ברכיה בן נטרונאי הנקדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכיה בן נטרונאי הנקדן
עיסוק מדקדק ונקדן
יצירות בולטות משלי שועלים
שנות פעילות בסביבות שנת ה'ק', 1300

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קרשביהו הנקדן), חי ופעל בסביבות שנת ה'ק', 1300, ויש המקדימים את זמנו בכמאה שנים. מדקדק ונקדן, מחבר ספרים ומתרגם ספרים אחרים, בעיקר מצרפתית לעברית. חי ופעל בצרפת, אנגליה או בנורמנדיה. ספרו הנודע ביותר הוא משלי שועלים, ספר משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתוב בחרוזים.

כוחו ביצירה וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה אמרות בשמו, בכינוי ר' קרשביהו הנקדן, הובאו בספרי הראשונים, כמו בגיליון ספר הסמ"ג, בספר התרומה, ובספר מנחת יהודה. אמרות אלו עוסקות בעיקר בתחום צורת כתיבת האותיות בספר התורה, ובפרשנות המקרא.

דעות החוקרים חלוקות בדבר מידת כישרונותיו. שלמה יהודה רפפורט סבור שהיה למדן בעל ידיעות מופלגות, ומייחס לו גם את חיבור שיר הייחוד, שני סימנים מתוך ספר חסידים (תריב-תריג), ותשובות שנדפסו בסוף "מדרש שמואל", דפוס קושטא. לעומתו, יש המשערים שתוך כדי עיסוקו במלאכתו כמעתיק ספרים ומנקדם, היה מוסיף בשוליהם מהערותיו שלו, והערות אלו הן שהובאו בספרים בשמו. כך גם תרגומי ספרים שהעתיק יוחסו לו בטעות, ועיקר כישרונו בא לידי ביטוי בתחום השירה והדקדוק, ולא בענייני הלכה או תרגום (חיים מיכל, אור החיים ערך 650).

כך או כך, כישרונותיו בתחום הפיוט אינם מוטלים בספק, והם באים לידי ביטוי בפיוטים הרבים המופיעים בספרו "משלי שועלים".

ספריו ותרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משלי שועלים, 107 משלים ומליצות בעלי מוסר השכל הכתובים בחרוזים. נדפס לראשונה במנטובה בשנת שי"ז 1557, בתרגום ללטינית בפראג תכ"א 1661, ובתרגום ליידיש בפראג תרכ"ז 1867. הספר נדפס פעמים רבות, ולרוב הוא לווה באיורים. חלק מאותם משלים שעל פי מחקריו של חיים שורצבאום (ראו להלן - 'לקריאה נוספת'), אין להם מקבילות אצל הממשלים הידועים, עובדו, נחרזו בשפת זמננו וצוירו על ידי נורית יובל ויצאו לאור בשנת 1982 בהוצאת "דליה פלד - מוציאים לאור" עם אחרית דבר מאת אוריאל אופק.
  • ספר המצרף, לונדון תרס"ב 1902. דקדוק.
  • תרגום נוסף לספר האמונות והדעות של רב סעדיה גאון, השונה מתרגומו של רבי שמואל אבן תיבון, ויוחס בטעות לר' משה ב"ר יוסף מאלנסינה. חלקים ממנו נמצאו גם על ידי צבי גולנץ בכתב יד פארמה (482), והדפיסם בשם ספר החיבור יחד עם ספר המצרף הנזכר. יש מהחוקרים הסוברים שר' ברכיה לא תרגם את הספר אלא רק העתיקו.
  • ספר דודי ונכדי, שיחה בין דוד לנכדו במדעי הטבע. הספר נדפס בשנת 1920 באנגליה על ידי הרב חיים גולנץ. הספר הוא תרגום של הספר Qaestiones Naturales Perdifficiles של הנזיר האנגלי אדלארד מבאת'.
  • ספר כח אבנים, סגולות אבנים יקרות. לא נדפס.
  • פירוש בצרפתית על ספר איוב, נדפס בלונדון בשנת 1905 על ידי רייט עם תרגום אנגלי מאת רש"א הירש. לייחוס הפירוש אליו אין ביסוס מספיק.
  • יש המייחסים לו את חיבור שיר הייחוד, אך דעה זו אינה מקובלת על רוב החוקרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Haim Schwarzbaum, The Mishle Shualim (Fox Fables) of Rabbi Berechiah Ha-Nakdan, 1979
  • חיים שורצבאום, ‬טיפוסים פולקלוריים ומוטיבים עממיים בספר משלי שועלים לרבי ברכיה הנקדן, ‬הקונגרס העולמי למדעי היהדות 4, תשכ"ט.
  • משה שטיינשניידר, "הרצאות על כתבי יד עבריים", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ד', ירושלים: תשכ"ו-1966, עמ' 53 - 142 (על תחילתה של מלאכת הנקדנות וראשית השימוש בתואר "נקדן").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]