אדוארד סנודן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד סנודן
אחד המסמכים שהודלף על ידי סנודן

אדוארד ג'וזף סנודןאנגלית: Edward Joseph Snowden; נולד ב-21 ביוני 1983),‏[1] עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית שהתפרסם בהדלפת מידע סודי על תוכניות המעקב של הסוכנות.

בתחילת דרכו היה טכנאי ועובד לשעבר ב-CIA, שעבד כקבלן בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לפני שהדליף פרטים על תוכנית ריגול מסווגת של ה-NSA לעיתונות. ‏[2][3] ביוני 2013 העביר סנודן ל"גרדיאן" ול"וושינגטון פוסט" חומר מסווג על תוכניות סודיות ביותר של הסוכנות לביטחון לאומי, כולל תוכנית המעקב PRISM.‏[4][5] ו-Muscular. סנודן אמר שבמעשהו זה התכוון לחשוף את המעקב המוגזם, לדעתו, של הממשל האמריקאי אחרי אזרחים:

Cquote2.svg

אני לא רוצה לחיות בחברה שעושה מעשים כאלה... אני לא רוצה לחיות בעולם שבו כל מה שאני עושה או אומר נרשם.

Cquote3.svg
Edward Snowden, NSA files source: 'If they want to get you, in time they will'

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנודן נולד במדינת צפון קרוליינה שבארצות הברית. בשנת 2004 התגייס לצבא ארצות הברית מתוך כוונה להצטרף לכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית. הוא אמר: "רציתי להילחם במלחמת עיראק כי הרגשתי שיש לי התחייבות בתור אדם לשחרר את העם מהדיכוי".‏[6] בספטמבר באותה שנה שוחרר מהצבא בגלל תאונת אימונים בה נשברו שתי רגליו. לאחר מכן עבר לעבוד כשומר מטעם הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) במתקן סודי באוניברסיטת מרילנד, ומשם עבר לעבוד ב-CIA באבטחת מחשבים אישיים ברשת.

בשנת 2007 הציב אותו ה-CIA בעיר ז'נבה שבשווייץ, במסווה של דיפלומט, שם היה אחראי על אבטחת רשת המחשבים.‏[7]

בשנת 2009 הפסיק להיות עובד של סוכנות הביון המרכזית והחל לעבוד כסוכן עצמאי בסוכנות לביטחון לאומי, בבסיס צבאי של ארצות הברית ביפן.

לפני עזיבתו את ארצות הברית במאי 2013 עבד בהוואי כמנהל מערכת בסוכנות לביטחון לאומי.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"גארדיאן" מתאר אותו כמי שנושא הזכות לפרטיות יקר ללבו; על המחשב הנייד שלו יש מדבקות שתומכות בארגונים שעוסקים בחופש באינטרנט, כולל קרן החזית האלקטרונית ו-Tor. לפני פרסומו הייתה לסנודן טביעת רגל דיגיטלית קטנה בלבד, ו-24 שעות לאחר מכן עדיין לא התגלה חשבון הפייסבוק או הטוויטר שלו ולא תמונות של משפחתו.

לפני שההדלפות זכו לפרסום נסע סנודן להונג קונג והביע תקווה לקבל מקלט מדיני בסופו של דבר באיסלנד. [1] [2] משרד המשפטים האמריקאי סיווג את מעורבותו של סנודן בתוכנית המעקב PRISM כ"עניין פלילי", והודיע כי עליו לעמוד לדין בגין ריגול.

תגובות למעשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביוני 2013 אמר סנודן בראיון לעיתון כי "אשאר בהונג קונג עד שאתבקש לעזוב. היו לי הרבה הזדמנויות להימלט מהעיר, אבל העדפתי להישאר ולהילחם בממשלת ארצות הברית בבתי המשפט, כי יש לי אמונה בשלטון החוק בהונג קונג, אנשים חושבים שעשיתי טעות כאשר בחרתי בהונג קונג. אבל הם לא מבינים את כוונותיי, אני לא מתחבא מהצדק, אני כאן כדי לחשוף התנהגות פושעת".

סנודן טען עוד בראיון כי ה-NSA פרצה למחשבים בהונג קונג ובסין מאז 2009, ובין מטרותיה נמצאים אוניברסיטאות סיניות, עובדי מדינה, סטודנטים ועסקים מקומיים בהונג קונג. הוא העריך כי סוכנות הביון האמריקאית ביצעה כ-61 אלף פריצות למערכות ברחבי העולם: “אנחנו פורצים לתשתיות של רשתות תקשורת, שמספקות לנו גישה למאות אלפי מחשבים. עד השבוע שעבר, הממשלה האמריקאית פעלה במחשכים ללא כבוד להסכמת הנשלטים, אבל לא עוד. כל חברה דורשת אחריות ופיקוח".

בתוך כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס שהרשויות בארצות הברית טרם זיהו את היקף החדירה של סנודן למאגרי הנתונים של גופי המודיעין, וכן לא זיהו את כל החומר שהוא יכול היה לאסוף טרם ברח להונג קונג. כמה מקורות אמרו שבתור מנהל מערכות, לא הייתה לסנודן אפשרות לרגל אחרי אנשים. זאת, בניגוד לדברים שאמר בראיון ל"גארדיאן": “משולחן העבודה שלי יש לי סמכות לצותת לכל אחד, החל ממך או מרואה החשבון שלך, עבור לשופט פדרלי ואפילו עד לנשיא". ביוני 2013 הוגש נגדו בארצות הברית כתב אישום על עבירות ריגול, גניבת רכוש ממשלתי ומסירת מידע ללא הרשאה.‏[8]

באותו חודש ברח סנודן לרוסיה בטיסה ישירה מהונג קונג.‏[9] נשיא רוסיה פוטין הודיע שלא יסגיר אותו ולא ייכנע לאיומים מצד וושינגטון.‏[10]

ב-2 ביולי 2013 שלח סנודן מכתב לאקוודור שבו הוא מודה למדינה שסייעה לו להגיע לרוסיה ועל בחינת בקשת המקלט שהגיש. סנודן כותב שם שהממשל האמריקני לוחץ עליו ורודף אותו.

