דרו וייסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרו וייסמן
Drew Weissman
לידה 7 בספטמבר 1959 (בן 64)
לקסינגטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בוסטון
תפקידים חוקר, פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרו וייסמןאנגלית: Drew Weissman; ‏7 בספטמבר 1959) הוא רופא-מדען יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023. ידוע בעיקר בזכות מחקריו בביולוגיה של RNA, שהניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA ל-COVID-19, שפותחו על ידי ביונטק / פייזר ומודרנה.[1] וייסמן הוא פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה. הוא קיבל במשותף את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2023 יחד עם קטלין קריקו.[2]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייסמן קיבל תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת ברנדייס בשנת 1981, שם התמחה בביוכימיה / אנזימולוגיה ועבד במעבדתו של ג'רלד פאסמן.[3] את עבודות הגמר שלו ביצע באוניברסיטת בוסטון באימונולוגיה / מיקרוביולוגיה, שם קיבל את התואר ברפואה ואת הדוקטורט בשנת 1987.[4] לאחר מכן, פעל וייסמן במרכז הרפואי "Beth Israel Deaconess", ואחריו כחבר במכון הלאומי לבריאות (NIH) בפיקוחו של אנתוני פאוצ'י - המנהל הנוכחי של המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 עבר וייסמן לאוניברסיטת פנסילבניה כדי להתחיל במעבדתו בחקר RNA וביולוגיה מולדת של מערכת החיסון. באוניברסיטת פנסילבניה, גילה, רשם פטנט ופרסם, יחד עם קטלין קריקו, את השינויים ב-RNA שנדרשו כדי להפוך אותו למתאים כטיפול.[6] בשנת 2006, הוא וקטלין קריקו הקימו יחד את RNARx, כדי לנסות לפתח טיפולי RNA חדשים.

וייסמן הוא חבר בפדרציה האמריקאית למחקר קליני, באיגוד הרופאים האמריקאים ובאיגוד האימונולוגים האמריקני.[7]

תרומות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייסמן, אימונולוג החוקר חיסונים, פגש את שותפתו קטלין קריקו בחנות צילום באוניברסיטת פנסילבניה, שם שניהם שיתפו זה את זה בתיסכולם מהיעדר המימון למחקר RNA. באותה תקופה ניסתה קריקו טיפול ב-RNA במחלות מוחיות ושבץ מוחי.[8] וייסמן החל לשתף פעולה עם קריקו, שהעבירה את המיקוד שלה לחיסונים מבוססי RNA. המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה שה - RNA עצמו גרם לתגובות חיסוניות ודלקתיות לא רצויות. בשנת 2005 הם פרסמו מחקר פורץ דרך[9] שהשתמש בנוקלאוזידים סינתטיים כדי לשנות את ה-RNA ולהפוך אותו לבלתי מזיק לגוף. פריצת דרך זו הניחה את היסודות לשימוש בתרופות ה-RNA, ובסופו של דבר שימשה את ביונטק/פייזר ומודרנה לפיתוח חיסוני COVID-19 שלהם.[10] וייסמן גם שיתף פעולה עם מדענים בתאילנד כדי לפתח ולספק חיסונים מסוג COVID-19 למדינה ולמדינות שכנות בעלות הכנסה נמוכה שאולי אין להן גישה מיידית לחיסון.[1]. בספטמבר 2023 הוכרזו כמקבלי פרס נובל על תגליותיהם.[11][12] לשניהם הוענק פרס רוזנסטיאל לשנת 2020.[13]

פטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייסמן הוא הממציא של פטנטים רבים, כולל US8278036B2[14] ו-US8748089B2,[15] המפרטים את השינויים הנדרשים כדי להפוך את ה-RNA למתאים לחיסונים ולטיפולים אחרים. פטנטים אלה נרשמו על ידי גארי דאהל, המייסד והמנכ"ל של חברת CELLSCRIPT, שהעניקה לאחר מכן את הטכנולוגיה למודרנה ולביונטק ושימשה בסופו של דבר לחיסוני ה-COVID-19 שלהם.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרו וייסמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "This Philly Scientist's Technology Helped Make the Pfizer COVID-19 Vaccine Possible". 12 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ ד"ר איתי גל, פרס נובל ברפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2023
  3. ^ "The Brandeis alum whose research may lead to a COVID-19 vaccine". BrandeisNOW (באנגלית). נבדק ב-2021-01-08.
  4. ^ "Drew Weissman | Faculty | About Us | Perelman School of Medicine | Perelman School of Medicine at the University of Pennsylvania". www.med.upenn.edu (באנגלית). נבדק ב-2021-01-08.
  5. ^ Johnson, Carolyn Y. "A gamble pays off in 'spectacular success': How the leading coronavirus vaccines made it to the finish line". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-01-08.
  6. ^ "This scientist paved way for new Pfizer vaccine | RNA research opens up new possibilities". texarkanagazette.com (באנגלית). נבדק ב-2021-02-12.
  7. ^ "Drew Weissman, MD, PhD profile | PennMedicine.org". www.pennmedicine.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-01-08.
  8. ^ "Drew Weissman, l'architecte des vaccins contre le Covid-19". LEFIGARO (בצרפתית). נבדק ב-2021-01-08.
  9. ^ Karikó, Katalin; Buckstein, Michael; Ni, Houping; Weissman, Drew (באוגוסט 2005). "Suppression of RNA recognition by Toll-like receptors: the impact of nucleoside modification and the evolutionary origin of RNA". Immunity. 23 (2): 165–175. doi:10.1016/j.immuni.2005.06.008. ISSN 1074-7613. PMID 16111635. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Board, Editorial. "Opinion | The record turnaround for covid-19 vaccines has years of extraordinary science to thank". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-01-08.
  11. ^ "The story of mRNA: From a loose idea to a tool that may help curb Covid". STAT (באנגלית אמריקאית). 2020-11-10. נבדק ב-2021-01-08.
  12. ^ איתי גל, ירון דרוקמן, פרס נובל ברפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2023
  13. ^ "Lewis S. Rosenstiel Award for Distinguished Work in Basic Medical Research". www.brandeis.edu (באנגלית). נבדק ב-2021-01-23.
  14. ^ "Espacenet – search results". worldwide.espacenet.com. נבדק ב-2021-01-08.
  15. ^ "Espacenet – search results". worldwide.espacenet.com. נבדק ב-2021-01-08.
  16. ^ Dolgin, Elie (2015-06-04). "Business: The billion-dollar biotech". Nature News (באנגלית). 522 (7554): 26–28. Bibcode:2015Natur.522...26D. doi:10.1038/522026a. PMID 26040878free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)