אום כולתום
| אום כולתום | |
|---|---|
| מידע כללי | |
| תאריך לידה | 4 במאי 1904 |
| מקום לידה | א-דקהליה, מצרים |
| תאריך פטירה | 3 בפברואר 1975 |
| מקום פטירה | קהיר, מצרים |
פאטמה איבראהים אל-בלתאגי[1] (בערבית: فاطمة إبراهيم البلتاجي; 4 במאי 1904 – 3 בפברואר 1975), המכונה "אום כולתום" (בערבית: أُمّ كلثوم. תעתיק מדויק: אֻםּ כלת'ום), הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה, אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה בתואר "כוכב המזרח". אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. גם בימינו אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית.
אום כולתום נולדה בתמאי-א-זהרייה, מחוז א-דקהליה שבמצרים. יום הולדתה המדויק אינו ידוע, והוא כנראה 4 במאי. אביה השייח' איבראהים סעיד אל-בלתאגי היה האימאם של המסגד המקומי. אביה העניק לה את הכוניה "אום כולתום", על שם בתו השלישית של מוחמד מייסד האסלאם.
כבר בגיל צעיר היא גילתה כישרון שירה יוצא דופן, עד כדי כך שכאשר הייתה בת 12, אביה הגניב אותה מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים. ארבע שנים אחר־כך הבחינו בכישרונה הזמר המפורסם במקצת מוחמד אבו אל-עלה ונגן העוד המפורסם אחמד זכריה, והיא התבקשה ללוות אותם לקהיר בנגינה באורגן חשמלי. היא המתינה עד שהייתה בת 23 לפני שנענתה להזמנתם, תוך שהיא ממשיכה להופיע מוסווית כנער באולמות תיאטרון קטנים. היא הקפידה להימנע מחיי חברה או מאורח חיים בוהמי.
שתי פגישות חשובות אירעו לה בערך בתקופה זו. הראשונה הייתה ב-1924 עם אחמד ראמי, משורר שעתיד היה לכתוב לה 137 שירים והפגיש אותה עם הספרות הצרפתית שלמד בסורבון. הפגישה השנייה הייתה עם מוחמד אל-קאסבג'י, נגן עוד וירטואוזי שהכניס אותה ל"ארמון התיאטרון הערבי", שבו זכתה להצלחה הראשונה הגדולה שלה. ב-1931 היא הופיעה בארץ ישראל. ב-1932 הייתה מפורסמת במידה שאפשרה לה להתחיל מסע גדול בערים כמו דמשק, בגדד, ביירות וטריפולי. ב-1948 אף גמאל עבד אל נאצר, לימים נשיא מצרים, שמע על אודותיה ולא הסתיר את הערצתו כלפיה, והוא גרם לחיזוק תופעת הערצתה ברחבי מצרים. אום כולתום החזירה אהבה, שכן היא הייתה אדם פטריוטי מאוד.
במקביל לקריירה בשירה, היא ניסתה גם לפתח קריירה במשחק, אך נטשה זאת במהירות, היות שלא הצליחה ליצור קשר אישי ורגשי עם הקהל. ב-1953 נישאה לרופא חסן אל-האפנאווי, אך דאגה לכלול בהסכם הנישואים סעיף שיקל עליה להתגרש. היא התמידה בקריירת השירה ואף קיבלה מברק מנשיא צרפת שרל דה גול ב-1967. זמן קצר אחר־כך אובחנה כחולה בדלקת כליות חריפה.
הקונצרט האחרון שלה היה באולם "קצר א-ניל" (ארמון הנילוס) בקהיר, ב-1973. בדיקות הראו שמחלתה חשוכת מרפא. היא עברה להתגורר בארצות הברית, שם הסתייעה בטכנולוגיה הרפואית המתקדמת. ב-1975, כשחזרה לביקור במולדתה, הייתה חייבת להתאשפז בבית חולים בקהיר בשל מצב בריאותה המידרדר. מחוץ לבית החולים התגודדו תושבי העיירה שבה נולדה ושרו כל היום. אום כולתום נפטרה באותו ערב, 3 בפברואר.
תוכן עניינים |
[עריכה] דיסקוגרפיה חלקית
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אום כולתום, באתר Allmusic (באנגלית)
- אום כולתום - ביוגרפיה ושירים (בערבית ואנגלית)
- אריאל הירשפלד, אום כולת'ום - מבט מרחוק מאוד, באתר הארץ
- שוש גבאי, אום כולתום, חייה של אגדה, באתר ynet, 13 ביוני 2000
[עריכה] לקריאה נוספת
- וירג’יניה דניאלסון, קולה של מצרים : אום כולת’ום, שירה ערבית, החברה המצרית במאה העשרים; תרגום: חנה עמית-כוכבי. חיפה: פרדס, תשס"ד 2003.
- סלים נסיב, אום: הרומן של אום כולת’ום תרגום מצרפתית: חגית בת-עדה. תל אביב: אסיה, תשנ"ט 1999.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אום כולתום, באתר Egypt State Information Service