בנק דיסקונט לישראל

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

סוג:	בנק
שנת הקמה:	1935
משרד ראשי:	מגדל בנק דיסקונט, רחוב יהודה הלוי, תל אביב
מייסדים:	ליאון רקנאטי, יוסף אלבו, משה קרסו
אנשי מפתח:	ראובן שפיגל, מנכ"ל יוסי בכר, יו"ר הדירקטוריון
מוצרים עיקריים:	שרותי בנקאות
שווי שוק:	5.4 מיליארד ש"ח (אפריל 2012)
הכנסה:	7.5 מיליארד ש"ח (2011)
עובדים:	5,705 (2007)
דף הבית:	www.discountbank.co.il

בניין ההנהלה המרכזית של הבנק, ברחוב יהודה הלוי פינת הרצל בתל אביב

בנק דיסקונט לישראל בע"מ (במקור בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ), המוכר כבנק דיסקונט או בקיצור דיסקונט, הוא בנק מסחרי שהוקם בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ופועל עד היום בישראל.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמה וביסוס

הבנק הוקם בתאריך 5 באפריל 1935 על ידי ליאון רקנאטי ושותפיו יוסף אלבו ומשה קרסו. היו אלה שנות הפריחה הכלכלית בארץ ישראל שהגיעה לשיאה בשנת 1934 עם העלייה החמישית שהביאה עמה הון רב לארץ, וכתוצאה מכך התרחב מספר הבנקים לשישים.

בשנת 1936 התערער המצב הכלכלי בארץ וכשלוש שנים לאחר מכן החמיר המצב עוד יותר בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה. למרות זאת, הגדיל הבנק את רווחיו, ומהון עצמי צמח מ-60 אלף ליש"ט בעת ההקמה ועד 170 אלף בשנה השנייה. בנק דיסקונט התפרסם כאשר נתן הלואוות בתנאים נוחים ליושבי הארץ בעת ששלטון המנדט אכף חוקים נוקשים על משיכה מפקדונות בבנקים, מחשש לקריסה כלכלית. ב-1944 רכש בנק דיסקונט את בנק מרכנתיל החיפאי, וכעבור שנים אחדות גם את הפעילות הארצישראלית של בנק עותומן, בנק ברקליס ובנק הולנד בישראל שהיו בנקים זרים שפעלו בארץ באותן השנים. מייסד הבנק ליאון רקנאטי נפטר בשנת 1945 והוריש את זכויותיו לבניו. דניאל רקנאטי ניהל את הבנק בכשרון רב עד 1981 ואחיו רפאל שנהל את הבנק בניו יורק מאז הקמתו, המשיך לנהל את הקבוצה עד 1986. ליאון (בנו של דניאל) הצטרף ב-1971 והיה אחראי להקמת מחלקת השיווק הבנקאי הראשונה בארץ וניהל את השיווק ואת מערך הסניפים ואודי (בנו של רפאל) ניהל את אגפי ני"ע והבינ"ל. ליאון ואודי רקנאטי פרשו מהבנק כמשנים למנכ"ל בשנת 1986.

בראשית שנות ה-50 פתח הבנק סניפים באירופה, והחל להשקיע בחברות ישראליות באמצעות "החברה הישראלית למימון והשקעות" אותה רכש.

[עריכה] ציוני דרך

בשנות ה-50 צמח בנק דיסקונט לבנק השני בגודלו הודות לפתיחת סניפים מואצת ברחבי הארץ והארכת שעות השירות לציבור לשעות אחר הצהריים. בראשית שנות ה-60 הוקמו בנק דיסקונט ניו יורק ובנק לפיתוח ולמשכנתאות, כחברות בנות של בנק דיסקונט. הבנק היה הראשון למחשב את פעילויותיו וזכה על כך בפרס קפלן בשנת 1964. באותן שנים גם קבל הבנק זיכיון להנפקת כרטיסי אשראי דיינרס. בנוסף היה הבנק הראשון שהנפיק מניותיו לציבור. כמו כן, הקים את חברת דיסקונט השקעות שהשקיעה בתעשייה (אלרון, סאיטקס, ישקר, אלביט) בבניה (חברה לנכסים ולבניין) ובסחר. בנוסף, השתתף הבנק בהקמת כלל ישראל. בשנת 1970 רכש הבנק 50% מבנק ברקליס ושם הבנק הוסב לבנק ברקליס-דיסקונט, בשלב מאוחר יותר נרכשה מלוא הבעלות. כמו כן, נמכר בנק מרכנתיל לבנק ברקליס דיסקונט. בשנות ה-70 השקיע הבנק בטכנולוגיה מתקדמת, מערכת מיחשוב מודרנית, כספומטים לשירות הציבור והקים בשותפות עם בנק לאומי את ויזה כאל.

בנק דיסקונט פעל לרווחת הקהילה והקים מסגרת מפעלות דיסקונט לתרבות ולאומנות שנתנה חסותה למפעלי תרבות מגוונים מהארץ ומחו"ל בחסות הבנק וכשירות ללקוחותיו. כמו כן, נודע הבנק באוסף האומנות הישראלית שרכש במהלך השנים. בין פעולותיו הקמת מוזיאון הרצלילינבלום שהוא מוזיאון להיסטורית הבנקות בתל אביב.

[עריכה] בשנים האחרונות

הלוגו הקודם של בנק דיסקונט

בשנת 1983 הולאם הבנק על ידי מדינת ישראל, יחד עם בנקים נוספים, כתוצאה ממשבר מניות הבנקים. בהמשך מכרה המדינה את הבנק לידיים פרטיות, אך עד היום מחזיקה מדינת ישראל בכ-11.7% אחוזים ממניות הבנק. בשנת 2010 מכרה המדינה 8.3% אחוזים מהמניות שהיו ברשותה (20%) וכיום היא נמצאת בתהליך למכירת שאר המניות. בעלת המניות הגדולה ביותר מלבד המדינה היא קבוצת ברונפמן-שראן שהשלימה בשנת 2006 רכישה של כ-26 אחוזים מהמניות. הבנק נסחר בבורסה ובידי הציבור כ-49 אחוזים ממניותיו.