משפחת הורוביץ
משפחת הורוביץ - משפחת לויים בעם ישראל. במהלך השנים יצאו מן המשפחה רבנים, אנשי ציבור ואנשי דת, וכן מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי.
תוכן עניינים |
[עריכה] שורשים קדמונים
יש המייחסים את שורשי המשפחה להימן המשורר בן יואל בן שמואל המוזכר בספר דברי הימים (א' פרק ו' פסוק י"ח). מסורת ברורה בהרבה, דור אחר דור, מתועדת במגילות ייחוס עתיקות[1], ומגיעה עד לבני משפחת הלוי מגירונה אשר בספרד במאה ה-11. במאה ה-12 נולד רבי זרחיה הלוי הידוע בספרו ספר המאור, חיבור על דברי הרי"ף. צאצאיו המשיכו לגור באזור גירונה, ושמרו על קשר עם חכמי פרובנס. עקבות המשפחה מצוין בערים נרבונה ולוניל בפרובנס. בשנת 1391 עבר ר' יוסף הלוי מאזור גירונה לאזור בוהמיה, (כיום צ'כיה) וזאת עקב טבח גדול ביהודי גירונה בשנה זו. הבעל שם טוב אמר שמשפחת הורוביץ היא אחת משלוש משפחות נקיות (כלומר מיוחסות) דור אחר דור, כמובא בספר "שמן הטוב".
[עריכה] השם הורוביץ
ר' יוסף הלוי ובנו ר' משה הלוי השתקעו כפי הנראה בעיירה בשם הורוביץ. צאצאם ישעיה הלוי הורוביץ (1450 - 1514) התעשר, רכש, על פי הסיפור, את העיירה הורוביץ, ועבר לגור בפראג. ישעיה היה הראשון שנשא שם משפחה זה. כיום כל הנושא את שם המשפחה הורוביץ (לצורותיו השונות - הורביץ, גורביץ' ועוד), הינו צאצא של רבי ישעיה. במקרים רבים ניתן לתעד את השתלשלות הדורות מימינו ועד רבי ישעיה דור אחר דור, שכן המשפחה מקפידה על תיעוד גנאלוגי מדוקדק. בתל אביב פועלת "העמותה לחקר משפחות הורוביץ" ששוכנת בבית התנ"ך ועוסקת בגנאלוגיה של משפחה זו, ספריית העמותה מכילה ספרי עזר ואילנות יוחסין על משפחת הורוביץ.
לישעיה הלוי הורוביץ היו שבעה בנים, ושנים מהם נודעו בתולדות ישראל כרבנים ונדבנים - ר' אהרון משולם זלמן הורוביץ ור' שבתאי שפטיל הורוביץ. רבים הנושאים את שם המשפחה הורוביץ מוסיפים את התיבה "איש" ראשי תיבות של אהרון, ישעיה, ושבתאי, אבות המשפחה. אהרון משולם זלמן הורוביץ החל בבניית בית הכנסת "פנקס שול" בפראג (הנושא את שם אחיו פנחס אשר השלים את הבניה). בית הכנסת שימש את המתפללים בפראג במשך מאות בשנים. לאחר השואה כתבו הניצולים על קירותיו את שמות שבעים אלף יהודי צ'כוסלובקיה אשר נספו בשואה. כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון.
[עריכה] בני המשפחה
משפחת הורוביץ עלתה לגדולה והייתה בין ראשי הציבור בפראג במשך שנים רבות, כמה מבניה היו נשיאי ועד ד' ארצות, אבות בתי דין ורבני ערים, אך בני המשפחה הצליחו להטביע את חותמם על הדת היהודית ועל ההיסטוריה היהודית והכללית אף מעבר לתחומי העיר. בין הידועים שבצאצאים ניתן למצוא את:
- הרב אברהם הורוביץ - תלמיד הרמ"א, מחבר הספר חסד לאברהם.
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ - הוא השל"ה הקדוש, מגדולי הרבנים במאה ה-17.
- הרב יוסף שמואל ביליצר - ראש ועד ארבע ארצות. בן נין של השל"ה מצד אביו, ומצד אמו נין של רבי יוסף שמואל מקראקא, מחבר מסורת הש"ס על התלמוד.
- הרב צבי הורוביץ, רבה של צ'ורטקוב במאה ה-18 ומגדולי הרבנים בדורו, אביהם של האחים רבי פינחס ורבי שמואל שמעלקה הורוביץ.
