לקוטי שיחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת לקוטי שיחות
שער לקוטי שיחות חלק א.jpg
שער הספר, חלק א
מחבר הרבי מליובאוויטש
שפת המקור עברית ויידיש
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה ה'תשי"ח - ה'תש"ע (1957 עד 2010)
סוגה ספרות תורנית - חסידות חב"ד
תרגום לעברית כן
תורגם לשפות צרפתית, אנגלית, רוסית ועוד
מסת"ב ISBN 0-8266-5718-4 (סט)
OCLC 233054018
סדרת ספרים ספרי הרבי מליובאוויטש
ספר קודם היום יום
הספר הבא אגרות קודש

לקוטי שיחות היא סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של הרבי מליובאוויטש, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע.

מבנה הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לקוטי שיחות" הוא מאסף של שיחות שנאמרו על ידי הרבי ועברו עריכה על ידי צוות עורכים, ולאחר מכן עברו לעיונו של הרבי שהגיה את תוכנם, כאשר הוא מוסיף לעתים פיסקאות ועניינים שלמים שלא נאמרו במקור. בסדרה זו נכנסו רק השיחות שהוגהו על יד הרבי, שאר השיחות מופיעות במתכונת אמירתם בסדרת תורת מנחם - התועדויות.

מתכונת הוצאת השיחות הראשונה נועדה כדי לאפשר לתלמידי ישיבות חב"ד למסור דרשות בבתי-כנסת המבוססות על תורת הרבי כדי לפרסם אותן לקהל היהודי בארצות הברית, לכן הכרכים הראשונים (א-ד) כוללים בעיקר דברי הגות ומחשבה בתוספת הוראות מעשיות לחיי היומיום, ונכתבו בסגנון פשוט וביידיש מלאה, השפה המועדפת על קהל היעד באותה תקופה.

בכרכי השיחות הבאים החל הרבי לעסוק גם בפלפולים בתלמוד או ברמב"ם, ובמידה רבה בביאור פסוקי התורה ופירוש רש"י. כרכים אלו נכתבו בסגנון תורני יותר, חלקם ביידיש בסיסית (כרכים ה-ט, טו-כט) וחלקם בלשון הקודש כמקובל בכתיבת חידושים תורניים (כרכים י-יד, ל-לט).

בסיומם של רוב הכרכים מופיע מדור "הוספות", בו נכללות שיחות נוספות ומכתבים מאת הרבי העוסקים בפרשת השבוע לפי הנושאים המופיעים בפרשה, לפי החגים וכדומה. רבים ממכתבים אלו הופיעו בדפוס לראשונה במסגרת סדרה זו, שכן סדרת אגרות קודש הכוללת את מכתבי הרבי החלה לצאת לאור מאוחר יותר.

בשנת ה'תשס"ד (2004) הוציא לאור הוועד להפצת שיחות את לקוטי שיחות וספר השיחות במהדורה מיוחדת המרכזת את השיחות על כל פרשת שבוע בכרך נפרד, בתוספת הפרשה עצמה עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס. במהדורה זו ישנם 46 כרכים.

מבנה השיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיחות נערכו לפי סדר פרשיות השבוע ולא על-פי נושאים. הן דנות בציטוטים תורניים וביאורם, כאשר העיקריים שבהם הינם פסוקי התורה ופירוש רש"י או מדרשים עליהם, תלמוד בבלי ומשנה תורה להרמב"ם.

בדרך כלל, פותחת השיחה במובאה התורנית, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).

כמבוא לביאור, יקדים את הבעיה המהותית אותה באה המובאה לפתור, ולפי זה יבאר כיצד הדברים אכן מדויקים ומיישבים את העניין במלואו. לעתים, בהמשך לכך יבואר תוכן העניין בפנימיות העניינים (לפי תורת החסידות) וכן הסקת מסקנות מהדברים בנוגע לעבודת הבורא.

ספר השיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה נוספת היא ספר השיחות, סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתם (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת ה'תשמ"ז (1987) עד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי ועד הנחות התמימים בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי ועד הנחות בלה"ק בלשון הקודש, עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, בעיתון "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) ובעיתון "כפר חב"ד" (בלשון הקודש). ונדפסו על ידי ועד להפצת שיחות.

הוועד להפצת שיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הוקם במטרה לערוך את שיחות הרבי (דרשותיו), כהכנה להדפסתם. הוועד כולל קבוצת חסידים מלומדים שליקטו סוגיות משיחותיו של הרבי שנאמרו בעל-פה, הכינו אותם לדפוס ומסרו אותן לעיונו של הרבי, שיגיה את החומר ויעיר את הערותיו, ובכדי לוודא שהדברים הובנו כראוי. הוועד הוציא לאור מספר ספרים, עבודתם העיקרית של חברי הוועד הינה סדרת לקוטי שיחות.

העורכים בוועד היו הרבנים יעקב יהודה ליב אלטיין ונחמן שפירא. במהלך השנים היו שותפים לעבודת העריכה הרב יואל כהן, הרב יהודה לייב שפירא, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב דוד משה אולידורט ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנתו של הרבי מליובאוויטש - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי מליובאוויטש בליקוטי שיחות, אליהו מאיר אליטוב, (תשע"ב-2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוטי שיחות

ספר השיחות

אודות