אריס סאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלבום אוסף של אריס סאן אשר יצא בשנת 2002 לציון עשר שנים למותו. ערך אילן בן שחר.

אריס סאןיוונית: Άρης Σαν‏; 19 בינואר 1940 - 25 ביולי 1992) היה זמר ממוצא יווני שהשתקע בישראל, ולאחר מכן היגר לארצות הברית ומת בהונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאן נולד בשנת 1940 בקלמאטה שביוון למשפחה יוונית אורתודוקסית והוטבל בשם אריסטידיס סאיסאנאס (Αριστείδης Σεϊσανάς). כשהיה בן 8 עבר עם משפחתו לאתונה, שם השלים את לימודיו בבית ספר עממי. כשהיה בן 11 זכה בתחרות כשרונות צעירים ובגיל 16 החל להופיע בטברנות כשהוא שר ומנגן בגיטרה.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 נסע באונייה לישראל. הדעות חלוקות בדבר סיבת הנסיעה. סברה אחת היא שסאן התאהב בבחורה ישראלית ובא אחריה לישראל. סברה אחרת היא שסאן הובא ארצה על ידי אמרגנים ישראלים, וסברה שלישית היא שסאן התחמק מגיוס לצבא יוון. בראיון טלוויזיה שנערך עמו הוא סיפר שבעת ביקורו בטורקיה הכיר נערה ישראלית והתאהב בה, זמן מה אחרי ששבה לישראל, הוא בא בעקבותיה אבל אז התברר לו שהנערה שאותה אהב, הייתה מאורסת ועמדה להינשא, הוא ויתר על אהבתו לאותה נערה אבל לא היה מוכן לוותר על אהבתו לישראל ועל כן החליט להישאר ולחיות בישראל. בישראל שינה את שמו ל"אריס סאן" והחל להופיע במועדון "מפגש הסבלים" של שמואל ברזילי, ששינה עד מהרה את שמו ל"אריאנה", והפך לאחד ממוקדי הבילוי המועדפים על מובילי החברה בישראל של אותה תקופה. במועדון שר סאן משיריו ביוונית והתחכך עם אנשי תרבות ותקשורת ישראלים רבים. בגיל 20 התחתן עם פופי, יווניה נוצריה מרמלה. סאן הופיע גם במסיבות פרטיות של בכירי צה"ל, בהם שר הביטחון באותה תקופה משה דיין. סאן, שהתחבב על הקצונה הבכירה, ביקש שאלו יפעלו למען קבלת אזרחות ישראלית ואכן, לאחר זמן קצר, זכה סאן באזרחות ישראלית.

סאן החל להרוויח והיה שותף בארבעה מועדונים. הוא החל להקליט גם בעברית ושירו "בחיים הכול עובר" הפך ללהיט. הוא גם הופיע במספר סרטים ישראליים: "פורטונה" (לצד גילה אלמגור, שגם הוציאה תקליטון משיריו) ו"הסנדלר העליז" (לצד גדעון זינגר ויענקל'ה בן-סירא). באותם הימים הכיר זמרת צעירה, בוגרת להקה צבאית - עליזה עזיקרי, אשתו הטרייה של השחקן ניסים עזיקרי. סאן החל לחזר אחר עזיקרי, שנענתה לחיזוריו ועזבה את בעלה. סאן כתב לה את שירי האלבום "נערה ממש אוצר".

לאחר מלחמת ששת הימים יצאו אריס סאן ולהקתו להופיע בפני חיילים בכל קצות הארץ. סאן שמר על קשר חם עם שועי המדינה והופיע בחתונה הכפולה של ילדיו של משה דיין - אסי ויעל.

בשנת 1968 הוציא את התקליט "אריס", והיה מועמד לפרס כינור דוד אך לא זכה. שירו "בום פם" היה הצלחה גדולה והוא היה לזמר הישראלי הראשון אשר מכר יותר ממאה אלף עותקים של תקליטון. גם השיר "סיגל" שהוציא אחריו זכה בהצלחה מרובה. בשיר "בום פם" שילב סאן קטעים משירו של מוחמד עבד אל-והאב (ששרה אום כולתום) אינתה עומרי - צעד שנחשב נועז באותה תקופה.

