הדברת מזיקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריסוס שדה חקלאי בחומר הדברה
טרקטור מרסס בשדות צופית

הדברה היא הרחקת, צמצום השפעת או הריגת מזיקים; הללו יכולים להיות יצורים מכל המחלקות הטקסונומיות כמעט: צמחים, חיידקים, פטריות, עופות, דגים, יונקים; אף על פי כן, רוב רובה של ההדברה מיועד למאבק בחרקים.

חומרי ההדברה הם באופן מסורתי רעלים; עובדה בעייתית, שכן הרעלים פוגעים גם ביצורים שאותם אין כוונה להדביר, והאדם בראשם, וגם כיוון שהרעלים מתפרקים באיטיות, אם בכלל, ונשארים על-פני הקרקע למשך שנים ארוכות. כדי להקטין את הסיכונים נקבעו נוהלי בטיחות לשימוש בחומרי הדברה.‏[1] בעשורים האחרונים התפתחו שיטות הדברה המבוססות על חומרים ידידותיים יותר או על שיטות ביולוגיות מתוחכמות, כגון שחרור בעלי חיים מסוימים בגידולים אשר יאכלו את המזיקים - שיטות אלה מכונות הדברה ביולוגית.

גם הרג חיידקים נחשב באופן תאורטי להדברה, אך לרוב משתמשים במושגים חיטוי ועיקור לציון פעולה זו.

מוקדי הדברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברת חרקים ופטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושית השבע, מין במשפחת המושיתיים, היא דוגמה להדברה ביולוגית של חרקים על ידי שימוש באויבים טבעיים: המושיות משוחררות בשדות ואוכלות את הכנימות המזיקות לגידולים החקלאיים.

הדברת חרקים ופטריות הניזונים מגידולים חקלאיים. הדברה זו נעשית לעתים גם באמצעות ריסוס שדה הגידול על ידי מטוס, אך לרוב באמצעות מרססים הנישאים על גבי טרקטורים או הנישאים על גב האדם המרסס. להדברה זו הסיכוי הרב ביותר לפגוע בבני אדם, אשר ניזונים מהפירות והירקות המרוססים. ההשפעה הבריאותית של הריסוס נידונה ונחקרה באופן אינטנסיבי, והנושא שנוי במחלוקת.

רשתות שיווק גדולות באירופה מחייבות חקלאים המספקים להן תוצרת טרייה לגדלה על-פי תקן המחייב שימוש בנוהגים חקלאיים נאותים בתהליך הגידול, כמו גם שימוש בחומרי הדברה שרמת סיכונם לבריאות הצרכן נמוכה או שאינה קיימת כלל. בכל מקרה, לכל חומר הדברה, נקבע פרק זמן מינימלי החייב לחלוף, מזמן השימוש בחומר ועד המועד בו מותר לחקלאי לקטוף את התוצרת ולשלחה לשיווק. בכל מדינה מתקדמת קיימת באגף הגנת הצומח של משרד החקלאות סמכות רישוי הבודקת ומתירה שימוש בחומרי הדברה בתוך תחומי המדינה. אותו אגף אחראי לדגום ולבדוק פרי לפני הגיעו לצרכן ולוודא שאינו מזוהם בשאריות חומרי הדברה מעל למותר,

חקלאים מסוימים מגדלים את תוצרתם ללא שימוש בהדברה כלשהי. חקלאות ללא שימוש במדבירים נפוצה בתחום המזון האורגני. התפוקה, גודל המוצרים שאינם מודברים ועמידותם מועטות יחסית למוצרים מודברים, ובשל כך הם יקרים יותר. למרות זאת, מעדיפים אנשים רבים לצרוך מזון אורגני, משום שלזה יש מוניטין של מזון נקי מרעלים.

הדברת חרקים ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברת חרקים ביתיים המהווים מטרד. כאן מדובר בעיקר על הדברת יתושים, מקקים (תיקנים, ג'וקים) ונמלים. ההדברה נעשית על ידי הרשויות, מחוץ לבתים, במוקדים מועדים לפורענות (למשל: מקווי מים עומדים, בהם גדלים יתושים) או באופן פרטי בתוך הבתים. הריסוס הביתי נעשה באופן עצמאי עם תכשירי הדברה אותם ניתן לרכוש בחנויות, או על ידי חברות הדברה. הריסוס של חברות ההדברה עמיד הרבה יותר, ממשיך להרחיק מזיקים במשך כחצי שנה מזמן הריסוס וחסין במידה מסוימת בפני מים (כך שניתן לשטוף ולנקות את האזור המרוסס; התכשירים הנמכרים בחנויות אינם מגלים עמידות כזו).

הדברת עשבים שוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברת עשבים שוטים, עשבים אלו צומחים במהירות כמעט על כל קרקע; הם מתחרים על משאבי הקרקע (מים ומינרלים) עם צמחים אחרים (ובכך מונעים את גדילתם) ומהווים לעתים מפגע אסתטי.

הדברת עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברת ציפורים. כאן מדובר בעיקר ביונים, המהווים לעתים מפגע ציבורי בערים. היונים מתרבות במהירות, מלכלכות בניינים ואף גורמות להרס הדרגתי שלהם. למרות זאת, רוב הרשויות מעדיפות לנקוט צעדים פחות דרסטיים להרחקת היונים (למשל: הצבת מחטים דקות על מעקות וקירות של בניינים, המאלצות את היונים לנוח במקום אחר), ונמנעות מלהשתמש בהדברה כנגדם. הדברת ציפורים נוספת נעשית בסביבת שדות תעופה. הציפורים מהוות סכנה חמורה למטוסים, ותאונות התנגשות בין מטוסים וציפורים גורמות לעתים תוצאות קטלניות.

הדברת יונקים ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוונה למכרסמים למיניהם (עכברים וחולדות) אשר נושאים במקרים רבים מחלות ועלולים להעבירן לאדם. הדברה זו נעשית כמעט תמיד באופן מקצועי; חומרי ההדברה בהם משתמשים מסוכנים לרוב לאדם ומצריכים טיפול זהיר. הדברה ידידותית יותר (לאדם ולסביבה, אך לא לעכבר) משתמשת במלכודות מכניות.

למרות העובדה שחתולים וכלבים לא מוגדרים כמזיקים ומשמשים כחיות מחמד ביתיות מזה אלפי שנים, הדברת חתולים נעשית לעתים קרובות בבסיסי צבא, בהם אוכלוסיית החתולים נוטה לשגשג. את החתולים שלא הורגים במקום, מעבירים בכלובים למרפאה וטרינרית בה מרדימים אותם. הדברת כלבים נעשית כאשר יש חשש למגפת כלבת, ואז נעשה ציד כלבים משוטטים שאת מיעוטם הורגים במקום ויתרתם מועברת להריגה במרפאות וטרינריות או באחת אגודות רווחת בעלי חיים.

כלבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגיף הכלבת עלול להיות מועבר בעיקר באמצעות תנים, זאבים, כלבים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים. כאשר יש חשש למגפת כלבת נוטים להדביר להקות ופרטים העלולים להיות נגועים במחלה. בעבר היו עושים זאת על ידי פיזור פתיונות מורעלים אולם הסתבר כי נגרמה הרעלה משנית שהמיתה עופות דורסים וטורפים אחרים ולכן ממליצים היום להשתמש באמצעים שאינם הדברה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדברת מזיקים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]