בית פרומין
בית פְרוּמִין (ידוע יותר בשם "הכנסת הישנה") שימש כמשכנה הזמני של הכנסת בשנים 1950–1966. הבניין ממוקם במרכז ירושלים, ברחוב המלך ג'ורג' 24, ופעלו בו הכנסות הראשונה עד השישית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הבניין בן שלוש הקומות נקרא על שם משפחת פרומין, שיזמה את בנייתו לפני מלחמת העצמאות, לצורכי מגורים ועסקים.
[עריכה] בשנים 1950–1966
עד סוף שנת 1949 התקיימו ישיבות מועצת המדינה הזמנית וישיבות הכנסת הראשונה במספר מקומות בתל אביב: מוזיאון תל אביב בבית דיזנגוף, ובניין קולנוע "קסם" שבכיכר הכנסת.
ב-26 בדצמבר 1949 עלתה הכנסת לירושלים. תחילה קיימה את ישיבותיה בבניין הסוכנות היהודית. הכנסת חיפשה מקום מתאים יותר להתכנסויותיה. לאחר שנשקלו מספר אפשרויות, בכללם מלון המלך דוד, נבחר בית פרומין, מבנה משרדים בן שלוש קומות שבנייתו החלה ב-1947 ולא הושלמה. החל מ-13 במרץ 1950 התקיימו ישיבות הכנסת בבניין זה. אולם המליאה התמקם במרתף הבניין, שיועד במקור לשמש כסניף בנק.
לעתים, בעת שנערכו ישיבות, נחסם רחוב המלך ג'ורג' לתנועת התחבורה בקטע הסמוך לבניין, ונגרמה הפרעה רבה לתושבי העיר. כמו כן מיקומה של הכנסת ברחוב ראשי במרכז העיר גרם לבעיות אבטחה. כך למשל, בעת ההפגנה נגד הסכם השילומים בשנת 1952 יידו המפגינים אבנים על הבניין, שגרמו לניפוץ חלונות וחדרו לאולם המליאה.
ב-11 באוגוסט 1966 נערכה ישיבת הכנסת האחרונה בבית פרומין בטרם צאת הכנסת לפגרה. ב-30 באוגוסט 1966, בעת כהונת הכנסת השישית, עברה הכנסת למשכנה החדש בגבעת רם.
בגן ירוק סמוך לבניין, על מגרש "בור שיבר", הוצבה בשנת 1956 מנורת הכנסת (והגן זכה לשם "גן המנורה"). המנורה הועברה משם לגן הוורדים כאשר נחנך משכן הכנסת בגבעת רם.
[עריכה] בשנים 1967–2010
לאחר יציאתה של הכנסת השתמשו בבניין גופי ממשלה שונים. משרד התיירות שכן בבנין עד שנת 2004. לעת עתה, שוכנים בבנין גופים של משרד הדתות: בתי הדין הרבניים של מחוז ירושלים, ובית הדין הגדול לערעורים.
בשנת 2002 מכרה מדינת ישראל את הבניין לאדם פרטי תמורת 10 מיליון שקלים. הבעלים החדשים הגישו לועדה מחוזית לתכנון ולבנייה בקשה לבנות על שטח בית פרומין מבנה של 16 קומות, ממנה עלתה כוונה להרוס את המבנה.
בעקבות זאת, המועצה לשימור אתרים נאבקה נגד כוונת ההריסה. מספר חברי הכנסת הגישו הצעת חוק, אשר נתקבל בשנת 2010, לפיה הבניין ישומר, חלקו הפנימי ישוחזר, ויוקם בו "מוזיאון הכנסת". על פי החוק, הבניין הופקע מבעליו ועבר לרשות המדינה והבעלים יקבלו תמורתו 45 מיליון ש"ח.[1]
בשנת 2009 פרסם מבקר המדינה דוח העוסק בסוגיית מכירתו של בית פרומין על ידי המדינה ובמחדלי שימורו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הצעת חוק מוזיאון הכנסת
- בית פרומין באתר הכנסת
- בית פרומין - דצמבר 2007, באתר המועצה לשימור אתרים
- בית פרומין במסע אחר
- הכנסת עוברת מבית פרומין למשכנה החדש, 1966, באתר ynet, 15 במאי 2008
- צבי לביא, בית פרומין: סיפורה של שערוריית נדל"ן, באתר ynet, 23 באוגוסט 2008
- מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2008 משכן הכנסת לשעבר
- סופר "מעריב", ישיבה אחרונה בבית פרומין, מעריב, 11 באוגוסט 1966
