הגדת נירנברג השנייה
 | |
| ציור מצה מהגדת נירנברג השנייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
לא ידוע  |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | פרנקוניה |
| תאריך הוצאה | אמצע המאה ה-15 |
| מספר עמודים | 42 |
  | |
הגדת נירנברג השנייה היא כתב-יד מאויר של הגדת פסח שנוצר בין השנים 1470–1480 בפרנקוניה.[1]
הסופר והמאייר אינם ידועים. מאמצע המאה ה-19 עד שנת 1957 ההגדה נשמרה במוזיאון הלאומי של גרמניה בנירנברג. בשנת 1957 היא הועברה לאוסף שוקן בירושלים ובשנת 2004 נרכשה על ידי מר דוד סופר מלונדון אשר אפשר למוזיאון ישראל לסרוק[2] אותה ולהציג את העותק הסרוק לקהל הרחב.[3]
תיאור ההגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגדה מכילה 42 עמודי קלף בגודל 25.5 * 18.0 ס"מ כל אחד.
העמוד מחולק בדרך כלל לשלושה אזורים: במרכז העמוד נמצא טקסט ההגדה וההנחיות לעורך הסדר ובשוליים החיצוניים והתחתונים איורים מלווים בכותרות. ישנם גם עמודים בהם רק איורים וכותרות.
הטקסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגדה שלושה סוגי טקסטים:
- הטקסט המרכזי של ההגדה הכתוב בכתב אשכנזי מרובע ברובו בדיו שחור, כאשר מילות הפתיחה כתובות בזהב, בדיו אדום, ירוק, או כחול.
- הנחיות לעורך הסדר כתובות בכתב קטן יותר בדיו אדום, ירוק, חום או כחול על מנת ליצור הפרדה ברורה ביניהן לבין טקסט ההגדה.
- כותרות בצורת כרזה מעופפת המסבירות את משמעות האיורים. הכותרת כתובה בכתב יד, בדיו שחור, בחרוזים, בסגנון היתולי,[4] בעברית המעורבת לעיתים ביידיש. בכותרות ניכרת השפעתה של פרשנות רש"י.
האיורים[5][עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסט ההגדה מלווה בכ-80 תמונות מסיפורי התנ"ך. ניכר שהמאייר עשה מאמץ כדי להתאים את מחזורי סיפורי התנ"ך לטקסט ההגדה. המחזור הראשון מתחיל ליד המילים "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם" וכולל איורים המתארים את ילדותו של משה, עבדות בני ישראל ויציאת מצריים. המחזור השני מתחיל בפרק "הַלֵּל" וכולל את סיפורי ספר בראשית, מסיפור אדם וחווה ועד למינויו של יוסף למשנה לפרעה.
המחזור השלישי מתאר אירועים משאר ספרי התנ"ך, החל במשה המקבל את לוחות הברית וכלה במאורעות מחיי יהושע, שמואל, שמשון, דוד, שלמה, איוב ויונה הנביא. רבים מאיורים אלה מתבססים על מדרש האגדה.
בצד האיורים התנכיים נמצאים כמעט בכל עמוד איורים המתארים מנהגים הקשורים לליל הסדר, דוגמת אפיית מצות, בדיקת חמץ, אכילת האפיקומן.
הדמויות צבועות בצבעי מים בירוק, כחול, אדום וצהוב ותחומות בקו דק שחור.
הערך ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיורים מתארים את המציאות בה חי מאייר ההגדה ובכך מספקים מידע חשוב על חיי היהודים ועל מנהגיהם בגרמניה של המאה ה-15, דוגמת ניקיון הבית עם דגש על סילוק ובדיקת חמץ, אפיית מצות, הסבת כל בני המשפחה סביב שולחן הסדר ואכילת אפיקומן.
לצד מנהגי הפסח אנו מוצאים גם איור המתאר חתונה יהודית. כיסוי הראש ובגדי הגברים והנשים אופייניים ללבוש היהודים באירופה של ימי הביניים ומאפשרים להבחין בין בני המשפחה לבין המשרתים הלא יהודים, בין היהודים לפלשתים ובין היהודים למצרים בסיפורי התנ"ך.
תיאור יציאת מצרים וההכנות אליה, העמסת המטלטלים, הנשים והילדים על עגלה רתומה לסוסים גדולים מלווה בפרשים חמושים, שואב את השראתו מנדודים שונים שעברו על משפחות יהודיות שלמות בימי הביניים עקב גירושן מבתיהן בצו השלטונות.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Center for Jewish Art, cja.huji.ac.il
- ^ Detailed Record for Second Nuremberg Haggadah, ered.library.upenn.edu
- ^ הגדת נירנברג השניה, באתר הספריה הלאומית
- ^ Official website of the Joyous Haggadah| Haggadah History, joyoushaggadah.net
- ^ KATRIN KOGMAN-APPEL, THE SECOND NUREMBERG HAGGADAH AND THE YEHUDAH HAGGADAH: ARE THEY MADE BY THE SAME ARTIST?, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies 11, 1993, עמ' 25–32
- ^ ענת חן, פרשנות טיפולוגית לתיאורי נשים בכתבי יד עבריים מאוירים מימי ביניים, חיבור לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר אילן תשס"ד.
