טום הופר (במאי קולנוע)

טום הופר
Tom Hooper
	טום הופר, 2010
לידה	1 באוקטובר 1972 (בן 51); לונדון, אנגליה, בריטניה
שם לידה	Thomas George Hooper
מדינה	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1990
עיסוק	במאי
מקום לימודים	יוניברסיטי קולג'; בית הספר וסטמינסטר; בית ספר הייגייט ;
פרסים והוקרה	פרס אמי לבידור בפריים טיים לבימוי מיני סדרה, סרט או ספיישל דרמטי (2006); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע בחירת הקהל לסרט האירופי הטוב ביותר (2011); פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (2009); פרס גילדת הבמאים האמריקנית ;
	פרופיל ב-IMDb

ערך זה עוסק בבמאי קולנוע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טום הופר.

תומאס ג'ורג' "טום" הוּפר (באנגלית: Thomas George "Tom" Hooper; ‏נולד ב־5 באוקטובר 1972) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה אנגלי זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר לשנת 2010 על סרטו "נאום המלך" ופרס אמי לשנת 2006 על הסדרה שביים "אליזבת הראשונה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופר נולד בלונדון למרדית', סופרת אוסטרלית וריצ'רד הופר, איש עסקים אנגלי. הופר הוא האמצעי מבין אחות המגישה תוכנית רדיו ברשת הBBC ואח משפטן. בגיל 12 החליט להיות במאי לאחר שקרא ספר הדרכה לעשיית סרטים. בגיל 13 צילם את סרטו החובבני הראשון לו קרא "בריחת הכלב" במצלמת בולקס אותה קיבל מדודו. את הסרט צילם הופר ללא קולות רקע בשל העלויות שהיו כרוכות בכך. בגיל 14 צילם את סרטו הקצר "ג'קט מפציץ", על מעיל הטייסים של סבו שהיה נווט של מפציץ ונהרג במלחמת העולם השנייה, הסרט הועמד לתחרות יוצרי הקולנוע הצעירים של רשת ה BBC.

כאשר היה בן 16 הופר החל לכתוב את התסריט לסרטו המקצועני הראשון, הסרט הקצר "פנים צבועות". במשך כשנתיים ניסה הופר לפרסם ולקדם את עשיית הסרט, כשלבסוף הבמאי פול ויילנד החליט להשקיע בפרויקט ולספק לו ציוד מתאים. מאמציו של הופר השתלמו בשנת 1992 לאחר שהסרט נמכר לערוץ 4 הבריטי והוקרן בפסטיבל הקולנוע של לונדון.

לאחר שסיים לצלם את סרטו הראשון למד הופר ספרות אנגלית ב"אוניברסיטת אוקספורד", שם הצטרף אל קבוצת דרמה וביים את המחזות "מראה מעל הגשר" בכיכובה של קייט בקינסייל ו"המשפט" בכיכובה של אמילי מורטימר. הופר עזב את הלימודים לפני בחינות הגמר כדי לביים פרסומת ל"סוניק".

תחילת עבודתו בהפקות ה-BBC[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד ביים הופר פרסומות וקיווה לפרוץ לתעשיית הקולנוע. את ההזדמנות הראשונה שלו בטלוויזיה הבריטית קיבל בסוף שנות ה-90 כאשר הבמאי מתיו רובינסון נתן לו לביים שני פרקי מפתח באופרת הסבון המפורסמת "איסטאנדרס" וארבעה פרקים באופרת הסבון "בייקר גרוב". הופר גם זכה לביים שני פרקים בעונה השנייה של הדרמה הקומית "רגליים קרות". ב-2001 ביים את המיני סדרת הדרמה "אהבה באקלים קר" בכיכובה של רוזמונד פייק, הפקה זו זכתה להערכה רבה מצד האקדמיה הבריטית. ב-2003 זכתה מיני סדרת הדרמה התקופתית "דניאל דרונדה" בבימויו של הופר להצלחה רבה ולביקורות משבחות מצד האקדמיה הבריטית. בשנת 2004 הועמד הופר לפרס אמי ולפרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה על עבודת הבימוי שלו במיני סדרת הדרמה המשטרתית "החשוד העיקרי 6".

