האל האב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האל האב יוצר את אדם - מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית, תחילת המאה ה-16

בדתות רבות, אחד מהתארים המוענקים לאלוהים הוא אב. ברבות מהדתות הפוליתאיסטיות האל העליון מתואר כ"אביהם של האלים ובני האדם". ביהדות אלוהים מכונה "אבינו" משום שהוא היוצר, קובע החוקים והמגן (בדומה לתפקידו המסורתי של אב במשפחה). בדומה לכך, בנצרות ניתן לאלוהים תואר זה מסיבות אלו, אך גם משום אבהותו על ישו, מבשר הדת. באופן כללי, כשתואר "אב" מיוחס לאל בכתבים דתיים, זה נובע מכך שהוא היוצר של ברואיו, כוח עליון, פטריארך ומגן.

האל האב בדתות פוליתאיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדתות פוליתאיסטיות רבות, אל אחד או יותר נחשב למנהיג שאחריו שאר האלים והאנושות. בניגוד לדתות מונותאיסטיות, בדתות בעלות אלים רבים לאל האב מיוחסות גם תכונות אבהיות לא-חיוביות. לדוגמה, במיתולוגיה היוונית זאוס היה אביהם של אלים ומספר בני אדם, כתוצאה מיחסים מחוץ לנישואים. גם בדת הכנענית אל, ראש הפנתיאון, נחשב לאב האלים ובני האדם, ואף מכונה בתואר "אב אדם" - אבי האדם, ואף "אב שנם" - אבי השנים.

האל האב במונותאיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשתיים מהדתות המונותאיסטיות העיקריות, יהדות ונצרות, האל מכונה "אבינו" בשל מעורבותו הפעילה בחייהם של בני האדם, בדומה לדרך בה מתעניין אב במעשי ילדיו. לפיכך, מאמינים מונותאיסטים כי ביכולתם לפנות לאל באמצעות תפילה, אם כדי להלל אותו או כדי להשפיע על התנהלותו. המתפללים מצפים כי האב ייענה לבקשות ילדיו, בין השאר על ידי הענשת אלו שאינם מתנהגים כשורה, בדומה לדרך בה מעניש אב את ילדיו השובבים, כדי להחזיר את הסדר ואת הצדק למאמינים בו.

האל האב ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות, לעתים אלוהים מכונה "אבינו" או "אבינו מלכנו", למשל בתפילות: תפילת אבינו מלכנו, שבה כל בקשה נפתחת במילים "אבינו מלכנו", ותפילה לשלום המדינה, הפותחת ב"אבינו שבשמים". אלוהים נחשב ל"אב" משום שהוא "אבי העולם" אשר יצר אותו והוא קובע החוקים.

בראייה היהודית, אלוהים מקיים עם עמו מערכת יחסים הדומה לזו שבין אב ובניו, על ידי הענקת התנ"ך, המצוות ועוד. לאל היהודי מיוחס גם התפקיד האבהי של הגנה - הוא מכונה אביהם של העניים, האלמנות והיתומים, כמגינם ומבטיח כי צדק ייעשה עמם. הוא גם מכונה אביהם של המלכים, כמורה המסייע להם לשפוט על שבטי ישראל.

ישנן מצוות ביהדות שטעמן הוא בקרבה הזו, כמו איסור על אבלות יתירה על המת: "בנים אתם לה' אלהיכם, לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת."[1] במקרא, מכת בכורות של מצרים מוצדקת בהתעללות מצרים בישראל, ולכן זו פעולת מידה כנגד מידה: "ואמרת אל פרעה כה אמר ה': בני בכרי ישראל: ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו, הנה אנכי הרג את בנך בכרך." [2]

האל האב בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האל האב (נצרות)

בנצרות האל מכונה "אב" במובן שונה מאוד מדתות מונותאיסטיות קודמות לה, מלבד היותו היוצר של העולם והמספק לברואיו. בנצרות האל מכונה אב גם בשל קשרו לבנו היחיד - ישו; מערכת יחסים אינטימית ובלעדית זו חורגת מזו הקיימת ביהדות.

האל האב באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם, האל אינו לובש דמות אב. תפיסת היחסים בין האל ומאמינו כיחסים בין אב לבן נאסרת בקוראן.

היהודים והנוצרים אמרו, אנו בני אלוהים ואהוביו. אמור, אם כן, מדוע העניש אתכם על חטאיכם? אינכם אלא בשר ודם מאשר ברא. הוא סולח לאשר יחפוץ ומעניש את אשר יחפוץ, ולאלוהים מלכות השמים והארץ ואשר ביניהם, וסוף כולם לשוב אליו.

הקוראן - סורה 5, איה 18. תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת ת"א

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (דברים י"ד א')
  2. ^ (שמות ד' כ"ב -כ"ג)