אוטו היינריך ורבורג
| אוטו היינריך ורבורג Otto Heinrich Warburg 1883 – 1970 |
||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) |
||||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||||
| מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.חקר תופעת הפוטוסינתזה. | ||||||||||
|
||||||||||
אוטו היינריך ורבורג (בגרמנית: Otto Heinrich Warburg) (8 באוקטובר 1883 – 1 באוגוסט 1970), רופא, ביולוג ופיזיולוג גרמני, אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1931 על מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה.
ורבורג נולד ב-8 באוקטובר 1883 בעיר פרייבורג. אביו אמיל ורבורג היה פיזיקאי, ממוצא יהודי. ורבורג סיים את לימודי דוקטורט בכימיה באוניברסיטת ברלין בשנת 1906 ולימודי רפואה באוניברסיטת היידלברג בשנת 1911. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הפרשים הפרוסי. בשנת 1918 מונה לפרופסור במכון הקיסר וילהלם (אחר נקרא המכון ע"ש מקס פלאנק). החל משנת 1931 הוא עמד בראש מכון מקס פלאנק לפיזיולוגית התא בברלין.
פרסומו הראשוני בא על מחקריו בתחום מטבוליזם של סוגים שונים של ביציות בתחנה למחקר ביולוגי ימי בנפולי. בשנות העשרים החל לברר את צריכת החמצן של תאים באורגניזם חי. הוא היה חלוץ בשימוש במנומטר (המודד שינויים בלחץ גז) כדי להבין את מידת החמצן הנצרכת על ידי פרוסות של רקמות חיות. בחיפושו אחר אותם מרכיבים בתא האחראים לצריכת החמצן גילה את הציטוכרומים, קבוצת חלבונים מכילי ברזל הנקשר מולקולרית לחמצן, בדומה למה שקורה בתאי ההמוגלובין. בשנת 1931 קיבל פרס נובל על מחקריו בתחום החלבון האחראי לצריכת החמצן בתא. בשנת 1944 הועלה שמו כמועמד לזכייה נוספת בפרס נובל, אך הפרס לא הוענק לו.
ורבורג חקר גם את תופעת הפוטוסינתזה והיה הראשון להצביע על כך שתאים ממאירים משגשגים בסביבה דלת חמצן, בניגוד לתאים רגילים, ומפיקים את האנרגיה שלהם בתהליך של תסיסת סוכרים (תופעה הקרויה על שמו תופעת ורבורג). הוא פרסם מאמרים רבים בתחום מחקריו.
אוטו ורבורג התמנה כחבר (שאינו בריטי) בחברה המלכותית בלונדון, בשנת 1934 וחבר באקדמיות למדעים של ברלין קופנהגן, רומא, והודו. זאת מבין שלל העיטורים והאותות האחרים אותם קיבל. הוא נותר רווק כל חייו.
