דאגלס הייג
| דאגלס הייג | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 19 ביוני 1861 |
| נפטר | 29 בינואר 1928 |
| כינוי | "אדון השדה"[1] "הקצב מהסום", "הקצב הייג"[2] |
| השתייכות |  הממלכה המאוחדת |
| תקופת שירות | 1884 - 1920 |
| דרגה |  פילדמרשל |
| מלחמות וקרבות | |
| עיטורים | |
.png){kind=small}
.svg){kind=small}
פילדמרשל דאגלס הייג, הרוזן הראשון של הייג (באנגלית: Douglas Haig, 1st Earl Haig; 19 ביוני 1861 - 29 בינואר 1928). גנרל בריטי שהתפרסם בזכות לחימתו במלחמת העולם הראשונה.
הייג נולד באדינבורו למשפחה של מזקקי ויסקי. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד ומאז 1884 באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. הוא החל את שירותו הצבאי בהודו ולאחר מכן עבר לשרת בסודאן ובדרום אפריקה.
בשנת 1906 מונה לאחראי על החינוך הצבאי במשרד המלחמה הבריטי. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה עזר בהקמתו וארגונו של חיל המשלוח הבריטי (BEF), ונסע עמו לצרפת לסייע במאמץ המלחמתי מול גרמניה בחזית המערבית. בסוף שנת 1914, לאחר הצלחותיו בקרב מון ובקרב איפר הראשון, מונה למפקד העליון של חיל המשלוח. בתפקידו זה נטל חלק בקרב על הסום (1916), בקרב אראס ובקרב איפר השלישי (1917).
לאחר המלחמה, כאות הערכה על פעילותו, קיבל את התואר "רוזן הייג הראשון". בשנת 1919 מונה לעמוד בראש כוחות הפנים (Home Forces) בבריטניה. בשנת 1921 פרש לגמלאות, ונפטר שבע שנים לאחר מכן, בשנת 1928 בהיותו בן 66.
דמותו של הייג ותפקודו במהלך מלחמת העולם הראשונה שנויים במחלוקת. רבים סבורים כי פקודותיו שלחו עשרות אלפי חיילים אל מותם ללא צורך, וקצינים ששירתו תחתיו במלחמה טענו כי כשל בהבנת תנאי הקרב.
