הגירה
הגירה היא תנועת אוכלוסייה ממקום למקום, בתוך מדינות, בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
המושג הגירה מתייחס לכל מעבר של בני אדם אם מרצון, בחירה, אידיאולוגיה או חיפוש אחר הזדמנויות חדשות או אם מחוסר רצון ובחירה כמו בזמן מלחמה, רעב, אסון טבע או סחר בבני אדם.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי הגירה
[עריכה] הגירה פנימית
כאשר יחיד או קבוצת אנשים מעתיקים את מקום מגוריהם מאזור לאזור באותה ארץ, זו "הגירה פנימית".
דוגמאות לכך הן:
- הגירה מהכפר אל העיר.
- הגירה בין אזורית, בין אזורים שונים באותה מדינה, לרוב מהדרום לצפון או מאזורים חקלאיים לאזורים מתועשים.
- הגירה בתוך מרחב עירוני משכונות שמעמדן הכלכלי-חברתי בירידה לשכונות חדשות או מתחדשות ובמקביל הגירה ממרכז העיר לפרבריה.
[עריכה] הגירה בין יבשתית
מבדילים בין הגירה "פנים יבשתית" לבין הגירה "בין יבשתית".
[עריכה] מהגרי עבודה
 |
ערך מורחב – מהגר עבודה |
מבחינים בין הגירה לצמיתות לבין הגירה ארעית/חוזרת כאשר המהגר שוהה בארץ היעד לתקופה מוגבלת בלבד ובתום תקופת העסקתו חוזר לארץ מולדתו.
[עריכה] הגורמים להגירה
בניתוח המניעים המשפיעים על ההגירה ניכר ההבדל בין גורמי "דחיפה" - נסיבות המביאים את האדם לעזוב את ארצו, לבין גורמי "משיכה" - המביאים לבחירה בארץ היעד דווקא, כגון תנאים נוחים יותר בארץ היעד או אף סיבות אידאולוגיות.
ההגירה (שאינה הגירה כפוייה) נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים, או, למנוע פגיעה בה. הגורמים לכך הם על פי רוב כלכליים או שהם קשורים בתחומים אחרים, כגון מצב ביטחוני. זאת, על רקע של רעב המוני ובצורת, חוסר במשאבים בעקבות ניצול יתר וכו'. בין המניעים שאינם כלכליים בעיקרם ניתן לראות לחץ ודיכוי דתי, לאומי, פוליטי וחברתי. ההגירה של בני עמים רבים מאירופה הכבושה בידי הנאצים היא דוגמה לכך. עוד גורם המביא אנשים למצב שבו הם רוצים להגר ממקום למקום הוא הרצון לשפר את חייהם כאשר הם עבורים ממדינה למדינה.
[עריכה] חשיבות ההגירה בהיסטוריה
בתולדות האנושות נודעה להגירה חשיבות עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית, חברתית ותרבותית. ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ובכמה חלקים באפריקה, הם אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר של הייצור. אך בצד תמורות אלו, הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים ולחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.
[עריכה] השפעת ההגירה על החברה
בתחום החברתי והתרבותי, יוצרת ההגירה מפגשי תרבויות ומקרבת אורחות חיים שונים. לעתים תהליך זה מפרה את החברה אך לרוב יוצר מתיחויות מרובות ומביא אף לתוצאה של הפליה. על המהגר להינתק, ולו במקצת, מערכי תרבות, לשון ואורחות חייו, תהליך זה כואב ולא בא בקלות, אך הוא הכרחי לשמירה על היציבות התרבותית. אם קבוצת המהגרים שווה מבחינה סוציו-אקונומית לאזרחי המדינה, קלים ההבדלים לגישור. אולם אם הם נחותים מבחינה מעמדית הם עלולים ליהפך לאובייקטים של ניצול. אם הם עליונים הם עלולים לטפח יחס התנשאות כלפי הוותיקים במדינה.
בתחום איכות החיים, יש מחקרים המראים כי רמת האושר (happiness - Subjective Well-Being) של מהגרים נמוכה מזו של ילידי המקום גם כאשר רמתם הסוציו אקונומית זהה ושאר המשתנים זהים.
[עריכה] ראו גם
- רילוקיישן
- עלייה לארץ ישראל
- חוק השבות
- מוקד סיוע לעובדים זרים
- נדידת עמים
- הגירה לקנדה
- הגירה בלתי חוקית לארצות הברית
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קרין תמר שפרמן, החברה הישראלית - חברת מהגרים, "פרלמנט" גיליון 58, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