שנות ההצלחה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף 2004 הוציא לאור הופר את סרטו המלא הראשון, דרמת הגזענות "אבק אדום" בכיכובם של זוכת שני פרסי האוסקר הילרי סוונק וצ'ואיטל אג'יופור. הסרט לא זכה לחשיפה רחבה אך הוערך על ידי מבקרי הסרטים וזיכה את הופר בפרס בפסטיבל הקולנוע של הודו. להצלחה הגדולה הראשונה שלו זכה הופר בשנת 2006 לאחר שזכה בפרס אמי על מיני סדרת המופת שביים "אליזבת הראשונה" אודות חייה האישיים והציבוריים של המלכה אליזבת הראשונה (הלן מירן). ב-2007 זכתה מיני סדרת הדרמה שלו "לונגפורד" אודות סיפורו של משקם האסירים המושמץ לורד לונגפורד (ג'ים ברודבנט) בפעם השנייה ברציפות בפרס גלובוס הזהב למיני-סדרה הטובה ביותר. בשנת 2008 זכה הופר לביים את הפקת הענק של טום הנקס "ג'ון אדמס" על חייו של נשיא ארצות הברית השני ג'ון אדמס (פול ג'יאמטי). הסדרה זכתה להצלחה חסרת תקדים עם זכיות ב-13 פרסי אמי ובארבעה פרסי גלובוס הזהב, כולל מועמדות שלישית של הופר לפרס אמי. ב-2009 הוציא לאקרנים את סרטו הגדול השני עליו עבד משנת 2007, דרמת הכדורגל "יונייטד המקוללת" אודות חייו של בריאן קלאף (מייקל שין) מנהלה של קבוצת "לידס יונייטד".

נאום המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נאום המלך

הופר הפתיע את עולם הקולנוע בשנת 2010 כאשר גבר בזכות הדרמה ההיסטורית שביים "נאום המלך" בקרב על פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר על הפייבוריט המוביל דייוויד פינצ'ר שזכה בפרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א לבמאי הטוב ביותר על סרטו "הרשת החברתית".

הסרט אודות התמודדותו של המלך ג'ורג' השישי (קולין פירת') עם בעיית הגמגום הקשה שלו זכה להצלחה מסחרית גדולה ברחבי העולם עם הכנסות של למעלה מ-414 מיליון דולרים. הסרט זכה בשלוש הקטגוריות המובילות של טקס האוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס הבמאי הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לקולין פירת'.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום הופר לצידו של קולין פירת' כוכב סרטו "נאום המלך", 2011

סדרות שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Love in a Cold Climate - 2001
דניאל דרונדה (2002)
החשוד העיקרי 6 (2003)
אליזבת הראשונה (2005)
לונגפורד (2006) - סרט טלוויזיה
ג'ון אדמס (2008)
חומריו האפלים (2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טום הופר בוויקישיתוף

טום הופר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טום הופר, באתר AllMovie (באנגלית)
טום הופר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
טום הופר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
טום הופר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קתרין שוארד, הגרדיאן, טום הופר, הבמאי של "נאום המלך", לא באמת היה צריך את האוסקר, באתר הארץ, 4 במרץ 2011
קייט קלאווי, אובזרבר, טום הופר מפיח חיים ב"עלובי החיים", באתר nrg מעריב, 19 בינואר 2013
אמיר קמינר, טום הופר: "קייטלין ג'נר היא אישה אמיצה", באתר ynet, 14 בינואר 2016

הקודם: 2009: קתרין ביגלו (מטען הכאב)	פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 2010: טום הופר (נאום המלך)	הבא: 2011: מישל חזנוויצ'וס (הארטיסט)

פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר
1927‏-1940	פרנק בורזייגי (1927) • לואיס מיילסטון (1928) • פרנק לויד (1929) • לואיס מיילסטון (1930) • נורמן טאורוג (1931) • פרנק בורזייגי (1932) • פרנק לויד (1933) • פרנק קפרה (1934) • ג'ון פורד (1935) • פרנק קפרה (1936) • לאו מקארי (1937) • פרנק קפרה (1938) • ויקטור פלמינג (1939) • ג'ון פורד (1940)
1941‏-1960	ג'ון פורד (1941) • ויליאם ויילר (1942) • מייקל קורטיז (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • ויליאם ויילר (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950) • ג'ורג' סטיבנס (1951) • ג'ון פורד (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • דלברט מאן (1955) • ג'ורג' סטיבנס (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • בילי ויילדר (1960)
1961‏-1980	רוברט וייז/ג'רום רובינס (1961) • דייוויד לין (1962) • טוני ריצ'רדסון (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • רוברט וייז (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • קרול ריד (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • פרנקלין שפנר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • בוב פוסי (1972) • ג'ורג' רוי היל (1973) • פרנסיס פורד קופולה (1974) • מילוש פורמן (1975) • ג'ון ג. אבילדסן (1976) • וודי אלן (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • רוברט בנטון (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981‏-2000	וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ג'יימס ברוקס (1983) • מילוש פורמן (1984) • סידני פולאק (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • בארי לוינסון (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • ג'ונתן דמי (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • אנתוני מינגלה (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • סטיבן סודרברג (2000)
2001‏-2020	רון הווארד (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) • מרטין סקורסזה (2006) • האחים כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • טום הופר (2010) • מישל הזנוויציוס (2011) • אנג לי (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • בונג ג'ון-הו (2019) • קלואי ז'או (2020)
2021-היום	ג'יין קמפיון (2021) • הדניאלס (2022) • כריסטופר נולאן (2023)