תפילת אבינו מלכנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פתיחת הארון בעת אמירת אבינו מלכנו בבית הכנסת בעפרה. ניתן לראות את כיסויי ספרי התורה והפרוכת הלבנים של הימים הנוראים
פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתינו"
"אבינו מלכנו שמע קולנו" גירסת התנועה ליהדות מתקדמת, ישראל, מלחין: מקס ינובסקי. הקלטה חיה בתפילת שחרית של יום כפור בהיברו יוניון קולג'- מכון למדעי היהדות, ירושלים, תשס"ה. סולנית: תלמידת חזנות ג'ניפר שטראוס-קליין ומקהלת תלמידי החזנות של הקולג'. מנצח: ד"ר ג'יי שיר, פסנתרן: גרגורי שיפרין. מאוסף ספריית השמע והמוזיקה על שם בלה והרי ווקסנר.

"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" היא תפילה הכוללת מספר רב של בקשות, הפותחות בפנייה אל האל במילים "אבינו מלכנו". התפילה נאמרת בעיקר בעשרת ימי תשובה.

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת אבינו מלכנו מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון[1], הסידור הקדום ביותר שהגיע לידינו. בכלבו כתוב שמקור התפילה הוא בגמרא (מסכת תענית כ"ה, ע"ב) המספר על תפילה בשנת בצורת. הגמרא מספרת שהחכמים גזרו תענית ציבור ורבי אליעזר התפלל והתפלל, ולא ירדו גשמים. החליפו רבי עקיבא ואמר: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה", ומיד החל הגשם לרדת. הכלבו כותב: "וכשראו הדור שנענה באותה תפילה, הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים, וקבעום לעשרת ימי תשובה"‏[2]. דברים אלו צוטטו בבית יוסף‏[3] ודברים דומים מופיעים בסידור רש"י‏[4]. לעומת זאת, הרב מרדכי יפה כותב בלבוש: "שהוא נתייסד מפי ר' עקיבא כנגד ברכות אמצעיות של שמונה עשרה" וניכר מדבריו שהוא מייחס את תיקון התפילה עצמה לרבי עקיבא‏[5].

עם השנים נוספו לתפילת אבינו מלכנו בקשות נוספות שיצרו הבדלי נוסחאות בין העדות השונות.

זמן אמירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת אבינו מלכנו נאמרת בעשרת ימי תשובה, מיומו הראשון של ראש השנה ועד יום הכיפורים, כולל ימים אלה. התפילה נאמרת מיד לאחר חזרת הש"ץ בתפילת שחרית ובתפילת מנחה[6]. אצל הספרדים והתימנים גם ביום הכיפורים התפילה נאמרת בשחרית ובמנחה בלבד. אולם אצל האיטלקים התפילה נאמרת ביום הכיפורים גם בתפילת נעילה ואצל האשכנזים אומרים אותה ביום הכיפורים גם בנעילה וגם לאחר הסליחות בתפילת ערבית. האשכנזים נוהגים שלא לומר אבינו מלכנו בערב יום כיפור, אלא אם יום כיפור חל בשבת‏[7].

אמירה בתעניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בסדר רב עמרם גאון מופיע רצף קצר של 2-3 בקשות אבינו מלכנו בתחילת סליחות של תענית ציבור על פי אחד המנהגים: "ויש שמתחילין: אבינו מלכנו אבינו אתה, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, סלח לנו אבינו כי חטאנו ..."‏[8]. אולם נוהג לומר את תפילת אבינו מלכנו בתענית ציבור לא מופיע כלל אצל הראשונים וגם לא בסידורים מהמאה ה-18. עם זאת, בכלבו כתוב "ועוד העם נהגו לאמרו במקצת מקומות בשני ובחמישי לפני תחינה"‏[2]. תפילת אבינו מלכנו בתענית ציבור (למעט תשעה באב) מופיעה בסידורים של מנהג אשכנז המזרחי ושל נוסח ספרד החסידי החל מסוף המאה ה-19 ונזכרת אצל בעל ערוך השולחן[9] ויש שטענו שכבר הגר"א אמרה‏[10]. ביתר הקהילות לא התקבל מנהג זה.

בחלק מקהילות האיטלקים והרומניוטים נהוג לומר את התפילה גם בהושענא רבא.

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר של חסידות צאנז-קלויזנבורג, תיקן בשנת תשכ"ט לומר אבינו מלכנו בכל יום חוץ משבת‏[11].

