דן רייזנר

דן רייזנר
לידה	1964 (בן 60 בערך); חיפה, ישראל
מקום לימודים	המדרשה לאמנות; בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים;
תקופת הפעילות	מ-1990
תחום יצירה	פיסול
	https://danreisner.com/

דן רייזנר (נולד ב-1964 בחיפה) הוא פסל ומורה לפיסול ישראלי. טווח עבודתו נע מעבודות פיסול קטנות יצוקות ברונזה, לפיסול במרחב הציבורי (בחיפה, ברמת אביב ועוד). הוא מרצה לפיסול באקדמיה ועמד במשך מספר שנים בראש המחלקה לפיסול בבית הספר לאמנות קלישר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן רייזנר נולד בחיפה וגדל בשכונת נווה מגן שברמת השרון.

בשנת 1983 התנדב לחטיבת הצנחנים ושירת בגדוד 890 כחובש קרבי. שירת תקופה ארוכה בלבנון.

עם סיום שירותו הצבאי נסע לניו יורק לתקופה של חצי שנה, בה עבד גם בגלריה של ליאו קסטלי (אנ').

לאחר חזרתו לישראל החל ללמוד במדרשה לאמנות ברמת השרון, ולאחר ארבע שנות לימוד (1987–1991) סיים עם תעודת הוראה.

סיים את תוכנית לימודי המשך של "בצלאל" (1998–2000).

בין השנים 1995–1997 לימד פיסול במרכז מאירהוף לחינוך לאמנות, במוזיאון תל אביב לאמנות, ובין השנים 1997–1999 לימד פיסול בתיכון אורט אבין, רמת גן.

בין השנים 1991–2002 לימד במחלקת הפיסול במכללה להוראת הטכנולוגיה של בית הספר לאמנות קלישר בתל אביב, ושימש גם כמנהל מחלקת הפיסול.

משמש כמרצה בבית הספר לעיצוב של המסלול האקדמי המכללה למינהל^[1].

הרצה במוזיאון תל אביב במסגרת סדרת ההרצאות "אמן מקצוען" על תהליכי ההתפתחות שלו כאמן וכיצד ניתן לפרוץ את המסגרות המקובלות^[2].

נשוי לרינת (אמנית, מטפלת באמנות ומרצה), ולהם שתי בנות ובן.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייזנר עובד בסטודיו בשכונת נגה ביפו^[3]. בעבודתו מופיעים דימויים של טבע וזיכרון היסטורי. לצד פיסול פיגורטיבי מסורתי (למשל ראשו של ג'ורג' פלויד^[4]^[5]), יצר גם פיסול סביביתי אורבני.

עבודות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מיצר ליצירה":

בתחילת המאה ה-21 פיתח את שיטת "מיצר ליצירה"^[6], העוסקת ביצירתיות ככלי לריפוי ושינוי, שהפך גם לכלי לשינוי והתפתחות בעבודה מול יחידים וחברות. תהליך זה החל מהצורך שלו לרפא את עצמו מפוסט טראומה^[7], תוצאה של השירות הצבאי שלו כחובש קרבי בצנחנים במלחמת לבנון הראשונה^[8]^[9].

"ההלך" - כהומאז' לפסל המאה ה-20 הרומני ברנקושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אפריל 2023, נחנך בתל אביב פסלו "ההלך", המתכתב עם "עמוד האינסוף" של ברנקושי המוצב בטרגו ז'יו, ומשמש כהומאז' לגיבורים הרומנים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הפסל הוזמן על ידי חברת הנדל"ן "אקרו נדל"ן", והוצב במתחם של חברת טיפלתי פתרונות, בתל אביב.

"המיית הימים" - להנצחת הצלת יהודי דנמרק:

בחודש יוני 2013 נחנך בחיפה, בחוף דדו שליד תחנת חוף הכרמל, פסלו "המיית הימים", העוסק בהצלת יהודי דנמרק באוקטובר 1943^[10]. שם הכיכר שונה ל"כיכר דנמרק". לפי פרשנותו של רייזנר, גודל האירוע הזה בכך שזו הייתה הצלת אנשים על ידי אנשים. רייזנר ביקש לציין את הסוף הטוב של הסיפור - ביצירה שהיא צבעונית, שמחה, וקינטית כשהמשוטים זזים בתגובה לבריזה הבאה מהים, ובכך "משיטים" את הסירה לחוף מבטחים^[11].

