אום כולתום

אום כולתום
מידע כללי
תאריך לידה	4 במאי 1904
מקום לידה	א-דקהליה, מצרים
תאריך פטירה	3 בפברואר 1975
מקום פטירה	קהיר, מצרים

פאטמה איבראהים אל-בלתאגי‏ (בערבית: فاطمة إبراهيم البلتاجي; 4 במאי 1904 – 3 בפברואר 1975), המכונה "אום כולתום" (בערבית: أُمّ كلثوم. תעתיק מדויק: אֻםּ כלת'ום), הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה, אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה בתואר "כוכב המזרח". אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. גם בימינו אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית.

אום כולתום נולדה בתמאי-א-זהרייה, מחוז א-דקהליה שבמצרים. יום הולדתה המדויק אינו ידוע, והוא כנראה 4 במאי. אביה השייח' איבראהים סעיד אל-בלתאגי היה האימאם של המסגד המקומי. אביה העניק לה את הכוניה "אום כולתום", על שם בתו השלישית של מוחמד מייסד האסלאם.

כבר בגיל צעיר היא גילתה כישרון שירה יוצא דופן, עד כדי כך שכאשר הייתה בת 12, אביה הגניב אותה מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים. ארבע שנים אחר־כך הבחינו בכישרונה הזמר המפורסם במקצת מוחמד אבו אל-עלה ונגן העוד המפורסם אחמד זכריה, והיא התבקשה ללוות אותם לקהיר בנגינה באורגן חשמלי. היא המתינה עד שהייתה בת 23 לפני שנענתה להזמנתם, תוך שהיא ממשיכה להופיע מוסווית כנער באולמות תיאטרון קטנים. היא הקפידה להימנע מחיי חברה או מאורח חיים בוהמי.

שתי פגישות חשובות אירעו לה בערך בתקופה זו. הראשונה הייתה ב-1924 עם אחמד ראמי, משורר שעתיד היה לכתוב לה 137 שירים והפגיש אותה עם הספרות הצרפתית שלמד בסורבון. הפגישה השנייה הייתה עם מוחמד אל-קאסבג'י, נגן עוד וירטואוזי שהכניס אותה ל"ארמון התיאטרון הערבי", שבו זכתה להצלחה הראשונה הגדולה שלה. ב-1931 היא הופיעה בארץ ישראל. ב-1932 הייתה מפורסמת במידה שאפשרה לה להתחיל מסע גדול בערים כמו דמשק, בגדד, ביירות וטריפולי. ב-1948 אף גמאל עבד אל נאצר, לימים נשיא מצרים, שמע על אודותיה ולא הסתיר את הערצתו כלפיה, והוא גרם לחיזוק תופעת הערצתה ברחבי מצרים. אום כולתום החזירה אהבה, שכן היא הייתה אדם פטריוטי מאוד.

במקביל לקריירה בשירה, היא ניסתה גם לפתח קריירה במשחק, אך נטשה זאת במהירות, היות שלא הצליחה ליצור קשר אישי ורגשי עם הקהל. ב-1953 נישאה לרופא חסן אל-האפנאווי, אך דאגה לכלול בהסכם הנישואים סעיף שיקל עליה להתגרש. היא התמידה בקריירת השירה ואף קיבלה מברק מנשיא צרפת שרל דה גול ב-1967. זמן קצר אחר־כך אובחנה כחולה בדלקת כליות חריפה.

הקונצרט האחרון שלה היה באולם "קצר א-ניל" (ארמון הנילוס) בקהיר, ב-1973. בדיקות הראו שמחלתה חשוכת מרפא. היא עברה להתגורר בארצות הברית, שם הסתייעה בטכנולוגיה הרפואית המתקדמת. ב-1975, כשחזרה לביקור במולדתה, הייתה חייבת להתאשפז בבית חולים בקהיר בשל מצב בריאותה המידרדר. מחוץ לבית החולים התגודדו תושבי העיירה שבה נולדה ושרו כל היום. אום כולתום נפטרה באותו ערב, 3 בפברואר.

