ג'ורג' סטיבנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' סטיבנס

ג'ורג' סטיבנס (אנגלית: George Stevens; ‏18 בדצמבר 1904 - 8 במרץ 1975) היה במאי, מפיק, תסריטאי, וצלם קולנוע אמריקני, זוכה שני פרסי אוסקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' סטיבנס נולד באוקלנד שבקליפורניה, והחל את דרכו בתעשיית הסרטים של הוליווד כצלם קולנוע. בין השנים 1923 - 1933 צילם 55 סרטים קצרים של לורל והארדי מתקופת הראינוע. הוא עצמו החל לביים סרטים קצרים החל מ- 1930, שהיו כהמשך לסרטיהם של לורל והארדי, דהיינו, קומדיות סלפסטיק. סרטו באורך מלא הראשון שביים נקרא "הגנרלים מקנטאקי", קומדיית טעויות מהסוג הנפוץ של אותה תקופה, ושאחר כך ביים את "מלכודת לרווק", על פי אותו העיקרון. ב-1935 ביים לראשונה דרמה, על פי רומן של הסופרת האמריקנית ג'ין סטארטון-פורטר. הסרט נקרא "Laddie" וכיכבה בו גלוריה סטיוארט. באותה שנה ביים את סרטו המשמעותי הראשון, "אליס אדאמס", שגרף שני מועמדויות לפרס האוסקר: לסרט הטוב ביותר ולשחקנית הטובה ביותר - קתרין הפבורן.

מכאן ועד למלחמת העולם השנייה ביים סטיבנס את מיטב כוכבי הוליווד במגוון של ז'אנרים, ובהם: דרמה ביוגרפית על הצלפית הידועה אנני אוקלי בכיכובה של ברברה סטנוויק, שלושה סרטים מוזיקליים "בקצב הסווינג", "רחוב האצילות" ו"עלמה במצוקה" בו כיכבו, בנפרד, פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס, סרט הרפתקאות בשם "גונגה דין" עם קארי גרנט, וקומדיה רומנטית שהפגישה לראשונה על המסך את ספנסר טרייסי וקתרין הפבורן ב"אשת השנה". וכמו כן ביים דרמות כמו "ערה בלילה", על פי הרומן של ארצ'יבלד ג'וזף קרונין ו"שיר אהבה בפרוטה", דרמה רומנטית בה כיכב קארי גרנט, עליה קיבל מועמדות לאוסקר.

בעקבות מלחמת העולם השנייה סרטיו נהיו דרמטים יותר ושיקפו נושאים שהיו קרובים לליבו. בשנת 1945, סיום המלחמה, ביים סטיבנס שלושה סרטי תעודה על מחנה ריכוז בדכאו ועל משפטי נירנברג. אחר כך ביים את סרטיו הידועים ביותר: "מקום תחת השמש", בו כיכבו אליזבת טיילור ומונטגומרי קליפט, דרמה רומנטית שזכתה ב-6 פרסי אוסקר, ובהן על הבימוי; המערבון הקלאסי "שיין", הנחשב לאחד הטובים והחשובים שבז'אנר; ו"ענק", סרט שגרף 10 מועמדויות לאוסקר, אולם זכה בקטגורייה אחת בלבד - הבימוי. זו היא סאגה משפחתית על משפחת חוואים בטקסס, בו בולט ביותר סגנונו החזותי העשיר, כמו גם הקצב האיטי, שאפיין את מרבית סרטיו המאוחרים. היה זה גם סרטו האחרון בו כיכב ג'יימס דין.

שלוש שנים אחר כך (1959) ביים את "יומנה של אנה פרנק", שהיה לעיבוד קולנועי ראשון ליומן של אנה פרנק. סרט מרשים זה זכה ב-3 פרסי אוסקר, ובהם פרס אוסקר לשחקנית המשנה, שלי וינטרס. ב-1965 ביים את האפוס המונומנטלי "הסיפור הגדול ביותר", שעסק בסיפור חייו של ישו, בו גילם מקס פון סידוב את ישו, לצד צ'רלטון הסטון. היה זה הכישלון הראשון של סטיבנס, שכן ההכנסות ממכירת הכרטיסים לא כיסו את העלויות הגבוהות מהפקת הסרט. לאחר מכן ביים רק סרט אחד בין 1965 ועד למותו עשר שנים אחר כך. היה זו הדרמה "המשחק היחיד בעיר", שנכשל כישלון חרוץ בקופות, למרות שני שחקניו הראשיים: אליזבת טיילור ווורן בייטי.

מועמדויות וזכיות בפרס האוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1943 - מועמדות לסרט - "שיחת העיר"
  • 1944 - מועמדות לבימוי - "The More the Merrier"
  • 1944 - מועמדות לסרט - "The More the Merrier"
  • 1951 - זכייה בבימוי - "מקום תחת השמש"
  • 1951 - מועמדות לסרט - "מקום תחת השמש"
  • 1954 - מועמדות לבימוי - "שיין"
  • 1954 - מועמדות לסרט - "שיין"
  • 1954 - זכייה בפרס אירווינג ת'ולברג על תרומה מיוחדת לקולנוע
  • 1957 - זכייה בבימוי - "ענק"
  • 1957 - מועמדות לסרט - "ענק"
  • 1960 - מועמדות לבימוי - "יומנה של אנה פרנק"
  • 1960 - מועמדות לסרט - "יומנה של אנה פרנק"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]