אנדרטה לזכר בוגרי תיכון א' לאמנויות תל אביב – ״קיר זמן זיכרון״

"קיר, זמן זיכרון" - מפעל הנצחה לזכר בוגרי תיכון א' לאמנויות תל אביב:

בתיכון א' לאמנויות תל אביב נבנתה אנדרטה לזכר בוגרי הגימנסיה הריאלית בלפור וביה״ס התיכון עירוני א' לאמנויות שנפלו במערכות ישראל. הפסל הוקם על ידי דן רייזנר ורם כהן, מנהל התיכון לשעבר. העבודה בנויה מ־150 יחידות מודולריות יצוקות בבטון, המאוגדות ב־11 מוטות מתכת ויוצרות קיר מתעקל שמתפתח בצורת האינסוף, אך אינו מסיים אותה. לכל הרוג הוקדשה חוליה נפרדת, עליה חקוק שמו ותאריך מותו. היצירה בנויה כציר זמן הנקרא מהמסד כלפי מעלה.

"מפגש", בית צורי, תל אביב:

הפסל "מפגש" מוצב בגן מיכה ברמת אביב, לזכר מיכה גוטליב והרוגי אסון המסוקים שאירע ב־1997. הפסל עשוי משתי אבני גרניט עצומות ממדים, בשחור ולבן, שבנקודת המפגש ביניהן נובעים מים הזורמים אל בריכה עגולה, הרמונית ושקטה^[12].

יצירות נוספות במרחב הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1996 - מוסד בר דרור, פתח תקווה
1998 - רחוב ויצמן, רעננה
1998 - פארק רעננה
2000 - חברת ירדן, פריז
2001 - בית הספר אורנים, רמת השרון
2001 - "מרחב פתוח, מרחב סגור", בית ספר עמל ב', פתח תקווה (שלושה פסלים)

2003 - פסל לזכר רייצ'ל קורי, בית סאחור, מזרח ירושלים
2003 - מרכז מידע ואמנויות, גבעת זאב
2003 - "באית", מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
2005 - "קיר, זמן, זיכרון", תיכון עירוני א', תל אביב
2007 - "אנדרומדה", החוג לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
2008 - "עולמי", חברת הכשרת היישוב, הרצליה פיתוח
2008 – "הבודהה של השקים", גן הפסלים של לוץ אקרמן, גאופלדן, גרמניה
2012 – "דמעה ונחמה", בית יד לבנים, רמת השרון - הוזמנה כעבודת יזכור לנופלי רמת השרון ומוצבת במבואת בניין יד לבנים בעיר
2013 - "המיית הימים", חיפה
2015 - "Auto Portrait", מונסטר, גרמניה
2018 - matchbox", רמת השרון
2019 - "outer limits"‏Upstate New York
2022 - "אלף, בית", עמיגור - בית גיל הזהב ע״ש יוסף וילף, תל אביב
2023 - "ההלך", מתחם חברת טיפלתי פתרונות, תל אביב

עבודות קיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001 - "מחווה לחתונה אלגורית", בנק דיסקונט לישראל, סניף "על האילון", אזור התעשייה, מערב ראשון לציון

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 - צלמי חמה, גלריה אוסטרית Kunsthaus Wiesinger,‏ 21 בפברואר 2019 - 24 בפברואר 2019
2016 - "מחווה לברנקוזי", שגרירות רומניה בישראל^[13]
2016 "כרומופוביה", בית יד לבנים, רמת השרון
2013 - My Art Is Yours, סטודיו דן רייזנר, 15 בנובמבר 2013 - 16 בנובמבר 2013
2010 - "שבר, תיקון", בית האמנים תל אביב
2000 - "גן, פסלים", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית^[14]
1998 - שיוט, סדנאות האמנים בתל אביב (רחוב אליפלט), 9 במרץ 1998 - 18 אפריל, 1998

הציג מעבודותיו גם בתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏Uplifting
"הבודהה של השקים", גן הפסלים של לוץ אקרמן, גאופלדן, גרמניה
:"אנחנו"
"אלף, בית", עמיגור - בית גיל הזהב ע״ש יוסף וילף, תל אביב

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016 מלגת מפעל הפיס לקטלוג מודפס, מפעלי תרבות של מפעל הפיס
2015 Traces of Dialogue, Symposium, Munster, Germany
2008 מלגת שהייה, לוץ אקרמן, גאופלדן, גרמניה
"אמנות אין סוף", בנק מזרחי טפחות, מקום שני

מלגת תמיכה - מפעל הפיס, עבור העבודה "לילה אחד", 2008
1999 מלגה, קריית האומנים הבינלאומית - איל דה לה סיטה, פריז, צרפת
1998 פרס עידוד היצירה
1994 מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל
1993 פרס אמן הצעיר
מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל
1992 מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל
1991 מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל
1990 מלגת הצטיינות בלימודים, המדרשה למורים לאמנות, מכללת בית ברל