס של חיל האוויר שהובילו את כוח החילוץ ונועדו להוביל חזרה את החטופים.

ב-25 באפריל 1982, במסגרת השלב האחרון של הנסיגה מסיני, על פי הסכם השלום עם מצרים, הוחזרה שארם א-שייח' לשליטת מצרים. להבדיל מיישובי חבל ימית, יישובי מפרץ אילת ובכללם אופירה לא נהרסו לקראת הנסיגה, והבתים ותשתיות היישוב נרכשו על ידי המצרים. אחרי הנסיגה היישוב הנטוש יושב מחדש, והורחב לממדי העיר הנוכחית.

העיר סבלה מספר אסונות בשנים האחרונות. ב-3 בינואר 2004 התרסק מטוס לים סוף זמן קצר לאחר המראתו מנמל התעופה של שארם א-שייח'. בהתרסקות זו נהרגו 135 נוסעי המטוס ו-13 אנשי הצוות. ב-23 ביולי 2005 נערכה בשארם א-שייח' מתקפת טרור שבמהלכה התפוצצו שתי מכוניות תופת ומזוודת נפץ. במתקפת טרור זו נמנו כ-90 הרוגים וכ-200 פצועים ובהם ישראליים. ב-31 באוקטובר 2015 התרסק בסיני מטוס של חברת תעופה רוסית כחצי שעה לאחר שהמריא משארם א-שייח' בדרכו לסנקט פטרבורג, ככל הנראה כתוצאה מפצצה שהוטמנה בתא המטען. בפיגוע טרור זה נהרגו 217 נוסעים ו-7 אנשי צוות המטוס.

בשנת 2021, השלימו המצרים הקמת גדר באורך 43 ק"מ שמקיפה את כל שארם א-שייח'.[1]

שארם א-שייח' ממוקמת בקצהו הדרומי של חצי האי סיני, בסמיכות למצרי טיראן, ולראס מוחמד. היא מהווה גם את הכניסה הראשית למפרץ אילת המכונה מחוץ לישראל "מפרץ עקבה", כאשר בשלוחה הדרומית במפרץ אילת, נמצא מפרץ סואץ המהווה גם המשך דרומה של הים האדום. מצפון לעיר נמצאות נבק, וראס נצרני, ומדרום נמצאת ראס מוחמד.

שארם א-שייח' נהנית מאקלים מדברי לפי שיטת קפן, אבל גם סובטרופי. הטמפרטורות בינואר מגיעות ל-18–23 מעלות צלזיוס, ובאוגוסט ל-33–37 מעלות צלזיוס. טמפרטורת הים האדום באזור זה, מגיעה במהלך השנה ל-21–28 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הגבוהה שנמדדה הייתה 46 מעלות צלזיוס ב-3 ביוני 2013, והטמפרטורה הנמוכה שנמדדה הייתה 5 מעלות צלזיוס ב-23 בפברואר 2000.

תיירות ותחבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארם א-שייח' מהווה כיום מוקד משיכה לתיירים מכל העולם, במיוחד מאירופה. כבר בתקופת השליטה הישראלית נבנו במפרץ נעמה, הסמוך לעיר, מלון ואכסניה והוקמה טיילת. מאז הנסיגה הישראלית וחזרתה של העיר לשליטה מצרית, הושקע רבות בפיתוח העיר כמרכז תיירות. כיום קיימים בשארם א-שייח' עשרות בתי מלון ברמות שונות וכן מרכזי קניות תרבות ובילוי רבים המתפרסים על רצועת חוף של כעשרים קילומטר. בנוסף, שארם א-שייח' מהווה מוקד מדיני במצרים, ורבים מן האירועים המדיניים שעורך המשטר המצרי נערכים בה.

שארם א-שייח' זוכה גם לתיירות ישראלית דרך המעבר היבשתי בטאבה, בהיותה מרוחקת ממנו בכ-200 קילומטרים בלבד. במרץ 2022 סיכמו ממשלות ישראל ומצרים על חניכת קו טיסות ישיר מנתב"ג ישירות לתוך העיר שארם א-שייח', בנמל התעופה הבינלאומי שארם א-שייח' על ידי חברות התעופה הישראליות ארקיע, ישראייר ואל על באמצעות מותג הטיסות הזולות שלה סאן דור. וגם על ידי חברת התעופה המצרית אייר קיירו, שהצטרף לטיסות הישירות ביחד באותו חודש ביחד עם החברות הישראליות. זהו יעד שני לקווי הטיסות הישירות בין ישראל ומצרים וזמן הטיסה המוערך הוא כשעה. הטיסות הישירות נפתחו ב-17 באפריל 2022. נמל התעופה הבינלאומי שארם א-שייח' משמש כנמל התעופה הבינלאומי השלישי בגודלו במצרים, לאחר קהיר וע'רדקה. נמל התעופה קולט בעיקר טיסות מאירופה, וגם טיסות ממגוון יעדים בתוך מצרים, כגון קהיר, וגם הוא משמש לטיסות מישראל בפסח ובקיץ 2022. וכמובן שגם לכל עונות השנה. בנמל התעופה יש שני טרמינלים, וטרמינל שלישי נמצא בתכנון ובהקמה. הטרמינל הראשון משמש לטיסות בינלאומיות הכוללות גם טיסות צ'ארטר וטיסות לואו קוסט, הטרמינל השני משמש לטיסות פנים בתוך מצרים, והטרמינל השלישי שייבנה בקרוב ישרת את שני סוגי הטיסות. הטרמינל נמצא בצד הדרומי של נמל התעופה בסמיכות לרחוב אל-סלאם, בטרמינלים אין גשרי העלייה למטוסים, והתנועה של הנוסעים מהטרמינלים לכיוון המטוסים ולהפך, מבוצעת באמצעות אוטובוסים או בהליכה רגלית, מפני שבטרמינלים רחבות חניה למטוסים, מקבילות זו לזו בכיוון מזרח ומערב. לשארם א-שייח' ניתן להגיע גם דרך הכביש הראשי שמקשר את כל רצועת החוף של חצי האי, מטאבה בצפון, ועד לעיר שארם א-שייח' בדרום.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המסע אל שארם א שייח, מאת אוריאל רינגולד, עם חטיבה תשע במערכת סיני, מעריב, תל אביב, 1966
  • ניר מן, "הקרב על שארם א-שייח'" (לוי מן), במחנה, 4 בנובמבר 1992, עמ' 36–41
  • מתיו טיג, סיני - חלום ושברו - מרירות המולידה טרור רוחשת בקרב שבטי הבדואים בחצי האי סיני, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 130, מארס 2009

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]