תומאס ג'פרסון
| תומאס ג'פרסון | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||
תומאס ג'פרסון (אנגלית: Thomas Jefferson; 13 באפריל 1743 – 4 ביולי 1826) - הנשיא השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקנית. חיבר את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ייסד את המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, ניסח את חוק חופש הדת בוירג'יניה ויזם וביצע את רכישת לואיזיאנה ומסע לואיס וקלרק.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ג'פרסון היה בן למשפחה אמידה של בעלי מטעים בוירג'יניה. בגיל 14 התייתם מאביו פטר ג'פרסון וניהל את חוות המשפחה "מונטיצ'לו" בכוחות עצמו, בלי לוותר על המשך לימודיו. ב-1767 הוסמך כעורך דין, ואף כיהן ככזה למשך כמה שנים, עד שנבחר לתפקיד שופט שלום במחוז וירג'יניה, זמן-מה לאחר מכן נבחר כציר בבית הנבחרים בוירג'יניה. הוא לא הצטיין כנואם, אך היה הוגה-דעות מעמיק ובזכות כך נבחר לוועדה שהוטל עליה לנסח את הטענות של קונגרס המושבות האמריקניות כלפי בריטניה. למעשה יש לראות בג'פרסון את מחבר "הצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה", שכן עמיתיו לוועדה המנסחת והקונגרס הקונטיננטלי אשר אישר את ההצהרה הכניסו לתוכה רק תיקונים מינוריים. מסמך זה, המבטיח את חירויות הפרט והטוען כי העם הוא מקור הסמכות של כל משטר, משקף מאז ועד היום את אופיה הדמוקרטי-ליברלי של החברה האמריקנית ושל התרבות המערבית כולה. רוח ההצהרה נשאבה מהעקרונות החדשניים שנהגו באותה תקופה בידי הפילוסופים של עידן האורות שג'פרסון נמנה עליהם. כשפרצה מלחמת העצמאות חזר לתפקידו הקודם כציר ובתקופה זו פעל רבות למען הפרדה בין דת למדינה בוירג'יניה עד שמונה בשנת 1779 למושל וירג'יניה.
בתום מלחמת העצמאות של ארצות הברית נתמנה ג'פרסון לשגריר ארצות הברית בצרפת ושהה בה ארבע שנים, כולל בעת פרוץ המהפכה הצרפתית. ביושבו בצרפת הוא בירך על החוקה שהתקבלה, אך הדגיש את החשיבות בהגנה על זכויות הפרט, ועמד, ביחד עם ג'יימס מדיסון, מאחורי מגילת הזכויות, עשרת התיקונים הראשונים לחוקה. לאחר מכן שימש תקופה קצרה כנציג ארצות הברית במשא ומתן לקשרים כלכליים עם לונדון, שם נחל כישלון מה. לאחר שובו לאמריקה שימש כמזכיר המדינה (אז - שעטנז של שר חוץ ושר פנים) בממשלו של ג'ורג' וושינגטון. ג'פרסון דגל בדמוקרטיה רחבה והתנגד לשלטון ריכוזי בעל סמכויות נרחבות. יריבו הפוליטי הגדול היה שר האוצר אלכסנדר המילטון. כתוצאה מחילוקי דעות מרים ורבים עם הפדרליסטים הקים ג'פרסון ביחד עם מדיסון את המפלגה הרפובליקנית-דמוקרטית. ב-1797 הוא נוצח בבחירות לנשיאות ולכן שימש כסגנו של הנשיא ג'ון אדאמס (אלה היו הוראות החוקה עד שהתקבל התיקון ה-12). ג'פרסון נבחר לנשיאות ב-1801 והיה לנשיא הראשון שישב בבירה החדשה וושינגטון. בין צעדיו המדיניים הבולטים יש למנות את רכישת לואיזיאנה מידי נפוליאון ב-1803, רכישה שהכפילה את שטחה של ארצות הברית דאז ונעשתה ללא בקשת רשות מהקונגרס האמריקאי. ב-1809 פרש תומאס ג'פרסון לחיים שלווים באחוזתו מונטיצ'לו.
