גדר הגבול ישראל-מצרים
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם. |
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
גדר הגבול ישראל-מצרים היא מכשול מעבר שבונה ישראל לאורך גבול ישראל-מצרים, בניסיון לבלום את ההסתננות מאפריקה לישראל וחדירה של פעילות טרור משטח חצי האי סיני.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
גדר תיל נמוכה וישנה המוצפת בחולות נודדים הייתה קיימת לאורך גבולה של ישראל עם חצי האי סיני ושימשה בעיקר לסמן את קו הגבול בין שתי המדינות. הברחות שונות, כגון הברחת סמים ונערות ליווי בוצעו בעיקר בידי בדואים רכובים על גמלים, שאדמות שבטיהם מחברות בין הגבולות והיוו בעיה במשך שנים ארוכות. בדצמבר 2005 אירעה חדירת מחבלים פלסטינים לתוך שטחי ישראל דרך נקבובי הגבול, שהובילה לקריאה להקמת גדר ביטחון באזור. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 התחיל הגבול לשמש למטרה נוספת: חדירה מאורגנת של פליטים ומהגרי עבודה אפריקאים. עם השנים התופעה הלכה וגברה, כאשר מספרם הגיע לעיתים ל-2,000–3,000 איש בחודש.
היווספות גורם ההסתננות הלא פלילית, כמו גם התגברות איום הטרור, הובילו את הממשלה לפעול להקמת מכשול קרקעי ועיבוי כוחות צבא.
[עריכה] מטרה
המכשול נבנה במטרה למנוע חדירת טרוריסטים, פעילות פלילית והסתננות מהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מאריתריאה, סודאן, דרום סודאן, חוף השנהב ואתיופיה. מדי שנה, אלפי אנשים חוצים את הגבול ממצרים לישראל, בחפשם אחר עבודה או מקלט הרחק מסכסוך או תנאי חיים קשים. בשנים האחרונות משמר הגבול המצרי ירה למוות בעשרות מהגרים אפריקנים שניסו להיכנס לישראל שלא כדין. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר כי המכשול נועד "להבטיח אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל".
[עריכה] הליך הבנייה
מיזם הקמתה של הגדר קרוי שעון החול [1] [2]. מצרים הצהירה כי לא תתנגד כל עוד המכשול יוקם בשטח ישראלי [3].
הגדר היא מכשול דו שכבתי, אשר מורכב כשלב ראשון מגדר תלתלית סבוכה ועבה, וכשלב שני מגדר פלדה "טיפשה" מאסיבית וחזקה. הגדר מתנשאת ברובה לגובה של כמעט חמישה מטרים, כאשר במקטעים מסוימים היא הוגבהה, לבקשת הצבא, לשבעה מטרים. המכשול מגובה באמצעי תצפית ובקרה מתקדמים, אשר מתריעים על איום מתקרב עוד בעומק השטח המצרי. לאורך התוואי נסלל כביש גישה צבאי.
הפרסומים אודות מבנה הגדר והתוואי שלה התאפיינו בחוסר עקביות ובהירות מצד הממשלה והגורמים האחראיים. תחילה הוצהר כי תיבנה גדר בשני מקטעים: מכשול של 70 ק"מ בגזרת החולות, בין כרם שלום לבין חיוואי; מכשול בן 14 ק"מ בגזרה ההררית בין טאבה לנטפים. נטען כי המרווח הנותר בגבול יהווה "מכשול טבעי" ויגובה באמצעים משלימים[4]. תחילה גם תוכנן שזאת תהיה "גדר חכמה", כפי שנעשה בפרויקט גדר ההפרדה ביהודה ושומרון, אך בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על בניית "גדר טיפשה" וחזקה, שמגובה באמצעי זיהוי ותצפית.[5]
בהמשך התגלעה בעיה: הגזרת ההררית מסביב לאילת קשה מאד מבחינה טופוגרפית, לכן בניית גדר לאורכה תצריך תקציב עצום לאותם 14 ק"מ [6]. בשלב זה הוחלט לבנות גדר לאורך כל הגבול, למעט "פתחה" באזור אילת. רעיון זה השתמע מהצהרות הממשלה והצבא, עד אשר אירע הפיגוע בנטפים באוגוסט 2011. לאחר אירוע זה, קיבלה הגדר משנה חשיבות, והובן על ידי הממשלה שיש למגן את כל הגבול. בדצמבר אישרה הממשלה תקציב נוסף לפרויקט, כדי להשלים את הגדר גם באותה גזרת סלעית.[7]
אם לא יהיו עיכובים, הגדר תושלם לכל אורך 240 הק"מ עד סוף 2012.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גדר בגובה 7 מטרים ותעלות: כביש 12 ייפתח, באתר ynet, 23.02.12
- שוקי שדה, גדר הכסף: מי מרוויח מהקמת הגדר בגבול מצרים במיליארד שקל, דה מרקר, 12 בנובמבר 2011
- איל לוי, סיור לאורך גדר הגבול הפרוץ עם מצרים, מעריב, 14 באוקטובר 2010
- הקניונים הנדירים של נחל גשרון יישארו בשטח ישראל, מסע אחר, 1 במאי 2012
[עריכה] הערות שוליים
- ^ פרויקט "שעון החול" עולה הילוך: גדר וירטואלית בגבול מצרים, אתר צה"ל, 24 באוגוסט 2011
- ^ התשובה למסתננים: פרויקט "שעון חול" ימנע חדירת הגבול המצרי, אתר צה"ל, 28 בפברואר 2012
- ^ Israel to construct barrier along Egyptian border, אתר BBC, מ-11 בינואר 2010
- ^ גבול מצרים: כך נראית גדר בשווי 1.4 מיליארד ש', באתר ynet
- ^ גדר וירטואלית בגבול מצרים
- ^ בגלל שיקולי תקציב: סמוך לאילת לא תוקם גדר
- ^ הממשלה אישרה: קיצוץ רוחבי של 2% למימון התוכנית למלחמה במסתננים, באתר הארץ
