ארבע בבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארבע בבות (ביידיש: דער "ניגון פון פיר פאַלען". מכונה גם: ניגון אדמו"ר הזקן או ניגון הרב וכן הניגון הידוע והניגון המיוחס. חסידי אדמו"ר הזקן קראו לו "תקיעה גדולה") הוא מעשרת הניגונים המכוונים, והחשוב שבהם, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד. הניגון נחשב לאחד הניגונים העמוקים והמיוחדים של החסידות, ולניגון היסודי והראשי של חסידות חב"ד[1]. לניגון ארבעה בתים, בהם משתקפים העולמות הרוחניים העליונים אבי"ע. ניגון זה, כמו רוב ניגוניו, חיבר רבי שניאור זלמן בעת שלמד אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש. לאחר שהיה לרבי, שינה ושיכלל את כל הניגונים, וניגון זה בפרט‏[2]. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות ובמועדים מיוחדים.

"ארבע בבות" הוא הניגון הראשון בספר הניגונים של חסידות חב"ד.

מסגולות הניגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים מאדמו"רי חב"ד עסקו בסגולותיו של הניגון:

  • הרבי המהר"ש מליובאוויטש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
  • אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."
  • אדמו"ר מוהריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדרגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"‏[3].

זמני נגינתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג, בחסידות חב"ד, לנגנו בזמנים מסוימים, כמו חודש אלול, ימי הסליחות וגם בשמחת תורה. כמו כן ביום אחרון של שלוש הרגלים, פורים, י"ט כסלו ("חג הגאולה", בו השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא) ביום כיפור ובימים טובים נוספים. וכן בזמני שמחות: בעת הובלת החתן והכלה לחופתם, בר מצווה וברית מילה.

אדמו"רי חב"ד נזהרו מלנגנו אלא בזמנים האלה: ראש השנה, חודש אלול, ברית, חתונה ובר מצווה. וכמובן, בי"ט בכסלו שנחשב "ראש השנה" לניגון זה‏[4].

בלובביץ', עיירת הערש ומרכז חסידות חב"ד במשך כמאה שנים, היו מנגנים ניגון זה רק בזמנים קבועים, כמו י"ט כסלו, ובשמחות, כמו ברית, בר-מצווה, חתונה וגם בחודש אלול בתפלה (כשמתפללים ביחידות באריכות).

מקובל בשם הצמח צדק, שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו‏[5].

דייקנות וזהירות בנגינתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לשיר כל בית פעמיים (כך הוא מופיע גם בכל התקליטים)‏[6].

הפעם האחרונה ששרו ניגון זה בפומבי בנוכחות הרבי מליובאוויטש, הייתה בשנת תשמ"ט, שבת פרשת שמות. באותה התוועדות דיבר הרבי על הזהירות המיוחדת שיש בשירת הניגון, והורה ש"ינגנו עתה באופן יוצא מן הכלל (שהרי ידוע גודל הזהירות שלא לנגן ניגון זה כי אם בזמנים מיוחדים)". מאז לא הושר יותר בהתוועדויות הרבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר הניגונים, ניגון א.
  2. ^ אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ג - "התמים" חוברת ה' עמוד סד [כרך ב עמוד 488].
  3. ^ ראה ספר השיחות תש"ז עמוד 101.
  4. ^ שיחת פורים תרפ"ח.
  5. ^ ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).
  6. ^ אצל הרבי מליובאוויטש היו מנגנים לעתים את הבבא הרביעית - שבע פעמים, וגם קרה שניגנו פעם אחת, ועוד.
  7. ^ לאחריו, מהדקה 15:10 שומעים את הניגון "ניע זוריטשע חלופצי" שבחב"ד נהוג לשיר אחרי שמסיימים את הארבע בבות בהתוועדות