בית סאחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית סאחור (ערבית: بيت ساحور) ‎היא עיר פלסטינית, הסמוכה לבית לחם ממזרח, ב"שטח B".

אוכלוסיית בית סאחור 12,367 תושבים (2007), שמתוכם 80% נוצרים והשאר מוסלמים. בית סאחור נחשבת לפי המסורת הנוצרית כמקום ששם היה שדה הרועים, שלהם המלאך בישר את לידת ישו. בבית סאחור שתי כנסיות שנבנו לזכר האירוע - היוונית אורתודוקסית וכנסיית שדה הרועים הפרנציסקנית, השייכת לכנסייה הקתולית. כל כנסייה טוענת שהאירוע התרחש בשטחה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית סאחור היה ידוע כמקום הקרוב ביותר לשדה, שבו המלאך בישר לרועים את לידת ישו בבית לחם. הרועים מיד באו להשתחוות לו. הלנה אם הקיסר קונסטינוס בנתה במקום מנזר. כיום מקום זה ידוע כמערת הרועים. הגאוגרף הערבי מוג'יר א-דין מזכיר שני בתי סאחור, בית סאחור העתיק ובית סאחור הנוצרי. בביוגרפיה של מלומד מוסלמי בשם שבאן בן סלים בן שבאן, שמת בבית סאחור בשנת 1483 בגיל 105. הגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן, שנפטר בסוף המאה התשע עשרה, מזכיר את בית סאחור העתיקה כמקום שנמצא 40 דקות מירושלים ומרחק קצר מעמק קידרון.

בית סאחור העתיקה נבנתה מסביב לקברו של השייך אחמד א-סאחורי. נחשב כקדוש מוסלמי והשבט המקומי אל-סווהירה רואה בו את אביו ומשמו נגזר שם משפחתם. סקר ארץ ישראל המערבית מתאר את בית סאחור כעתיקות הכפר עם בארות וקבר שייח'. בית סאחור החדשה מתוארת באותו סקר כפרוור של בית לחם הנמצאת על אותו רכס על הרמה מקיפה במזרח למקום שידוע כשדה הרועים.

בתקופת המנדט הבריטי נבנה בסיס צבאי הצופה על העיר בקרבתה המיידית. הבסיס המשיך לפעול תחת צבאות שונים. צה"ל כינה את הבסיס שדמה ונטש אותו בשנת 2006. מאז שטח הבסיס סגור לכניסה ופרנסי בית סאחור משתתפים במאבק על שיטחו.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת העיר מבוססת בעיקר על תיירת ותעשיות נלוות, כמו ייצור גילוף מעץ הזית. חלק מהתושבים מועסקים בחקלאות, או עובדים בישראל. לעיר היה תפקיד חשוב בפרויקט "בית לחם 2000", שנועד לשקם את האתרים התיירותיים, בתי מלון ועסקים וגם אתרים היסטוריים לכבוד חגיגות המילניום. המגזר הסוציאלי והכלכלי נפגעו משמעותית מהאינתיפאדה ב-2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית סאחור בוויקישיתוף