אמירה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מחלוקת בין הגאונים והראשונים באשר לאמירת אבינו מלכנו בשבת. יש שסברו שאין לאומרו בשבת בשל האיסור לבקש את צרכיו של האדם בשבת; אלו שחלקו, סברו שאיסור זה חל רק על אדם פרטי אך לא חל על תפילה השייכת לכלל הציבור. קיימת גם עמדת ביניים של הר"ן, שאין לאומרו בשבת‏[3], אך ביום הכיפורים שחל להיות בשבת אומרים אותו כיוון ש"אם לא עכשיו אימתי". בנוסח איטליה ומרבית קהילות הספרדים נהוג לאומרו גם בשבת. ביתר קהילות הספרדים וכן אצל התימנים אין אומרים אותו בשבת אבל אומרים ביום הכיפורים שחל בשבת. בנוסח אשכנז ונוסח ספרד אין אומרים אותו כלל בשבת ואפילו ביום הכיפורים למעט תפילת נעילה הנאמרת כבר לאחר שקיעת החמה. בעל ערוך השולחן כותב שהסיבה איננה איסור לאומרו אלא להיכר שהוא שבת, שכן ממילא הוא כבר נאמר בעשרת ימי תשובה‏[12].

תוכן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה מורכבת משורות המתחילות במילים "אבינו מלכנו", למשל:

"אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו.
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה"
.

בנוסחים קדומים מופיעים 20-25 שורות. בנוסח האשכנזי הנוכחי יש 44 שורות. רבי יצחק אייזיק מטירנא[13] ואחריו הרב מרדכי יפה בספר לבוש החור מתארים הקבלה בין שורות תפילת אבינו מלכנו לברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה[5].

במחזור קארפינטראץ ישנם פיוטי רשויות קצרים הנאמרים לפני תפילת אבינו מלכנו‏[14].

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל האשכנזים נהוג לומר את תפילת אבינו מלכנו כאשר ארון הקודש פתוח וכל הקהל עומד. ביהדות אשכנז היה נהוג שהחזן אומר כל משפט ואחריו הקהל, כאשר חלק מהמשפטים נאמרים במנגינה קצרה וחלקם במנגינה מיוחדת‏[15]. בארצות אחרות מנהג זה התבטל, וברוב הקהילות האשכנזיות נהוג שאת התחלת וסוף התפילה אומר כל אחד לעצמו, אולם מספר שורות באמצע התפילה אומר החזן והקהל חוזרים אחריו כל שורה בנפרד. המנהג הרווח הוא כיום לאמר כך תשע שורות באמצע. בעבר היה מנהג לאמר רק את חמשת פסוקי כתבנו ביחד חזן וקהל ובספר מטה אפרים כתב שנהגו לומר חזן וקהל החל מ"אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו", כלומר שבע שורות נאמרו במתכונת של חזן אומר וקהל חוזר‏[16]. היה מי ששיער שהאמירה המשותפת של חלק מהפסוקים נובע מהרצון למנוע טעות בגלל בלבול בין הנוסח של עשרת ימי תשובה לזה של תעניות ציבור‏[17]. היו שיצאו נגד מנהג זה לומר רק את הפסוקים האמצעיים בקול חזן וקהל כי הוא מראה שמחשיבים את הבקשות האמצעיות הפרטיות מעל לבקשות הכלליות שבשאר חלקי תפילת אבינו מלכנו‏[18][19]. אחרים קראו להחזיר את המנהג הישן לומר את כל התפילה במתכונת חזן-קהל בטענה שהמנהג התבטל מחמת עצלות‏[20]. הרב צבי הירש שפירא מציין מנהג עתיק שהיו אומרים את אבינו מלכנו ביחד כל הקהל ביחד בנעימה ולא במתכונת של חזן וקהל חוזר אחריו‏[21].

במקומות רבים נהוג לשיר את השורה האחרונה: "אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים". לעומת זאת, היו שכתבו שיש לומר פסוק זה בלחש כאדם המתבייש מחדלון מעשיו‏[15].

לעומת זאת, בקהילות הספרדיות אומר החזן את כל הקטע בקול רם, בדומה ליתר התפילה. ביחס לציבור המתפללים ישנם שני מנהגים נפוצים אצל הספרדים: יש נוהגים שאת מרבית התפילה לא אומר הציבור אלא עונים "אמן" על כל שורה, ורק על מקצת השורות חוזר הקהל בקול רם, אך יש נוהגים שהקהל אומר את כל התפלה בלחש ביחד עם החזן. יוסף היינימן משער שבעבר היה נהוג שהחזן אומר את הבקשות והקהל היה עונה אחריו "אבינו מלכנו", ומעין זה נהוג אצל חלק מהתימנים.

הבית יוסף כותב שאין לומר בראש השנה את השורה "חטאנו לפניך" בגלל שלא אומרים וידוי בראש השנה‏[3].

אצל קהילות האשכנזים, נאמרת תפילת אבינו מלכנו ביום כיפור בין סוף תפילת נעילה לתקיעת השופר. אצל חלק מהקהילות מקפידים לסיים את תפילת נעילה לפני שקיעת החמה כדי לאמר ברכת כהנים לפני השקיעה, ומקפידים שלא לתקוע בשופר לפני צאת הכוכבים. מנהג זה יוצר מרווח של כ-18 דקות לאמירת תפילת אבינו מלכנו וישנן קהילות בהם נוהגים למלא את המרווח באמירת התפילה שורה אחר שורה על ידי החזן והקהל לסירוגין‏[22] ובשירת חלק מהבקשות.

