רוברט זמקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט זמקיס

רוברט זמקיסאנגלית: Robert Zemeckis; נולד ב-14 במאי 1952) הוא במאי קולנוע זוכה פרס האוסקר (לסרט פורסט גאמפ), תסריטאי, ומפיק קולנוע אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמקיס נולד בשיקגו ולמד בבית ספר לקולנוע במסגרת אוניברסיטת דרום קליפורניה. ההזדמנות הראשונה שלו לביים סרט קולנוע ניתנה לו בשנת 1978 על ידי סטיבן ספילברג, שהפיק את סרטו הראשון, "רוצה לאחוז בידך", שעלילתו עסקה בביטלמניה. ב-1984 ביים את סרטו המפורסם הראשון, "בעקבות האוצר הרומנטי", קומדיית הרפתקאות בכיכובו של מייקל דאגלס. בעבודתו על סרט זה עבד זמקיס לראשונה עם המלחין אלן סילבסטרי, שהפך מאז למלחין הקבוע שלו. שנה אחר כך ביים את אחד מעשרת הסרטים המצליחים ביותר של שנות השמונים - "בחזרה לעתיד"‏[1]. תקציב הסרט היה 19 מיליון דולר‏[2], סכום אשר כוסה בקלות עם הכנסות של יותר מ- 380 מיליון דולר ברחבי העולם‏[3]. הצלחת הסרט הביאה להסרטתם של עוד שני סרטי המשך, בחזרה לעתיד 2 (1989) ובחזרה לעתיד 3 (1990), אשר בוימו גם הם על ידי זמקיס. על "בחזרה לעתיד" קיבל זמקיס מועמדות לפרס האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

בשנת 1988 ביים זמקיס להיט קופתי נוסף, "מי הפליל את רוג'ר ראביט" של חברת וולט דיסני. עם תקציב של יותר מ- 70 מיליון דולר‏[4], הסרט היה לאחד הסרטים היקרים שנעשו עד אז. הסרט שילב בין דמויות חיות למצוירות (בדומה ל"מרי פופינס"), והיה הפעם היחידה בתולדות הקולנוע בה הופיעו דמויות לוני טונס ודיסני על מסך אחד. הסרט הכניס כ- 330 מיליון דולר ברחבי העולם‏[5]. בנוסף להצלחה הקופתית המרשימה, הסרט נהנה מאהדת המבקרים, והוא זכה בשלושה פרסי אוסקר. על הסרט היה זמקיס מועמד בקטגוריית הבימוי של פרסי איגוד הבמאים האמריקני.

לאחר שני סרטי ההמשך של "בחזרה לעתיד", ביים זמקיס בשנת 1992 את הקומדיה השחורה "המוות נאה לה" בכיכובן של מריל סטריפ וגולדי הון. הסרט התקבל בביקורות מעורבות, אך זכה גם הוא להצלחה מסחרית, עם הכנסות של כ- 149 מיליון דולר בעולם‏[6].

שנתיים לאחר מכן ביים את סרטו המצליח ביותר - "פורסט גאמפ" בכיכובו של טום הנקס. הסרט, שהציג את מסלול חייו הבלתי שגרתי של אדם מוגבל שכלית, שחלף בנקודות זמן משמעותיות בהיסטוריה של ארצות הברית היה לקונצנזוס, כמעט חסר תקדים, אצל מבקרי הקולנוע ואצל קהל הצופים. הסרט קיבל 13 מועמדויות לפרס האוסקר, ומתוכם זכה בשש קטגוריות, ביניהן לסרט ולבמאי הטובים ביותר. הכנסות הסרט בארצות הברית הגיעו לכ- 330 מיליוני דולרים רק בתחומי ארצות הברית וסך הכול הכנסות של כ- 677 מיליון דולרים‏[7].

לאחר הפסקה של שלוש שנים, חזר זמקיס בשנת 1997 עם דרמת המדע בדיוני "קונטקט" בכיכובם של ג'ודי פוסטר ומתיו מקונוהיי. תקציב הסרט עמד על כ- 90 מיליון דולרים‏[8], והכנסותיו הצליחו לכסות בקושי את ההוצאות הגבוהות‏[9]. בשנת 2000 ביים זמקיס שני סרטים, "האמת שמתחת לפני השטח", בכיכובם של הריסון פורד ומישל פייפר, ו"להתחיל מחדש", בו חזר זמקיס לעבוד עם טום הנקס. שני הסרטים זכו אף הם להצלחה.

בשנת 2004 ביים זמקיס את סרט האנימציה "רכבת לקוטב", בו שיתף פעולה פעם נוספת עם טום הנקס, אשר דובב קולות רבים בסרט. תקציב הסרט עמד על כ- 150 מיליון דולר‏[10], אך הכנסותיו היו כמעט כפולות‏[11].

בנובמבר 2007 ייצא לאקרנים סרטו המבוסס על פואמה אנגלית עתיקה - ביאוולף ונושא אותו שם. סרט זה עשוי כולו בגרפיקת תלת ממד, ומככבים בו ריי ווינסטון, אנתוני הופקינס, ג'ון מלקוביץ' ואנג'לינה ג'ולי והוא גם הסרט התלת מימד הראשון למבוגרים ולא לילדים. ב-2009 הוא ביים את הסרט אנימציה רוחות של חג מולד שמבוסס על הספר ואף בדיבוב של ג'ים קארי הסרט לא זכה לביקורות טובות אך הצליח בקופות. זמקיס הודיע שהוא מעוניין לעשות סרט המשך ל"מי הפליל את רוג'ר ראביט" והודיע שהוא ישמור על המסורת האנימציה מהסרט הקודם. כבר היה תוכנן לעשות סרט המשך עוד בתקופת שנות התשעים אבל הפרויקט נדחה למשך זמן רב. זמקיס כבר בתכנון לעשות חידוש לסרט האנימציה משנות השישים "צוללת צהובה" של להקת הביטלס.

מסרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
1993 - סטיבן ספילברג ("רשימת שינדלר")
זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
לשנת 1994 - רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ")
הבא:
1995 - מל גיבסון ("לב אמיץ")

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט זמקיס בוויקישיתוף