קתרין ביגלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קתרין ביגלו
Kathryn Bigelow at 2010 Oscars.jpg
קתרין ביגלו בטקס האוסקר ב-2010
תאריך לידה: 27 בנובמבר 1951 (בת 62)
מקום לידה: סאן קרלוס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1978-היום
פרסים: פרס אוסקר
פרס באפט"א
פרס סאטורן
עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: במאית קולנוע

קתרין אן ביגלואנגלית: Kathryn Ann Bigelow; נולדה ב-27 בנובמבר 1951) היא במאית קולנוע אמריקאית שסרטיה משתייכים לסוגת המדע-בדיוני, הפעולה והאימה. ביגלו היא האישה הראשונה שזכתה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, וכן זכתה בפרס גילדת הבמאים האמריקאית ובפרס באפט"א בקטגוריית הבימוי הטוב ביותר, כל אלו על סרטה "מטען הכאב" (2008).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביגלו נולדה בסאן קרלוס שבקליפורניה, כבתם היחידה של מנהל מפעל לצבעים וספרנית. בתחילת דרכה התעניינה באמנות, ובגיל 20 עברה לניו יורק, לאחר שקיבלה מלגת לימודים במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית. מאוחר יותר פנתה לתחום הקולנוע, ולמדה את הנושא באוניברסיטת קולומביה. בין מוריה שם היו האמן ויטו אקונצ'י והסופרת והפעילה פוליטית סוזן זונטג.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הבימוי הראשונה שלה הייתה בשנת 1978 בסרט הקצר "The Set-Up", שהוא 20 דקות של ניתוח אלימות. הסרט מציג שני אנשים הנלחמים זה בזה כשברקע שני סמיוטיקאים המנתחים את המראה. סרטה הראשון באורך מלא היה "The Loveless" ‏(1982), סרט אופנוענים שביימה בשיתוף עם מונטי מונטגומרי. סרטה הבא היה "Near Dark" ‏(1987), סרט אימה העוסק בערפדים. סרטה השלישי היה "פלדה כחולה" (1990), מותחן בכיכובם של ג'יימי לי קרטיס ורון סילבר, שבו רוצח פסיכופת רודף אחר שוטרת מתחילה. הסרט הבא אחריו היה "נקודת פריצה" (1991), בכיכובם של קיאנו ריבס ופטריק סווייזי, אשר עוסק בחבורת גולשים המכנים עצמם כ"הנשיאים לשעבר" והמצליחים במספר מקרים לבצע שוד בנק מושלם, ובסוכן FBI שנשלח לתפוס אותם.

בשנת 1995 ביימה את סרט המדע הבדיוני "ימים משונים" - ג'יימס קמרון, בעלה לשעבר, הפיק את הסרט וכתב את התסריט עבורו. בסרט מככבים רייף פיינס, אנג'לה באסט, ג'ולייט לואיס, טום סייזמור ווינסנט ד'אונופריו. סרטה הבא היה "גלים מן העבר" (2000), סרט המבוסס על ספר בעל אותו השם של הסופרת אניטה שרב, והמתאר שתי נשים הנמצאות במערכות יחסים חונקות. הסרט שונה במובן מסוים מסרטיה הקודמים של ביגלו, בכך שהוא נעדר את התנועתיות וההימום הטכני שמאפיינים אותם. בשנת 2002 ביימה את הסרט "K-19", בו מככבים הריסון פורד וליאם ניסן, והמספר על שני מפקדי צוללת סובייטית, הנושאת בתוכה נשק גרעיני, שתפקידם לבצע ניסוי של נשק זה במקום מבודד. הסרט, שהיה עתיר תקציב, נחל כישלון בקופות.

הסרט הבא של ביגלו היה "מטען הכאב". הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של ונציה בספטמבר 2008. עלילת הסרט עוקבת אחר צוות סילוק פצצות בצבא ארצות הברית בבגדאד במהלך מלחמת עיראק. הסרט זכה לשבחים נרחבים ובציון של 97% מ"מבקרי העל" של הרוטן טומייטוז. בסרט מככבים ג'רמי רנר, בריאן גרטי ואנתוני מאקי, ומופיעים בו בהופעת אורח גיא פירס, דייוויד מורס ורייף פיינס. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ובמועמדות לפרס גלובוס הזהב לסרט הדרמה הטוב ביותר, וביגלו זכתה על בימויו בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ובכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס, כשרק שלוש נשים לפניה היו מועמדות אליו בקטגוריה זו (לינה ורטמילר, סופיה קופולה וג'יין קמפיון). בנוסף זכתה בפרס באפט"א ובפרס גילדת הבמאים האמריקאים לבמאי הטוב ביותר (האישה הראשונה שזכתה בפרס זה אי פעם).

עבודות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביגלו דיגמנה עבור כרזה של חברת האופנה "גאפ". בשנת 1983 גילמה את דמותה של עורכת העיתון בסרט "Born in Flames". בשנת 1987 ביימה את הוידאו קליפ לשיר "Touched by the Hand of God" של הניו אורדר. בנוסף, ביימה ביגלו מספר פרקים מסדרות הטלוויזיה "דקלים פראיים" (1993) ו"רצח מאדום לשחור" (1997-‏1998).

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1989-1991 הייתה ביגלו נשואה לבמאי הקולנוע ג'יימס קמרון.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]