אום כולתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אום כולתום
Umm Kulthum4.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 4 במאי 1904
מקום לידה א-דקהליה, מצרים
תאריך פטירה 3 בפברואר 1975
מקום פטירה קהיר, מצרים

פאטמה איבראהים אל-בלתאגי[1]ערבית: فاطمة إبراهيم البلتاجي; 30 בדצמבר 1898 או 4 במאי 1904[2]3 בפברואר 1975), הידועה יותר בכוניה "אום כולתום" (בערבית: أُمّ كلثوم. תעתיק מדויק: אֻם כלת'ום), הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה, אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה "כוכב המזרח". אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית גם בימינו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אום כולתום נולדה בתמאי-א-זהרייה במחוז א-דקהליה שבמצרים. יום הולדתה המדויק אינו ידוע, והוא כנראה 4 במאי. אביה, השייח' איבראהים סעיד אל-בלתאגי, היה האימאם של המסגד המקומי, והוא שהעניק לה את הכוניה "אום כולתום", על שם בתו השלישית של מוחמד מייסד האסלאם.

כבר בגיל צעיר, גילתה כישרון שירה יוצא דופן, וכאשר הייתה בת 12, אביה הגניב אותה מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים, ששרה שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות.

ארבע שנים אחר־כך הבחינו בכישרונה הזמר מוחמד אבו אל-עלה ונגן העוד המפורסם אחמד זכריה, והיא התבקשה ללוות אותם לקהיר בנגינה באורגן חשמלי. היא המתינה עד שהייתה בת 23 לפני שנענתה להזמנתם, תוך שהיא ממשיכה להופיע מוסוות כנער באולמות תיאטרון קטנים. היא הקפידה להימנע מחיי חברה או מאורח חיים בוהמי.

שתי פגישות חשובות אירעו לה בערך בתקופה זו. הראשונה הייתה ב-1924 עם אחמד ראמי, משורר שלמד בסורבון וכתב לה בהמשך 137 שירים והפגיש אותה עם הספרות הצרפתית. הפגישה השנייה הייתה עם מוחמד אל-קאסבג'י, נגן עוד וירטואוזי שהכניס אותה ל"ארמון התיאטרון הערבי", שבו זכתה להצלחה הראשונה הגדולה שלה. ב-1931 הופיעה בארץ ישראל. ב-1932 הייתה מפורסמת במידה שאפשרה לה להתחיל מסע גדול בערים כמו דמשק, בגדד, ביירות וטריפולי. ב-1948 אף גמאל עבד אל נאצר, לימים נשיא מצרים, שמע על אודותיה ולא הסתיר את הערצתו כלפיה, וגרם לחיזוק תופעת הערצתה ברחבי מצרים.

אוהד נוסף לשירתה היה הרב עובדיה יוסף אשר הכיר את שיריה במצרים והאזין להם.‏[3]

במקביל לקריירה בשירה, ניסתה גם לפתח קריירה במשחק, אך נטשה זאת במהירות, היות שלא הצליחה ליצור קשר אישי ורגשי עם הקהל. ב-1953 נישאה לרופא חסן אל-האפנאווי, אך דאגה לכלול בהסכם הנישואים סעיף שיקל עליה להתגרש. היא התמידה בקריירת השירה ואף קיבלה מברק מנשיא צרפת שרל דה גול ב-1967. זמן קצר אחר־כך אובחנה כחולה בדלקת כליות חריפה.

הקונצרט האחרון שלה היה באולם "קצר א-ניל" (ארמון הנילוס) בקהיר ב-1973. בדיקות הראו שמחלתה חשוכת מרפא. היא עברה להתגורר בארצות הברית, שם הסתייעה בטכנולוגיה רפואית מתקדמת. ב-1975, כשחזרה לביקור במולדתה, הייתה חייבת להתאשפז בבית חולים בקהיר בשל מצב בריאותה המידרדר. מחוץ לבית החולים התגודדו ושרו את שיריה תושבי העיירה שבה נולדה. אום כולתום נפטרה באותו הערב, 3 בפברואר 1975.

דיסקוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלף לילה ולילה
  • סירת אלחוב (דרכה של אהבה)
  • אע'דן אלקאכ (האם מחר אפגוש אותך)
  • חירת קלבי מעאכ (גרמת ללבי להתבלבל)
  • דארית אל-איאם (הימים עברו)
  • אלחב כלה (האהבה כולה)
  • אלחב כדה (האהבה היא כך)
  • אינתה עומרי (אתה חיי)
  • ע'ני לי שוי שוי (שיר נא לי לאט לאט)
  • אל-אטלאל (סביבתו או מקום מגוריו של האהוב שנהג לגור בהם לפני עזיבתו לצמיתות)
  • הגרתק (עזבתי אותך לעולם)
  • אנא ואנת זלמנא אל חוב (אני ואתה לא הבנו את האהבה נכון)
  • סהראן לוחדי (יושב לבד עד שעות הלילה המאוחרות)
  • דלילי אחתאר (מבולבלת)
  • ללצבר חדוד (לסבלנות יש גבול)
  • הד'הי ליילתי (זאת הלילה שלי)
  • קיסאתו אל אמסי (הסיפור של אתמול)
  • פאת אל מיעאד (המועד עבר - במובן פיספס את ההזדמנות)
  • אינת אל חוב (אתה האהבה שלי)
  • חוב איה? (איזו אהבה?, במובן - על איזה אהבה אתה מדבר בכלל?)
  • לא יא חביבי (לא אהובי!)
  • ליסה פאקר (אתה עוד זוכר)
  • זקריאת (זכרונות)
  • אהל אל הווא (בני האהבה)
  • שמס אל אציל (שמש של סוף יום)
  • אל אמל (התקווה)
  • ארוח למין? (למי אלך?, במובן - במי אני יכולה להיעזר?)
  • אנא פי אנתיזראק (אני מחכה לך)
  • אסאל רוחק (שאל את עצמך)
  • חביבי יסעד אווקתו (אהובי מאחלת שיהיו כל זמניך אושר)
  • יאלי כאן ישגיכ אניני (אתה זה שהצטערת על קולות הכאב שבי)
  • עוודת עיני עלא רואיכ
  • אמל חיאתי (תקוות חיי)
  • סלו קלבי
  • פקרוני (הזכירו לי)
  • יא זלמני (אתה העושק אותי)
  • אנסאכ (אשכח אותך)
  • אקולכ איה? (מה אגיד לך?)
  • הווא צחיח אל הווא ע'לאב (זה נכון שהאהבה תנצח)
  • חדית' אל רוח
  • רק אל חביב
  • ע'ולובט אצלח פי רוחי (נאבקתי להתפייס ברוחי)
  • לילת חוב (ליל האהבה)
  • פידיל לי איה יא זמן
  • אחנא אחנא וחדינה (אנחנו אנחנו לבדנו)
  • נצרה קוויה
  • גמאל אל דוניא (יופי העולם)
  • אסונ קרמתי
  • חאבלו בוקרה
  • קולי ולא תחביש יא זין
  • ע'ריב עלא באב אל רגא
  • בעד אל צבר מא טאל
  • אראכ אציי אל דמע
  • בעיד ענכ (רחוקה ממך)
  • יא מסהרני (פירושי מילולי חופשי - המדיר שינה מעיני)
  • בתפקר פי מין (מי חושב עלי)
  • ת'ורת אל שכ
  • חסיבכ ללזמאן
  • גדדת חובכ ליה
  • טוף וי שופ
  • ואלה זמאן יא סילאחי
  • אצבח ענדי אלאן בונדוקיה
  • אנא פדאיון
  • מצר תתחדס ענ נפסהא (מצרים תראה דבר)
  • אל קלב יעשק כל גמיל (הלב אוהב כל דבר יפה)
  • רובעיאת אל כיאם

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וירג’יניה דניאלסון, קולה של מצרים: אום כולת’ום, שירה ערבית, החברה המצרית במאה העשרים; תרגום: חנה עמית-כוכבי.‬‫ חיפה: פרדס, ה'תשס"ד 2003.
  • סלים נסיב, אום: הרומן של אום כולת’ום תרגום מצרפתית: חגית בת-עדה.‬‫ תל אביב: אסיה, ה'תשנ"ט 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אום כולתום, באתר Egypt State Information Service (קישור לארכיון האינטרנט)
  2. ^ ישנם חילוקי דעות לגבי תאריך לידתה.
  3. ^ ניצן חן, "דו-עט", "שים דיסק של אום כולתום, יימח שמה", באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2004