יעל דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעל דיין
יעל דיין
תאריך לידה 12 בפברואר 1939 (בת 75)
כנסות 13 - 15
סיעה מפלגת העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
תפקידים בולטים

יעל דיין (נולדה ב-12 בפברואר 1939), היא סופרת ועיתונאית ישראלית. בעבר שימשה בין היתר כחברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה, כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובתפקידה האחרון כיו"ר המועצה העירונית מטעם תל אביב אחת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין נולדה בנהלל לרות ומשה דיין. היא סיימה בית ספר עממי בגיל 12 ובגילאי 12 - 16 למדה בתיכון חדש בתל אביב. כנערה כתבה שירים וכתבות לעיתונים שונים, בהם מעריב ודבר.‏[1] שירתה כקצינה בדרגת סרן בדובר צה"ל. השכלתה העל תיכונית כוללת 3 שנים של לימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ללא קבלת תואר וכמו כן לימודי מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

בשנים 1967-1959 שהתה דיין ביוון עם בן זוגה מייקל קקויאניס.‏[2] זמן קצר לאחר חזרתה לארץ נישאה לדב שיאון, נישואיהם נמשכו עד מותו של שיאון בשנת 2003 ולשניהם נולדו בן ובת. בתה, רחל, נשואה לישי שריד, בנו של יוסי שריד.

ספרה "פנים חדשות במראה" שראה אור באנגלית בשנת 1959, עורר סערה זוטא כשתורגם לעברית ובו תיאור שירותה הצבאי כחיילת בצה"ל ופרטים על חייה האישיים של דיין.‏[3] במלחמת ששת הימים נלוותה לאוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון ותיארה את מהלך הלחימה בספרה "סיני, יוני 1967". ספר בולט נוסף שלה הוא האוטוביוגרפיה "אבי, בתו" בו הציגה את יחסיה עם אביה, משה דיין.

את הפעילות הציבורית הענפה שלה החלה דיין במנהיגות תנועות שלום ("בת שלום", "המרכז הבינלאומי לשלום", "המועצה לשלום וביטחון") ובהרצאות. כמו כן פעלה בחוגי מעמד האישה, פעילה באגודות נשים, זכויות אדם וזכויות הומואים ולסביות. בשנת 2002 קיבלה את תואר "יקירת הקהילה" - תואר כבוד המוענק על ידי הארגונים הגאים לאנשים מוערכים על ידי קהילת הלהט"ב בכל התחומים.

פעילות בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נבחרה לראשונה לכנסת. עם כניסתה לכנסת הוציאה לפועל את המלצתה של אורה נמיר, משנת 1978, להקים ועדה למעמד האישה בכנסת, וכיהנה כיו"ר הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד שבו כיהנה בשנית בכנסת ה-14, ובפעם השלישית בכנסת ה-15. במהלך שנות כהונתה בכנסת שימשה כחברה בוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט.

ב-1993 נפגשה דיין עם יאסר ערפאת בתוניס. יצחק רבין ובכירים נוספים ממפלגת העבודה גינו פגישה זו.

באוקטובר 1996, בעת ביקורה בחברון שפך עליה יהודי בשם ישראל לדרמן כוס תה חם.‏[4] על כך נידון לשלוש שנות מאסר והוגשה נגדו תביעת פיצויים אזרחית.

נודעה בזכות מאבקיה למען נשים ומיעוטים. משלא נבחרה למקום ריאלי בפריימריז של מפלגת העבודה לבחירות 2003, הצטרפה לתנועת שח"ר שהקים יוסי ביילין, והשניים פרשו מהעבודה והחליטו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר, בה שוריין לה המקום ה-12, אך הרשימה המשותפת קיבלה רק 6 מושבים בכנסת.

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצבה ברשימת מרצ במקום ה-111 הסמלי.

פעילות מוניציפלית בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 עמדה בראש ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצת העיר תל אביב-יפו. הרשימה הצליחה בבחירות המוניציפליות וזכתה בחמישה מנדטים (הסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר). דיין חתמה על הסכמים קואליציונים ומונתה לתפקיד סגנית ראש העירייה, רון חולדאי, מחזיקת תיק הרווחה בעיר ויושבת ראש הוועדה לזכויות האדם בתל אביב.

במאי 2008, נוצחה דיין בבחירות המקדימות לראשות רשימת מרצ בתל אביב יפו על ידי מיטל להבי. בעקבות ההפסד, פרשה ממרצ באוגוסט אותה שנה, וחודש לאחר מכן הצטרפה לרשימתו של ראש העירייה רון חולדאי והוצבה במקום החמישי בסיעתו תל אביב אחת.‏[5] בבחירות המקומיות זכתה רשימה זו בחמישה מנדטים ודיין נבחרה בשנית למועצה.

בקדנציה השנייה שלה במועצת העיר, לא המשיכה בתפקידה כסגנית ראש העיר. זאת כיוון שתפקיד סגן ראש העיר מטעם סיעתו של חולדאי הובטח לעו"ד דורון ספיר, ששימש בתפקיד זה מאז נבחר חולדאי לראשונה לראשות העיר בשנת 1998. חולדאי מינה את דיין לתפקיד יו"ר מועצת העיר. דיין היא האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד זה בעיריית תל אביב. מתוקף תפקידה היא מנהלת את ישיבות המועצה, סדר היום ומתן רשות דיבור לחברי המועצה. כיו"ר המועצה נחשבת דיין לאחת הנשים הבכירות בעיריית תל אביב-יפו. במקביל, משמשת דיין כמחזיקת תיק הרווחה בעירייה.

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת 2013, הודיע לה ראש העיר חולדאי כי לא תשולב שנית ברשימתו למועצה.‏[6]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנים חדשות במראה, 1959
  • סיני, יוני 1967: יומן אישי, 1967 ‫
  • שני בנים למות, 1968
  • אבי, בתו, 1986 ‫
  • מנגד, הוצאת מודן, 2014.‏[7]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי ורחל שוורץ
 
 
דבורה דיין
(פעילה חברתית)
 
 
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עזר ויצמן
(נשיא מדינת ישראל)
 
ראומה שוורץ
 
רות שוורץ
(פעילה חברתית)
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה גפן
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
אסי דיין
(שחקן)
 
אהוד (אודי) דיין
(פסל)
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל)
 
מרדכי דיין
(יו"ר עמית קק"ל)
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליאור דיין
(כותב)
 
אביב גפן
(זמר)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר)
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(יו"ר מועצת יש"ע)
 
  • באילן היוחסין לעיל מופיעים רק אישים המוזכרים פעמים רבות בתקשורת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקוה וינשטוקהמחברת, מעריב, 6 במרץ 1959
  2. ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011
  3. ^ יעל דיין, פנים חדשות במראה, הוצאת מודיעין, 1959
  4. ^ פסק הדין לעתירה
  5. ^ הלה נס, יעל דיין מצטרפת לחולדאי, באתר "local", ‏8 בספטמבר 2008
  6. ^ מירב שלמה מלמד, יעל דיין הודחה מרשימת חולדאי: נפגעתי ממנו, באתר ynet‏, 15 בספטמבר 2013
  7. ^ חיים שכאלה: יעל דיין בספר אישי, באתר ynet‏, 24 בספטמבר 2014


יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת

יעל דייןלימור לבנתנעמי בלומנטליעל דייןמרינה סולודקיןיעל דייןגילה גמליאלאתי לבניענבל גבריאליגדעון סערליה שמטובציפי חוטובליעליזה לביא