אז פשטה שמועה בארץ לפיה אריס סאן הוא מרגל. סאן הכחיש שמועה זו מכל וכל. הוא שב לככב בטורי הרכילות, אשר היו מלאים בצילומים שלו עם כוכבניות תורניות. בינתיים, הרתה עזיקרי לסאן. הילדה שנולדה קיבלה את השם סאני. הלידה הייתה שיאה של התפוררות מערכת היחסים בין סאן לעזיקרי, אשר התדרדרה אף לאלימות.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 עזב סאן את ישראל וטס לניו יורק. שם שינה את מראהו - גילח את שפמו וחבש פאה נוכרית. הוא הביא לניו יורק את הנגנים שלו, ובאוקטובר 1971[1] פתח בלב מנהטן את מועדון "סירוקו". אלי דישי, אמרגנו, שיכנע את סאן להופיע גם באולמות גדולים יותר. סאן הופיע בקרנגי הול ובאולמות מפורסמים נוספים ברחבי ארצות הברית וקנדה. סאן לא שכח את מדינת ישראל ובמלחמת יום כיפור שב ארצה כדי להופיע בפני החיילים. לאחר שחזר לארצות הברית, נחל המועדון הצלחה גדולה, ומשך אליו שחקנים, כגון מלינה מרקורי, טלי סוואלס ואנתוני קווין. אולם עם השנים התחלף קהל המבלים, ואנשי המאפיה, ובראשם ג'וזף גאלו, החלו לבקר במועדון, ואלו הביאו עימם את הסמים, גם לחייו של סאן, שהתמכר לקוקאין. המשטרה פשטה על המועדון ותפסה בו את אנשיו של גאלו וכמות ניכרת של סמים. גם סאן נעצר. חוקרי ה-FBI דרשו מסאן להעיד נגד גאלו ואנשיו, אך הוא סירב. הוא נשפט ונגזר עליו מאסר של שנתיים על ניסיון להדחת עד בחקירה.

לאחר שנתיים יצא סאן מהכלא אדם שבור. הוא פתח מספר בתי עסק, אך אלו כשלו ונסגרו. דישי, אמרגנו, שיכנע אותו לשוב לבמה ואריס החל להשתקם. הוא ביקר מדי פעם בישראל, אך הפרויקט הגדול הבא שלו היה המועדון "קוסמיקו" בניו יורק, אלא שמועדון זה לא נחל הצלחה כמו מועדון סירוקו, וסאן שקע בחובות.

הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 ברחו סאן ואמרגנו לבודפשט מפחד הנושים, שם מצאו עבודה במועדון "קזבלנקה" של הישראלי יוסי שפילמן. נראה היה שמזלו של סאן שוב מאיר לו פנים, אך אז הותקף על ידי בריונים וידו נשברה. בריאותו התדרדרה והוא אושפז, ולאחר כמה ימים נפטר. גופתו נשרפה במצוות אשתו פופי, אשר טענה שכך ביקש בצוואתו, ושרידיו נקברו בבית העלמין פלאשינג בניו יורק. באופן מקרי הקבר צמוד לקברו של נגן הג'אז המפורסם לואי ארמסטרונג.

לאחר מותו נפוצה בקרב מעריציו שמועה לפיה לא מת אלא החליף זהות[דרוש מקור].

מחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הוקרן בפסטיבל ירושלים הסרט "תעלומת אריס סאן" (בימוי - דני דותן ודליה מבורך) המגולל את סיפור חייו , יצירתו ומותו המסתורי.

מופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 העלה הזמר ניסים אלחנטי סולן להקת "החוויה היוונית" מופע בשם "נערה ממש אוצר" (על שם אחד מלהיטיו הגדולים של סאן שהוקדש לעליזה עזיקרי) לכבודו ולזכרו של אריס סאן המנוח המבוסס על סיפור חייו המופע כלל את מיטב הלהיטים שכתב סאן וביצע ביוונית ובעברית במופע השתתפה בתם של סאן ועליזה עזיקרי סאני עזיקרי כרמל. משנת 2010 שינה המופע פניו עם להקת "האגדה היוונית"

מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 העלתה להקת קלאב הוטל, במלון קלאב הוטל אילת מופע מחזמר כמחווה לאריס. המחזמר נקרא "אריס", והוא כולל את סיפור חייו של אריס סאן (מנקודת המבט בה הוא מכר את נשמתו לשטן) ואת שיריו. באותה שנה העלה "הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין" את המחזמר "סיגל", המתאר את סיפור אהבתם הטראגי של אריס סאן ועליזה עזיקרי. בעקבות ההצלחה הועברה ההפקה לתיאטרון הלאומי "הבימה" בכיכובם של ארז רגב והדר רצון-רותם (שגילמו את התפקידים הראשיים בסטודיו של יורם לוינשטיין), גיא זוארץ, רותם אבוהב וורד פלדמן.

עיבודים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הקליטו להקת בום פם וברי סחרוף שתי גרסאות לשיר "בום פם", אחת קצרה ואחת ארוכה. לכבודו של סאן אף הוקלט (בפברואר 2009) השיר "סיגל" בעיבוד חדש של גדי גולדמן כאשר סאני עזיקרי כרמל הבת של סאן מבצעת יחד עם ניסים אלחנטי את השיר ומוקלטת לראשונה בחייה. בשנת 2012 שוחרר הסינגל "רק אתמול נולדה" שהפיק אהרוניקו קימיגרוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניו-יורק מגזין 22 במאי 1972, עמ' 71