סזר מילשטיין

סזר מילשטיין
César Milstein
לידה	8 באוקטובר 1927; באיה בלנקה, ארגנטינה
פטירה	24 במרץ 2002 (בגיל 74); קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	ארגנטינה, אנגליה
מקום לימודים	אוניברסיטת בואנוס איירס
מוסדות	אוניברסיטת בואנוס איירס
תלמידי דוקטורט	ג'ורג'ס קוהלר, ג'יליאן גריפיתס
פרסים והוקרה	פרס יהלומי קונקס (1993); מדליית סיר הנס קרבס (1981); פרס אונסקו ע"ש קרלוס ח. פינלי למיקרוביולוגיה (1983); פרס ויליאם בייט הארדי (1981); פרס רוזנסטיל (1978); מדליית פרנקלין (1982); פרס רוברט קוך (1980); הרצאת קרוניאן (1989); מדליית נוברטיס (1977); פרס אלפרד סלואן (1981); פרס האימנולוגיה הגרמני (1979); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1984); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1984); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1980); מדליית קופלי (1989); המדליה המלכותית (1982); פרס וולף לרפואה (1980); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1981); עמית החברה המלכותית ;
תרומות עיקריות
	גילוי הנוגדנים המונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים), הבנת התפקיד של מוטציות סומטיות בהבשלה של תגובות אימוניות.

סזר מילשטיין (בספרדית: César Milstein;‏ 8 באוקטובר 1927, באיה בלנקה, ארגנטינה – 24 במרץ 2002, קיימברידג', אנגליה) היה ביוכימאי ארגנטינאי-בריטי ממוצא יהודי, שעסק במחקר של נוגדנים. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1984 יחד עם נילס ק. ג'רן וז'ורז' קלר על פיתוח טכניקת היברידומה (אנ') ליצור נוגדנים חד-שבטיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילשטיין נולד בבאיה בלנקה שבארגנטינה, שני מבין שלושה אחים. אביו לזרו מילשטיין, היה יהודי שהיגר מאוקראינה בשנת 1913. אמו, מקסימה ופניארסקי, הייתה מורה. בגיל 13 הושפע מאוד מהספר "ציידי החיידקים" מאת פאול דה קריף, שכלל ביוגרפיות של ביולוגים כלואי פסטר ורוברט קוך.

בגיל 25 קיבל תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בואנוס איירס, ובשנת 1956 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטה זו, ומדליה מהחברה הביוכימית של ארגנטינה על מחקריו בקינטיקה אנזימטית של האנזים אלדהיד דהידרוגנז. עבד כחוקר בקיימברידג' וקיבל גם אזרחות בריטית. ב-1958 הצטרף למחלקה לביוכימיה באוניברסיטת קיימברידג', למחקר לתואר דוקטור על האנזים פוספוגלוקומוטאז, בהנחייתו של מלקולם דיקסון (אנ'). בתקופה זו שיתף פעולה עם פרדריק סנגר והצטרף לקבוצתו לאחר תקופה קצרה של מינוי מטעם מועצת המחקר הרפואי. בשנת 1961 חזר לארגנטינה, אך כעבור שנה חזר לאנגליה, בעקבות ההפיכה הצבאית בארגנטינה בשנת 1962.

עיקר קריירת המחקר של מילשטיין הוקדש לחקר המבנה של נוגדנים והמנגנון שיוצר את המגוון שלהם. במסגרת זו עבד בשנת 1975 עם ז'ורז' קלר, פוסט-דוקטורנט במעבדתו, על פיתוח טכניקת היברידומה (אנ') ליצירת נוגדנים חד-שבטיים, מחקר שבשנת 1984 זיכה את השניים, יחד עם נילס ק. ג'רן בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. תגלית זו הובילה להרחבה ניכרת של הניצול של נוגדנים במדע וברפואה.

בשנת 1953 נישא לסיליה פרילטנסקי. הוא נפטר בקיימברידג' ב-24 במרץ 2002, כתוצאה ממחלת לב ממנה סבל שנים רבות.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נבחר לעמית של החברה המלכותית.
בשנת 1980 הוענק לו פרס לואיזה גרוס הורביץ מטעם אוניברסיטת קולומביה. באותה שנה קיבל גם את פרס וולף ברפואה, יחד עם ליאו זקס וג'יימס לירמון גוואנס, "על תרומתם למידע הקיים על הפעולה התקינה והפגומה של תאי הגוף באמצעות מחקריהם על התפקיד החיסוני של תאי הלימפה, פיתוח של נוגדנים סגוליים והארת המנגנונים השולטים על הבקרה ועל ההשתנות של תאים נורמליים וסרטניים".^[1]
בשנת 1984 הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
בשנת 1987 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה הלאומית של הדרום (אנ') בבאיה בלנקה.
בשנת 1989 הוענקה לו מדליית קופלי.
בשנת 1993 הוענק לו אות קונקס מטעם קרן קונקס, מאותות ההוקרה החשובים ביותר בארגנטינה.
בשנת 1995 נבחר לחבר במסדר עמיתי הכבוד.
בשנת 2005 הוציא הדואר הארגנטינאי בול דואר לכבודו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סזר מילשטיין בוויקישיתוף

סזר מילשטיין, באתר פרס נובל (באנגלית)
סזר מילשטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סזר מילשטיין, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות
סזר מילשטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ סיזר מילשטיין, באתר פרס וולף

[1] סיזר מילשטיין, באתר פרס וולף

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)