בשנים שלאחר מכן שקע ג'פרסון בחובות כלכליים בשל אורח חיים פזרני ומתן ערבות לחבר פושט רגל. חובות אלו כמעט גרמו לו למכור את אחוזתו, אולם כאשר התפרסמה בארצות הברית הידיעה כי ג'פרסון נמצא המצב כלכלי קשה ועומד למכור את אחוזתו נערכה מגבית שסייעה לו להשיב את מרבית חובו, לאחר שמת אחוזתו נמכרה (למעט שטח קטן ששימש לו כאחוזת הקבר) כדי להשיב את חובו לנושיו.
בזמן חייו שלטה בדרום ארצות הברית בצורה חזקה מאוד תופעת העבדות (זאת בשל התפתחות ענף הכותנה, שדרשה ידיים עובדות רבות), אפילו החוקה האמריקנית, למרות דיבוריה על שוויון לכל אזרח, הכירה באותה תקופה בהמצאות "אנשים חסרי זכות בחירה וחופש", ואף הכילה חוק להסגרת עבד בורח. ג'פרסון כתב מאמרים רבים על הפסקת העבדות, והיה ממובילי המאבק בה, עם זאת, העסיק בעצמו כ-70 עבדים באחוזתו.[1] מיכיוון שהיה שקוע בחובות כספיים מרבית חייו, לא היה יכול להרשות לעצמו לשחררם.
במשך 50 שנה אסף ג'פרסון ספרים רבים במגוון תחומים רחב, כולל פילוסופיה, מדעים, ספרות, ספרים בשפות שונות, ספרים הקשורים להיסטוריה של אמריקה ועוד. בשנת 1814 נשרף אוסף הספרים המקורי של ספריית הקונגרס, אשר הכיל באותה עת כ-3000 כרכים, יחד עם בניין הקונגרס בידי הצבא הבריטי במסגרת מלחמת 1812. תוך חודש הציע ג'פרסון למכור את הספרייה שלו לקונגרס. לאחר משא ומתן נמכרו ב-1815 6,487 הספרים בספריותו תמורת 23,940 דולר, סכום גדול באותם ימים, והם מהווים את הבסיס לספרייה הנוכחית.
ג'פרסון היה גם אדריכל פעיל והוא היה אחראי לתכנונם של מבני ציבור רבים בארצות הברית. הוא הושפע רבות מסגנונות האדריכלות הקלאסיים ותכנן מבנים רבים בסגנון פלדיאני מתוך השקפה שהאדריכלות בארצות הברית צריכה לייצג את הדמוקרטיה ואת רוח האומה. אדם מלומד היה, איש אשכולות בעל ידע נרחב בתחומים רבים ושלט בשבע שפות. הוא התכתב תכופות עם החשובים בהוגי הדעות והמדענים של זמנו ברחבי העולם והשאיר אחריו ארכיון שלם של עותקים של עשרות אלפי מכתבים שעסקו במגוון רב של נושאים שהוציא תחת עטו במשך חייו, כולם כתובים בשפה רהוטה ובכתב יד למופת. בשנת 1819 יסד את האוניברסיטה של וירג'יניה, שעד היום נחשבת מהמובחרות בכל ארצות הברית. כשהנשיא קנדי ארח בבית הלבן 42 חתני פרס נובל בשנת 1962 הוא אמר: "אני חושב שזוהי ההתקבצות המיוחדת ביותר במינה של כשרון וידע אנושי בבית הלבן אי פעם — למעט אולי מתי שתומאס ג'פרסון סעד כאן לבדו".
ג'פרסון מת ביום השנה ה-50 לעצמאות ארצות הברית, ה-4 ביולי 1826. באופן אירוני, באותו יום בדיוק נפטר גם ידידו-יריבו ג'ון אדאמס.
ג'פרסון הוא אחד מארבעת הנשיאים שדיוקנם מונצח באנדרטה בהר ראשמור.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תומאס ג'פרסון, באנציקלופדיה ynet
- לקראת שלום היסטורי - מכתבי תומאס ג'פרסון בעקבות התקלות בשגריר הטריפוליטאי בשנת 1886 באנכי
[עריכה] הערות שוליים
- ^ למרות זאת יש לציין כי ג'פרסון לא רדף אחרי עבדים שברחו, ואף התייחס לעבדיו בצורה חברית, דבר שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה
| סגני-נשיא ארצות הברית | |||
|---|---|---|---|
|
| מזכירי המדינה של ארצות הברית | |||
|---|---|---|---|
|
| חותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית | |||
|---|---|---|---|
|