סנודן גם השתמש באיומים כשאמר: "הממשל האמריקני פתח במרדף שפוגע במשפחתי ובזכותי לנוע בעולם. אני עדיין חופשי לפרסם מידע שישרת את כלל הציבור".

ב-3 ביולי 2013 אולץ מטוס שהמריא ממוסקבה לאקוודור, שעל סיפונו היה באותה עת נשיא בוליביה אוו מוראלס, לשהות בשטח האווירי של פורטוגל וצרפת, וזאת בחשד שסנודן נמצא בתוכו.

ב-6 ביולי 2013, בנאום שנשא לכבוד יום העצמאות של המדינה, הסכים נשיא ונצואלה להעניק מקלט מדיני לסנודן. הנשיא אמר: "בשם הכבוד של אמריקה, החלטתי להציע מטעמים הומניטריים מקלט מדיני לאדוארד סנודן".

ב-12 ביולי 2013 דווח כי סנודן מבקש לקבל מקלט מדיני ברוסיה, זאת אחרי שנפגש עם נציגי ארגוני זכויות אדם בשדה התעופה שרמטייבו שבמוסקבה. סנודן האשים גם את הממשל האמריקני בכך שהוא מונע ממנו לקבל מקלט מדיני.

ב-24 ביולי 2013 דיווחה סוכנות הידיעות הרוסית כי לסנודן הונפקו מסמכים המאפשרים לו לעזוב את נמל התעופה שרמטייבו שבמוסקבה, והוא יוכל להיכנס למדינה.

ב-1 באוגוסט 2013 דווח כי סנודן קיבל מקלט מדיני ברוסיה ויצא משדה התעופה ברוסיה. יציאתו של סנודן משדה התעופה התאפשרה לאחר שקיבל אישור מיוחד מהרשויות הרוסיות. קודם לכן הוא שהה ללא מסמכי נסיעה משום שארצות הברית ביטלה את דרכונו. פרקליטו של סנודן מסר כי הוא קיבל מקלט זמני במדינה למשך שנה.

מידע אודות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמך שהתפרסם מתוך המאגר שסנודן הבריח מפרט את אופי וטיב הקשרים בין ישראל לארצות הברית ‏[11]. המסמך, שמוגדר סודי ביותר, מתאר את היחסים הקרובים בין שרותי הביטחון של ישראל וארצות הברית בתחומי הגישה, היירוט, הניתוח והדיווח. מדינות המטרה המשותפות הן בצפון אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, דרום אסיה והרפובליקות האיסלמיות של ברית המועצות לשעבר. שיתוף הפעולה כולל מידע צבאי ואזרחי, תקשורת דיפלומטית, מידע על נשק להשמדה המונית ועוד.

בכך ישראל זוכה למידע ראשוני מועדף ולגישה לטכנולוגיה ולרכישות וארצות הברית מקבלת גישה לניתוח מידע מוצפן ולנתונים באיכות גבוהה.

מידע שהגיע בדרך זו, כך במסמך הסודי, נוגע לנשק גרעיני באיראן ולמאמצי פיתוח הנשק הגרעיני בסוריה, לחיזבללה בלבנון, לטרור ולג'יהאד העולמי. שיתוף הפעולה התהדק גם לאור מלחמת האזרחים בסוריה והאי שקט ברבות ממדינות המזרח התיכון ונוגע גם בארגוני טרור בחצי האי סיני. כן מתקיים דיון מתמשך בין המדינות בנושאי טרור קיברנטי.

בראיון שנערך עם סנודן באוגוסט 2014 מוזכרים פרטי מידע נוספים בהקשר הישראלי‏[12].

סנודן מספר כי הוא הזדעזע לגלות שרשויות הביון בישראל קיבלו באופן סדיר מידע על אזרחים בארצות הברית, שכלל תכתובות מייל ושיחות טלפון של מיליוני ערבים ופלסטינים אמריקאים אשר יכלו, לדעתו, לסכן את קרוביהם המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון.

ישראל מוזכרת בראיון זה גם בהקשר של אירוע ההתנתקות של סוריה מהאינטרנט ב-2012, אירוע שנגרם כתוצאה מתאונה במהלך ניסיון של NSA להתחבר לשרת המרכזי שקישר את סוריה לאינטרנט. העובדים המבוהלים בסוכנות לביטחון לאומי חששו שאשמתם תתגלה ועלתה הצעה שבמקרה כזה תוטל האשמה על ישראל.

השפעת מעשיו על הקולנוע העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת סנודן זכתה לאזכורים רבים במגוון סדרות טלוויזיה. לדוגמה: בעונה התשיעית של סדרת המתח הפופולרית 24 (סדרת טלוויזיה), וביתר שאת במהלך הסדרה מבוקש לחקירה מאת ג'ונתן נולאן. שם גילמו דמות המשחקת את מעשיו, ואת השפעת ההדלפות על מדיניות הריגול של ה-NSA.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.