דיסקוגרפיה חלקית

אלף לילה ולילה סירת איל-חוב (דרכה של אהבה) ארדאן אל כאכ (אפגוש אותך ביום המחרת) חיאראת אלבי מעאק (גרמת ללבי להתבלבל) דארית אל-איאם (הימים עברו) אל-חוב כולו (האהבה כולה) אל-חוב קדה (האהבה היא כך) אינתה עומרי (אתה חיי) גני לי שוויה שוויה (שיר נא לי לאט לאט) אל-אטלאל (סביבתו או מקום מגוריו של האהוב שנהג לגור בהם לפני עזיבתו לצמיתות) הגרתק (עזבתי אותך לעולם) אנא ואנת זלמנא אל חוב (אני ואתה לא הבנו את האהבה נכון) סהראן לוחדי (יושב לבד עד שעות הלילה המאוחרות) דלילי אחתאר (מבולבלת) ללצבר חדוד (לסבלנות יש גבול) הד'הי ליילתי (זאת הלילה שלי) קיסאתו אל אמסי, (הסיפור של אתמול) פאת אל מיעאד (המועד עבר - במובן פיספס את ההזדמנות) אינת אל חוב (אתה האהבה שלי) חוב איה (איזה אהבה?במובן - על איזה אהבה אתה מדבר בכלל?) לא יא חביבי (אומרת לו - לא אהובי!) ליסה פאקר (אתה עוד זוכר?) זקריאת (זכרונות) אהל אל הווא (בני האהבה) שמס אל אציל (שמש של סוף יום) אל אמל (התקווה) ארוח למין (למי אני אלך - במובן - במי אני יכולה להיעזר) אנא פי אנתיזראק (אני מחכה לך) אסאל רוחק (שאל את עצמך) חביבי יסעד אווקתו (אהובי מאחלת שיהיו כל זמניך אושר) יאלי כאן ישגיכ אניני (אתה זה שהצטערת על קולות הכאב שבי) עוודת עיני עלא רואיכ אמל חיאתי (תקוות חיי)

סלו קלבי פקרוני (הזכירו לי ) יא זלמני אנסאכ (אשכח אותך) אקולכ איה (מה אגיד לך ) הווא צחיח אל הווא ע'לאב (זה נכון שהאהבה תנצח) חדית' אל רוח רק אל חביב ע'ולובט אצלח פי רוחי לילת חוב (ליל האהבה) פידיל לי איה יא זמן אחנא אחנא וחדינה(אנחנו אנחנו לבדנו) נצרה קוויה גמאל אל דוניא(יופי העולם) אסונ קרמתי חאבלו בוקרה קולי ולא תחביש יא זין ע'ריב עלא באב אל רגא בעד אל צבר מא טאל אראכ אציי אל דמע בעיד ענכ(רחוקה ממך) יא מסהרני (פירושי מילולי-המעריני פירוש חופשי המדיר שינה מעיני) בתפקר פי מין (מי חושב עלי ) ת'ורת אל שכ חסיבכ ללזמאן גדדת חובכ ליה טוף וי שופ ואלה זמאן יא סילאחי אצבח ענדי אלאן בונדוקיה אנא פדאיון מצר תתחדס ענ נפסהא(מצרים תראה דבר) אל קלב יעשק כל גמיל

קישורים חיצוניים

• אום כולתום, באתר Allmusic (באנגלית)
• אום כולתום - ביוגרפיה ושירים (בערבית ואנגלית)
• אריאל הירשפלד, אום כולת'ום - מבט מרחוק מאוד, באתר הארץ
• שוש גבאי, אום כולתום, חייה של אגדה, באתר ynet‏, 13 ביוני 2000

לקריאה נוספת

• וירג’יניה דניאלסון, קולה של מצרים : אום כולת’ום, שירה ערבית, החברה המצרית במאה העשרים; תרגום: חנה עמית-כוכבי.‬‫ חיפה: פרדס, תשס"ד 2003.‬
• סלים נסיב, אום: הרומן של אום כולת’ום תרגום מצרפתית: חגית בת-עדה.‬‫ תל אביב: אסיה, תשנ"ט 1999.