אדוארד קלווין קנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אדוארד קלווין קנדל
Edward Calvin Kendall
לידה 8 במרץ 1886
קונטיקט, ארצות הברית
פטירה 4 במאי 1972 (בגיל 86)
פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענף מדעי ביוכימיה
מקום מגורים נורווק, קונטיקט, קונטיקט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה
מוסדות מאיו קליניק
אוניברסיטת פרינסטון
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
פרס לסקר
תרומות עיקריות
גילוי הקורטיזון, חקר בלוטת יותרת הכליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֶדוּאַרְד קֶלְווין קֶנְדְלאנגלית: Edward Calvin Kendall;‏ 8 במרץ 18864 במאי 1972) היה מדען אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1950, יחד עם פיליפ שוולטר הנץ' וטדאוס רייכשטיין, "על גילוי ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה, המבנה שלהם, והשפעתם הביולוגית"[1]. בנוסף על כך, קנדל הוא המדען שזיהה לראשונה את הקורטיזון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל נולד ב-8 במרץ 1886 בקונטיקט. הוא סיים את התואר הראשון במדעים בשנת 1908 באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1910 סיים קנדל את הדוקטורט בכימיה. בשנת 1914 הצטרף לצוות של קרן מאיו, רוצ'סטר, מינסוטה[2], ועסק בחקר בלוטת התריס.

המחקר החשוב ביותר של קנדל, היה בידוד קליפת האדרנל מהורמון הקורטיזון. יחד עם פיליפ שוולטר הנץ' הוא יישם את ההורמון בהצלחה בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (1948).

בשנת 1949 קיבל את פרס לסקר[3]. בנוסף על כך, הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ממוסדות רבים ובהם: האוניברסיטה הלאומית של אירלנד, אוניברסיטת סינסינטי, אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב, ויליאמס קולג', אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת קולומביה.

קנדל פרש מעבודתו כראש חטיבת הביוכימיה של קרן מאיו בשנת 1951. קנדל שימש גם כראש המעבדה לביוכימיה שם משנת 1945 עד 1951[2]. לאחר מכן היה פרופסור אורח לכימיה באוניברסיטת פרינסטון[4].

נפטר ב־4 במאי 1972 בפרינסטון שבניו ג'רזי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסי נובל חדשים לרפואה, הצופה, 27 באוקטובר 1950
  2. ^ 1 2 אדוארד קלווין קנדל כימאי אמריקאי - בריאות ורפואה - 2022, באתר sourcknowledge.com (ב־)
  3. ^ Mark Hofschneider, Cortisone as an anti-inflammatory drug, Lasker Foundation (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Edward Calvin Kendall Amerikaanse chemicus - gezondheid & geneeskunde - 2022, sourcknowledge.com (ב־)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד קלווין קנדל בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.