ברנרד כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנרד כץ
Bernard Katz
1911 –‏ 2003
אין תמונה חופשית
תרומות עיקריות
חקר המוליכים העצביים מסוג אצטילכולין

סר ברנרד כץ (אנגלית: Sir Bernard Katz‏; 26 במרץ 191120 באפריל 2003) היה ביופיזיקאי יהודי בריטי יליד גרמניה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1970 על חקר המוליכים העצביים מסוג אצטילכולין, זכה בפרס יחד עם ג'וליוס אקסלרוד ואולף פון יולר. בשנת 1970 ניתן לו תואר אבירות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כץ נולד בלייפציג שבגרמניה, וסיים בית ספר תיכון בעיר הולדתו בשנת 1929. הוא למד רפואה באוניברסיטת לייפציג, וסיים את לימודיו בשנת 1934. הוא ניסה להתקבל לקיבוץ נען כנהג ולאחר שסורב‏[1], הוא נמלט מגרמניה לבריטניה בחודש פברואר 1935, על רקע עליית היטלר לשלטון וגזירות הנאצים. הוא החל לעבוד בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, תחילה תחת הנחייתו של חתן פרס נובל ארצ'יבלד ויויאן היל (1922, פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה). הוא סיים תואר דוקטור (Ph.D) בשנת 1938 וזכה במלגת קרנגי כדי לחקור יחד עם מי שהיה מאוחר יותר חתן פרס נובל ג'ון קריו אקלס (1963, פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה) בבית החולים של סידני. בשנת 1941 הפך לאזרח האימפריה הבריטית. בשנת 1942 סיים דוקטורט במדעים (Doctor of Science) והתגייס לחיל האוויר האוסטרלי. הוא שירת בחזית האוקיינוס השקט כקצין ראדאר. בשנת 1945 התחתן עם מרגרט פנלי ושנה אחר כך, חזר ללונדון. הוא חקר באנגליה יחד עם זוכי פרס נובל אלן הודג'קין ואנדרו הקסלי (1963, פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה). בשנת 1952 התמנה לפרופסור בקולג' האוניברסיטאי של לונדון ולראש המחלקה לביופיזיקה. הוא נבחר גם לחברה המלכותית. הוא המשיך לעמוד בראש המחלקה לביופיזיקה עד לשנת 1978, כאשר פרש לגמלאות. ב-20 באפריל 2003, בגיל 92, הוא הלך לעולמו בלונדון.

מחקרו חשף את התכונות הבסיסיות של הסינפסות, אותה צומת בקצות העצבים שדרכה אותות עצביים עוברים בין עצבים ומן העצב לתאים אחרים. בשנות החמישים הוא חקר את הביוכימיה והפעולה של אצטילכולין, המולקולה החוצה את הסינפסה שנמצאת בצומת העצב-שריר. כץ זכה בפרס נובל על הגילוי כי הפרשת מוליך עצבי בסינפסה היא בעלת כמות קבועה ומינימלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]