- רבי פנחס הורוביץ מפרנקפורט - מחבר הספרים "הפלאה", "פנים יפות" ועוד ומראשי החסידות במאה ה-18.
- רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג - מראשי החסידות במאה ה-18.
- רבי יעקב יצחק הורוביץ מלובלין - המכונה "החוזה מלובלין" מראשי החסידות, מיסטיקן והוגה.
- הרב שרגא פייבל הלוי הורוויץ. רבה של העיר פאפא בהונגריה עד לפטירתו בשנת 1844. ארגן את כינוס הרבנים הראשון נגד הרפורמים בהונגריה.
- רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד - מחבר הספר "נועם מגדים". מצדיקי תנועת החסידות.
- הרב דר. מרדכי [מרקוס הלוי הורוויץ. רבה של העיר פרנקפורט עד לפטירתו בשנת 1910. מחבר שו"ת מטה לוי והספרים "רבני פרנקפורט" "אבני זכרון".
- רבי יוסף יוזל הורוביץ - מכונה "הסבא מנובהרדוק", מראשי תנועת המוסר ומייסד ישיבת נובהרדוק.
- רבי שאול חיים הלוי הורוביץ - במשך שנים כיהן כראב"ד דוברובנה במחוז מוהילב ברוסיה הלבנה. עלה לארץ בתרמ"ג והקים בתרמ"ה את ישיבת מאה שערים וכיהן גם כרב שכונת מאה שערים. אחי אמו של רבי יוסף גרשון הורוביץ.
- רבי יוסף גרשון הורוביץ - אחיינו של הרב שאול חיים הלוי הורוביץ מדוברובנה. ירש את דודו כראש ישיבת מאה שערים ורב השכונה. מראשי המזרחי בארץ והיו"ר הראשון של המועצה הדתית בירושלים.
- רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ מבוסטון - מייסד חסידות בוסטון במאה ה-20.
- מנחם הורוביץ - כתב חדשות ערוץ 2 בצפון.
- קרל מרקס - מגדולי הפילוסופים, דמות שהשפיעה על ההיסטוריה העולמית. הוגה רעיון הקומוניזם.
- יגאל הורביץ - שר אוצר בממשלת ישראל.
- ולדימיר הורוביץ - מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20.
- המוזיקאי ד"ר ארנסט הורוביץ מבית השיטה, שהקים את המגמה למוזיקה במכללת אורנים ואת הקונסבטוריון שבקצרין.
- וינונה ריידר - נולדה בשם וינונה לאורה הורוביץ.
- מנואל בלום - מדען מחשב, זוכה פרס טיורינג.
- הרב פנחס מילר, שהיה רבה של נצרת עלית, שעסק רבות בחקר יהדות הונגריה, חקר רבות את תולדות המשפחה, יצר אילנות יוחסין מפורטים שלה ותיאר בכמה מספריו את תולדותיה.
- הרב ברוך הורביץ - היה מגדולי התורה והמוסר בליטא, כיהן כרבה של אלסקוט שבקובנה וכראש ישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. היה ממנהיגי הציבור היהודי-חרדי בליטא.
- הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ. יליד אנגליה ובוגר ישיבת חברון. בנו של ראש ישיבת דבר ירושלים הרב ברוך הורוויץ. רב וחוקר ביוגרפי. חקר את רבני משפחות הורוביץ השונות.
[עריכה] אזכורים תרבותיים
- בסיפורו של ש"י עגנון, "סיפור פשוט", מוזכר ברוך מאיר, אביו של הירשל, כבן למשפחת הורביץ, אך הדובר מדגיש כי "באמת אין ברוך מאיר הורביץ ממשפחת הורוויץ הלוי שמתייחסת להשל"ה הקדוש, מכל מקום יש בשם הורביץ כדי לכבד את בעליו"[2].
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] לקריאה נוספת
- חיים דובריש פרידברג, "תולדות משפחת הורוויץ", אנטוורפן 1928
- הרב צבי הירש הלוי הורוויץ "תולדות משפחת הורוויץ", בתוך "טוב עין" לאחיו הרב אלעזר. קראקא 1935.
- הרב פנחס מילר, עולמו של אבא, הוצאת הוד, תשמ"ד
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראה אנציקלופדיה לחכמי גליציה מאת מאיר וונדר, כרך ב'.
- ^ סיפור פשוט, פרק שלישי, עמ' ס"ט, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ך.