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעים בודדים מן התפילה זכו במהלך השנים לניגונים בהם:

  • "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה", לחן של בעל התניא.
  • "תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ". לחן של שלמה קאליש מחסידות בעלז
  • "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ". לחן של חיים בנט
  • "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ", לחן של שלמה קאליש.

במסורת החזנות הספרדית-ירושלמית וכן בכמה מקהילות טורקיה והבלקאן החזן מבצע אלתור שירתי במקאם חוסיני (ולעתים אף במקאם חיג'אז) על ארבעת הקטעים האחרונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תפילת אבינו מלכנו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדר רב עמרם, סדר רב עמרם השלם ח"ב - אריה ליב פרומקין, קמח, באתר HebrewBooks
  2. ^ 2.0 2.1 כל בו, סימן סד, דין ראש השנה וסדר תפלה, פיורדא, תקמ"ב, באתר HebrewBooks
    כל בו, סימן סד, דין הלכות ראש השנה וסדר תפלה, ניו יורק, תשמ"ו, באתר HebrewBooks
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 טור, אורח חיים, חלק ב', סי׳ תקפד, באתר HebrewBooks
  4. ^ סידור רש"י, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין, סי׳ קפ, באתר HebrewBooks
  5. ^ 5.0 5.1 הרב מרדכי יפה, ‏לבוש החור, סי׳ תקפד, סעיף א', ברדיטשוב, תקע"ח, באתר HebrewBooks
  6. ^ סידור רש"י, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין, סי׳ קלט, באתר HebrewBooks
  7. ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ‏ערוך השולחן, סי׳ תר"ב, סעיף י"ח, באתר HebrewBooks
  8. ^ סדר רב עמרם, סדר רב עמרם השלם ח"ב - אריה ליב פרומקין, קמח, באתר HebrewBooks
  9. ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ‏ערוך השולחן, סי׳ תקס"ו, סעיפים ח'-ט', באתר HebrewBooks
  10. ^ הרב יוסף-שמחה גינזבורג, אמירת אבינו מלכנו בתענית ציבור, אתר חב"ד ישראל
  11. ^ דברי יציב, או"ח עה, ירושלים, תשנ"ו, באתר HebrewBooks
  12. ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ‏ערוך השולחן, סי׳ תרי"ט, סעיף ח', באתר HebrewBooks
  13. ^ יצחק אייזיק מטירנא, ‏ספר המנהגים, מנהגי ראש השנה, סימן קטן קט"ו, ווארשא, תרכ"ט, באתר HebrewBooks
    יצחק אייזיק מטירנא, ‏ספר המנהגים, מנהגי ראש השנה, סימן קטן קט"ו, פראג, תמ"ג (1683), באתר HebrewBooks
  14. ^ למשל ביום הראשון של ראש השנה נאמר פיוט בזו הלשון: לך יהגה חכנו / הט לנו אזנך: לך תכרע ברכנו / נמצא חן בעיניך: מחה שקר נסכנו / בקרוא לך המוניך: אבינו מלכנו / חטאנו לפניך
  15. ^ 15.0 15.1 שלמה גייגר, ‏דברי קהלת, פפד"מ, תרכ"ב, עמ' 163, באתר HebrewBooks
  16. ^ מטה אפרים, סימן תר"ב, סעיף י"ג, באתר HebrewBooks. בפירוש קצה המטה שם מביא את המנהג הרווח היום לאמר מ"החזירנו בתשובה שלמה"
  17. ^ שמואל פנחס גלברד, אוצר טעמי המנהגים, שער ג' תענית ציבור, פתח תקווה, תשנ"ו, באתר דעת, עמ' תסז-תסח. רבי צבי הירש שפירא כתב שטעם זה דחוק, ראו: חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא, ‏שער יששכר, עמ' רכ, באתר HebrewBooks
  18. ^ חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא, ‏שער יששכר, עמ' ריט, באתר HebrewBooks
  19. ^ יחיאל מיכל גולד, ‏דרכי חיים ושלום, מונקטש, ת"ש, שער ראש השנה, סעיף תשי"ד, עמ' רנא, באתר HebrewBooks. ספר זה עוסק במנהגי חסידות מונקטש
  20. ^ הרב שמואל דוד מונק, ‏פאת שדך-תפילה, סימן ק, עמ' קיב, באתר HebrewBooks
  21. ^ חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא, ‏שער יששכר, עמ' רכ, באתר HebrewBooks
  22. ^ יחיאל מיכל גולד, ‏דרכי חיים ושלום, מונקטש, ת"ש, סעיף תש"ס, עמ' רפב, באתר HebrewBooks

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.