שבטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק ביישוב הנבטי שבטה. אם התכוונתם לבסיס ההדרכה של חיל התותחנים, ראו מחנה שבטה.
דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב
אתר מורשת עולמית

שרידי כנסייה בשבטה
מדינה ישראל ישראל
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 5
ערי הנבטים בנגב
משקוף אבן מן הכנסייה הדרומית ועליו עיטורי צלב ובעלי חיים וכתובת ביוונית: "המבנה נבנה בזמן כהונתו של הכומר אדון בשנת שלוש...", אוסף מוזיאון רוקפלר.
משקוף אבן מן הכנסייה הדרומית ועליו עיטורי צלב ובעלי חיים וכתובת ביוונית: "המבנה נבנה בזמן כהונתו של הכומר אדון בשנת שלוש...", אוסף מוזיאון רוקפלר.
רחוב בשבטה
רחוב בשבטה
אגן הטבילה בצורת צלב בחורבות כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית בשיבטה
אגן הטבילה בצורת צלב בחורבות כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית בשיבטה

שבטה היא יישוב נבטי שהיה נושב בין המאה ה-1 למאה ה-8, וממוקם באזור הנגב בין ניצנה לשדה בוקר. היישוב שוכן על דרך הבשמים העתיקה, וכיום הוא משמש כאתר ארכאולוגי ומוכר כאתר מורשת עולמית.

תוכן עניינים

[עריכה] גאוגרפיה וטופוגרפיה

שבטה ממוקמת על פני הקצה הדרום מערבי רכס ההרים "כתף שבטה", כ-43 קילומטרים מדרום-מערב לבאר שבע. היא ממוקמת בחלקו העליון של אגן נחל לבן, והנחל זה (יחד עם היובלים שנשפכים אליו) לקח חלק גדול בעיצובם של פני השטח של העיר וסביבתה. העיר נמצאת בגובה של כ-340 מטרים מעל גובה פני הים. היא בנויה מסלעי גיר קשים, שלפני כ-90 מיליון שנים שקעו בשל הצפה ימית ונדחסו אחר כך.[1] הקרקע באזור זה היא ברובה מסוג הנקרא לס. בממוצע יש באזור זה 86 מילימטר גשם בשנה[2], והטמפרטורות באזור נעות בין 7.4 מעלות צלזיוס (טמפרטורה מינימלית ממוצעת בינואר) ל-33.5 מעלות צלזיוס (טמפרטורה מקסימלית ממוצעת לאוגוסט).[1]

המדרון שעליו בנויה שבטה משתפל אל עבר נחל זיתן, המקיף את העיר מדרום (מרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהגבול הדרומי שלה). מצפון לשבטה נמצאות גבעות, מרביתן בגובה של כ-450 מטרים מעל פני המים.

באזור שבטה אין מקורות מים טבעיים, כך שתושביה נזדקקו למי נגר.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמת היישוב

תחילתה של שבטה הייתה ככפר חקלאי קטן שייעודו המרכזי היה אגירת מי גשמים אשר ניגרו מכל אזור כתף שבטה. למעשה הכפר היה חלק מסדרת כפרים שהקימו הנבטים ברמת הנגב למטרה זו. היישוב הוקם ככל הנראה בסוף המאה הראשונה לפני הספירה או בתחילת המאה הראשונה לספירה והוא התקיים כיישוב נבטי עד לכיבושה בידי הרומאים בשנת 106 לספירה.

[עריכה] בתקופה הביזאנטית

בתקופה הביזאנטית התקיימה במקום קהילה נוצרית. עדות לכך נמצאה בחפירות ארכאולוגיות אשר חשפו שרידים של שלוש כנסיות המתוארכות למאה ה-7. בימי האימפריה הביזנטית הגיע היישוב לשיא עוצמתו וגודלו ומנה מעל 2,000 תושבים[3]. העיר מוזכרת בפפירוסי ניצנה מהמאה השישית עד השביעית לספירה.

במרכז הרובע הדרומי, העתיק, של המקום נמצאות שתי בריכות, שאליהן נוקזו המים ששימשו את היישוב. נמצאו ליד הבריכה חרסים שעליהם כל תושב כתב שהוא מילא את חובתו וניקה את הבריכה.

[עריכה] מהכיבוש המוסלמי עד נטישת היישוב

בזמן הכיבוש הערבי התקיימה בעיר קהילה מוסלמית אשר הותירה אחריה מסגד שנשתמר עד ימינו.

ככל הנראה היישוב ננטש במהלך המאה ה-8, בזמן שליטתם של בית עבאס באזור.

[עריכה] מבנה ומתאר

מתארו הכללי של היישוב מרושל למראה- הוא רחב יחסית בצפון ובדרום וצר יותר באמצעיתו. באופן כללי, שבטה הוא יישוב בלתי מתוכנן, והדבר ניכר במבנהו הכללי. בתחילה העיר הייתה מפוזרת למדי - לא הייתה בה תשתית עירונית מסודרת והבתים פוזרו על השטח ללא סידורם ברחובות. ככל הנראה רק בהמשך העיר התפתחה בהדרגה לכדי יישוב מסודר.

היישוב לא היה מבוצר מעולם, ולכן ניתן לומר שהוא המשיך להיות מעין כפר חקלאי הולך וגדל במשך כל תולדותיו. המבנה של היישוב יצר קו המזכיר חומה שנקטע רק במוצא הרחובות ובמקומות בהם הקו נעצר נבנו שערים, כך שהדבר לא פגע בביטחון התושבים. [3]

[עריכה] כיום

החפירות הארכאולוגיות במקום החלו לאחר הקמת המדינה וטרם הושלמו עד לימנו.

בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

סמוך לעיר הקדומה שוכן היום מחנה שבטה ובו מספר יחידות של חיל התותחנים הישראלי.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שבטה- מבוא אקלימי-גאוגרפיה היסטורי, "נגב 180"
  2. ^ מנחם בן ארי, "הנגב", עמוד 31. צוטט כאן
  3. ^ 3.0 3.1 האנציקלופדיה העברית כרך לא, עמ' 402, ערך "שבטה"

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבטה



כלים אישיים
שפות אחרות