גדר הגבול ישראל-מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome globe current event 1.svg ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
גדר הגבול הקיימת, ליד ניצנה

גדר הגבול ישראל-מצרים היא מכשול מעבר שבונה ישראל לאורך גבול ישראל-מצרים, בניסיון לבלום את ההסתננות מאפריקה לישראל וחדירה של פעילות טרור משטח חצי האי סיני.

תוכן עניינים

[עריכה] רקע

גדר הגבול הישן צפונית לאילת

גדר תיל נמוכה וישנה המוצפת בחולות נודדים הייתה קיימת לאורך גבולה של ישראל עם חצי האי סיני ושימשה בעיקר לסמן את קו הגבול בין שתי המדינות. הברחות שונות, כגון הברחת סמים ונערות ליווי בוצעו בעיקר בידי בדואים רכובים על גמלים, שאדמות שבטיהם מחברות בין הגבולות והיוו בעיה במשך שנים ארוכות. בדצמבר 2005 אירעה חדירת מחבלים פלסטינים לתוך שטחי ישראל דרך נקבובי הגבול, שהובילה לקריאה להקמת גדר ביטחון באזור. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 התחיל הגבול לשמש למטרה נוספת: חדירה מאורגנת של פליטים ומהגרי עבודה אפריקאים. עם השנים התופעה הלכה וגברה, כאשר מספרם הגיע לעיתים ל-2,000–3,000 איש בחודש.

היווספות גורם ההסתננות הלא פלילית, כמו גם התגברות איום הטרור, הובילו את הממשלה לפעול להקמת מכשול קרקעי ועיבוי כוחות צבא.

[עריכה] מטרה

המכשול נבנה במטרה למנוע חדירת טרוריסטים, פעילות פלילית והסתננות מהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מאריתריאה, סודאן, דרום סודאן, חוף השנהב ואתיופיה. מדי שנה, אלפי אנשים חוצים את הגבול ממצרים לישראל, בחפשם אחר עבודה או מקלט הרחק מסכסוך או תנאי חיים קשים. בשנים האחרונות משמר הגבול המצרי ירה למוות בעשרות מהגרים אפריקנים שניסו להיכנס לישראל שלא כדין. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר כי המכשול נועד "להבטיח אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל".

[עריכה] הליך הבנייה

מיזם הקמתה של הגדר קרוי שעון החול[1][2]. מצרים הצהירה כי לא תתנגד כל עוד המכשול יוקם בשטח ישראלי ‏[3].

הגדר היא מכשול דו שכבתי, אשר מורכב כשלב ראשון מגדר תלתלית סבוכה ועבה, וכשלב שני מגדר פלדה "טיפשה" מאסיבית וחזקה. הגדר מתנשאת ברובה לגובה של כמעט חמישה מטרים, כאשר במקטעים מסוימים היא הוגבהה, לבקשת הצבא, לשבעה מטרים. המכשול מגובה באמצעי תצפית ובקרה מתקדמים, אשר מתריעים על איום מתקרב עוד בעומק השטח המצרי. לאורך התוואי נסלל כביש גישה צבאי.

הפרסומים אודות מבנה הגדר והתוואי שלה התאפיינו בחוסר עקביות ובהירות מצד הממשלה והגורמים האחראיים. תחילה הוצהר כי תיבנה גדר בשני מקטעים: מכשול של 70 ק"מ בגזרת החולות, בין כרם שלום לבין חיוואי; מכשול בן 14 ק"מ בגזרה ההררית בין טאבה לנטפים. נטען כי המרווח הנותר בגבול יהווה "מכשול טבעי" ויגובה באמצעים משלימים[4]. תחילה גם תוכנן שזאת תהיה "גדר חכמה", כפי שנעשה בפרויקט גדר ההפרדה ביהודה ושומרון, אך בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על בניית "גדר טיפשה" וחזקה, שמגובה באמצעי זיהוי ותצפית.[5]

בהמשך התגלעה בעיה: הגזרת ההררית מסביב לאילת קשה מאד מבחינה טופוגרפית, לכן בניית גדר לאורכה תצריך תקציב עצום לאותם 14 ק"מ [6]. בשלב זה הוחלט לבנות גדר לאורך כל הגבול, למעט "פתחה" באזור אילת. רעיון זה השתמע מהצהרות הממשלה והצבא, עד אשר אירע הפיגוע בנטפים באוגוסט 2011. לאחר אירוע זה, קיבלה הגדר משנה חשיבות, והובן על ידי הממשלה שיש למגן את כל הגבול. בדצמבר אישרה הממשלה תקציב נוסף לפרויקט, כדי להשלים את הגדר גם באותה גזרת סלעית.[7]

אם לא יהיו עיכובים, הגדר תושלם לכל אורך 240 הק"מ עד סוף 2012.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא