תפילת אבינו מלכנו
"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה הכוללת מספר רב של בקשות, הפותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו". התפילה נאמרת בעיקר בעשרת ימי תשובה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור התפילה
תפילת אבינו מלכנו מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון[1], הסידור הקדום ביותר שהגיע לידינו. בכלבו כתוב שמקור התפילה הוא בגמרא (מסכת תענית כ"ה, ע"ב) המספר על תפילה בשנת בצורת. הגמרא מספרת שהחכמים גזרו תענית ציבור ורבי אליעזר התפלל והתפלל, ולא ירדו גשמים. החליפו רבי עקיבא ואמר: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה", ומיד החל הגשם לרדת. הכלבו כותב: "וכשראו הדור שנענה באותה תפילה, הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים, וקבעום לעשרת ימי תשובה"[2]. דברים אלו צוטטו בבית יוסף[3] ודברים דומים מופיעים בסידור רש"י[4]. לעומת זאת, הרב מרדכי יפה כותב בלבוש: "שהוא נתייסד מפי ר' עקיבא כנגד ברכות אמצעיות של שמונה עשרה" וניכר מדבריו שהוא מייחס את תיקון התפילה עצמה לרבי עקיבא[5].
עם השנים נוספו לתפילת אבינו מלכנו בקשות נוספות שיצרו הבדלי נוסחאות בין העדות השונות.
[עריכה] זמן אמירת התפילה
תפילת אבינו מלכנו נאמרת בעשרת ימי תשובה, מיומו הראשון של ראש השנה ועד יום הכיפורים, כולל ימים אלה. התפילה נאמרת מיד לאחר חזרת הש"ץ בתפילת שחרית ובתפילת מנחה[6]. אצל הספרדים והתימנים גם ביום הכיפורים התפילה נאמרת בשחרית ובמנחה בלבד. אולם אצל האיטלקים התפילה נאמרת ביום הכיפורים גם בתפילת נעילה ואצל האשכנזים אומרים אותה ביום הכיפורים גם בנעילה וגם לאחר הסליחות בתפילת ערבית. האשכנזים נוהגים שלא לאמר אבינו מלכנו בערב יום כיפור, אלא אם יום כיפור חל בשבת[7].
[עריכה] אמירה בתעניות
כבר בסדר רב עמרם גאון מופיע רצף קצר של 2-3 בקשות אבינו מלכנו בתחילת סליחות של תענית ציבור על פי אחד המנהגים: "ויש שמתחילין: אבינו מלכנו אבינו אתה, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, סלח לנו אבינו כי חטאנו ..."[8]. אולם נוהג לאמר את תפילת אבינו מלכנו בתענית ציבור לא מופיע כלל אצל הראשונים וגם לא בסידורים מהמאה ה-18. עם זאת, בכלבו כתוב "ועוד העם נהגו לאמרו במקצת מקומות בשני ובחמישי לפני תחינה"[2]. תפילת אבינו מלכנו בתענית ציבור (למעט תשעה באב) מופיעה בסידורים של מנהג אשכנז המזרחי ושל נוסח ספרד החסידי החל מסוף המאה ה-19 ונזכרת אצל בעל ערוך השולחן[9] ויש שטענו שכבר הגר"א אמרה[10]. ביתר הקהילות לא התקבל מנהג זה.
בחלק מקהילות האיטלקים והרומניוטים נהוג לומר את התפילה גם בהושענא רבא.
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר של חסידות צאנז-קלויזנבורג, תיקן בשנת תשכ"ט לאמר אבינו מלכנו בכל יום חוץ משבת[11].
[עריכה] אמירה בשבת
קיימת מחלוקת בין הגאונים והראשונים באשר לאמירת אבינו מלכנו בשבת. יש שסברו שאין לאומרו בשבת בשל האיסור לבקש את צרכיו של האדם בשבת; אלו שחלקו, סברו שאיסור זה חל רק על אדם פרטי אך לא חל על תפילה השייכת לכלל הציבור. קיימת גם עמדת ביניים של הר"ן, שאין לאומרו בשבת[3], אך ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אומרים אותו כיוון ש"אם לא עכשיו אימתי". בנוסח איטליה ומרבית קהילות הספרדים נהוג לאומרו גם בשבת. ביתר קהילות הספרדים וכן אצל התימנים אין אומרים אותו בשבת אבל אומרים ביום הכיפורים שחל בשבת. בנוסח אשכנז ונוסח ספרד אין אומרים אותו כלל בשבת ואפילו ביום הכיפורים למעט תפילת נעילה הנאמרת כבר לאחר שקיעת החמה. בעל ערוך השולחן כותב שהסיבה איננה איסור לאומרו אלא להיכר שהוא שבת, שכן ממילא הוא כבר נאמר בעשרת ימי תשובה[12].
[עריכה] תוכן התפילה
התפילה מורכבת משורות המתחילות במילים "אבינו מלכנו", למשל:
"אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו.
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה".
בנוסחים קדומים מופיעים 20-25 שורות. בנוסח האשכנזי הנוכחי יש 44 שורות. רבי יצחק אייזיק מטירנא[13] ואחריו הרב מרדכי יפה בספר לבוש החור מתארים הקבלה בין שורות תפילת אבינו מלכנו לברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה[5].
במחזור קארפינטראץ ישנם פיוטי רשויות קצרים הנאמרים לפני תפילת אבינו מלכנו[14].
[עריכה] מנהגים
אצל האשכנזים נהוג לאמר את אבינו מלכנו כאשר ארון הקודש פתוח וכל הקהל עומד. אצל האשכנזים נהוג שאת התחלת וסוף התפילה אומר כל אחד לעצמו, אולם תשע שורות באמצע התפילה אומר החזן והקהל חוזרים אחריו. היה מי ששיער שהדבר נובע מהרצון למנוע טעות בגלל בלבול בין הנוסח של עשרת ימי תשובה לזה של תעניות ציבור[10].בספר מטה אפריים כתב שנהגו לומר חזן וקהל החל מ"אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו"[15]. אחרים פקפקו על המנהג הזה. לעומת זאת, בקהילות הספרדיות אומר החזן את כל הקטע בקול רם, בדומה ליתר התפילה. ביחס לציבור המתפללים ישנם שני מנהגים נפוצים אצל הספרדים: יש נוהגים שאת מרבית התפילה לא אומר הציבור אלא עונים "אמן" על כל שורה, ורק על מקצת השורות חוזר הקהל בקול רם, אך יש נוהגים שהקהל אומר את כל התפלה בלחש ביחד עם החזן. יוסף היינמן משער שבעבר היה נהוג שהחזן אומר את הבקשות והקהל היה עונה אחריו "אבינו מלכנו", ומעין זה נהוג אצל חלק מהתימנים.
הבית יוסף כותב שאין לאמר בראש השנה את השורה "חטאנו לפניך" בגלל שלא אומרים וידוי בראש השנה[3].
אצל קהילות האשכנזים, נאמרת תפילת אבינו מלכנו ביום כיפור בין סוף תפילת נעילה לתקיעת השופר. אצל חלק מהקהילות מקפידים לסיים את תפילת נעילה לפני שקיעת החמה כדי לאמר ברכת כהנים לפני השקיעה, ומקפידים שלא לתקוע בשופר לפני צאת הכוכבים. מנהג זה יוצר מרווח של כ-18 דקות לאמירת תפילת אבינו מלכנו וישנן קהילות בהם נוהגים למלא את המרווח באמירת התפילה שורה אחר שורה על ידי החזן והקהל לסירוגין ובשירת חלק מהבקשות.
[עריכה] לחנים
קטעים בודדים מן התפילה זכו במהלך השנים לניגונים:
- "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה"
- "תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ"
- "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ"
- "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ:אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ"
במסורת החזנות הספרדית-ירושלמית וכן בכמה מקהילות טורקיה והבלקאן החזן מבצע אלתור שירתי במקאם חוסיני (ולעתים אף במקאם חיג'אז) על ארבעת הקטעים האחרונים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סדר רב עמרם, סדר רב עמרם השלם ח"ב - אריה ליב פרומקין, קמח, באתר HebrewBooks
- ^ 2.0 2.1 כל בו, סימן סד, דין ראש השנה וסדר תפלה, פיורדא, תקמ"ב, באתר HebrewBooks
כל בו, סימן סד, דין הלכות ראש השנה וסדר תפלה, ניו יורק, תשמ"ו, באתר HebrewBooks - ^ 3.0 3.1 3.2 טור, אורח חיים, חלק ב', סי׳ תקפד, באתר HebrewBooks
- ^ סידור רש"י, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין, סי׳ קפ, באתר HebrewBooks
- ^ 5.0 5.1 הרב מרדכי יפה, לבוש החור, סי׳ תקפד, סעיף א', ברדיטשוב, תקע"ח, באתר HebrewBooks
- ^ סידור רש"י, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין, סי׳ קלט, באתר HebrewBooks
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, סי׳ תר"ב, סעיף י"ח, באתר HebrewBooks
- ^ סדר רב עמרם, סדר רב עמרם השלם ח"ב - אריה ליב פרומקין, קמח, באתר HebrewBooks
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, סי׳ תקס"ו, סעיפים ח'-ט', באתר HebrewBooks
- ^ 10.0 10.1 הרב יוסף-שמחה גינזבורג, אמירת אבינו מלכנו בתענית ציבור, אתר חב"ד ישראל
- ^ דברי יציב, או"ח עה, ירושלים, תשנ"ו, באתר HebrewBooks
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, סי׳ תרי"ט, סעיף ח', באתר HebrewBooks
- ^ יצחק אייזיק מטירנא, ספר המנהגים, מנהגי ראש השנה, סימן קטן קט"ו, ווארשא, תרכ"ט, באתר HebrewBooks
יצחק אייזיק מטירנא, ספר המנהגים, מנהגי ראש השנה, סימן קטן קט"ו, פראג, תמ"ג (1683), באתר HebrewBooks - ^ למשל ביום הראשון של ראש השנה נאמר פיוט בזו הלשון: לך יהגה חכנו / הט לנו אזנך: לך תכרע ברכנו / נמצא חן בעיניך: מחה שקר נסכנו / בקרוא לך המוניך: אבינו מלכנו / חטאנו לפניך
- ^ סי' ר"ב סי"ג
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תפילת אבינו מלכנו, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מספר לחנים של אבינו מלכנו באתר "הזמנה לפיוט"
- מילות השיר "אבינו מלכנו" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- דוד אסף, מבית הכנסת לקונצרט רוק: מסע מן הכורסא בעקבות 'אבינו מלכנו', בבלוג "עונג שבת", 26 בספטמבר 2011
| סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה היהודית כיום | ||
|---|---|---|
| טרם החג |
 |
|
| ערבית |
לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי |
|
| שחרית |
תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף |
|
| מוסף |
תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי |
|
| מנחה |
אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות |
|
| תפילת נעילה |
אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ עם סליחות • וידוי וברכת כהנים • תקיעת שופר • תפילת ערבית • קידוש לבנה |
|
| שונות (יום הכיפורים) |
יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • עשוראא • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים |
|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
