וויאג'ר (להקה)

**וויאג'ר**
**Voyager**
	סולן וויאג'ר, 2011
	סולן וויאג'ר, 2011
מקום הקמה	פרת'
מוקד פעילות	אוסטרליה
תקופת הפעילות	מ-1999
סוגה	פרוגרסיב מטאל
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	סיזן אוף מיסט
	האתר הרשמי
חברים
	דניאל אסטרין (קול, קלידים); סימון דוו (גיטרה); סקוט קיי (גיטרה); אשלי דודקורט (תופים); אלכס קניון (בס, קול)

וויאג'ר (באנגלית: Voyager) היא להקת פרוגרסיב מטאל אוסטרלית מפרת', שהוקמה בשנת 1999. במרוצת השנים הוציאו לאור שבעה אלבומי אולפן באורך מלא. ייצגה את אוסטרליה באירוויזיון 2023, שהתקיים בליברפול שבממלכה המאוחדת, עם השיר "Promise".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1999–2005: הקמה ו-Element V[עריכת קוד מקור | עריכה]

וויאג'ר הוקמה בשנת 1999 באוניברסיטת אוסטרליה המערבית על ידי דניאל אסטרין, מארק בייקר ואדם לובקיס. לפני הקלטת האלבום Element V ב-2003 ראתה הלהקה מספר שינויים בהרכביה: בייקר ולובקיס פרשו, ובמקומם נכנסו מארק דה וטימו, ג'נה גרייג, ג'וף קלגהאן ועמנואל רודניצקי.

Element V יצא באוסטרליה ב-2003.^[1] הוא פורסם גם באירופה כשנה לאחר מכן תחת חברת התקליטים ההולנדית DVS רקורדס. במקביל יצאה לאור מהדורה יפנית של האלבום בהוצאת חברת וודבל/אקספריינס, שנכללה בה רצועת בונוס בשם "Now and Forever". הקהל האירופי חיבב מאוד את Element V, והפופולריות של וויאג'ר עלתה מאוד ביבשת.

לאחר מכן החליפה מליסה פיוקו את גרייג על גיטרת הבס. כחלק מהמופע המשותף עם תחנת הרדיו "סקרימינג סימפוני" הופיעה וויאג'ר במלון קונר שבמלבורן – הקונצרט הראשון שלה מחוץ לאוסטרליה המערבית. בשלהי 2006 עזבו רודניצקי וקלגהאן את הלהקה, ואת מקומם תפסו סימון דוו ומארק בויג'ן.

2006–2008: UniVers ופסטיבל פרוגפאוור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2006 נועדה הלהקה באולפני "סוברייגן" כדי להקליט את אלבומה השני, uniVers. היא צילמה קטע וידאו קצר לגרסת הרדיו של "Sober", והפיצה אותו כסינגל במהדורה מוגבלת.

וויאג'ר הופיעה בפסטיבל פרופאוור האירופי באותה שנה. הופעתה זכתה לביקורות חיוביות ולשבחים מפי מבקרי מוזיקת המטאל. בשנת 2008 הוזמנה לפסטיבל דומה בממלכה המאוחדת, שלבסוף בוטל.^[2] בשלהי 2006 הייתה אמורה להופיע עם נברמור, אך זה בוטל מסיבות לא ידועות.

בתחילת 2007 הודיע חברת DVS רקורדס על פשיטת רגל. לוויאג'ר לא הייתה חברת תקליטים, שתפיץ את האלבום uniVers באופן מסחרי. באוקטובר חתמה תחת החברה הגרמנית דוקיארד 1 רקורדס, שהוציאה את uniVers ברחבי העולם. בינואר 2008 פורסם גם בארצות הברית תחת לוקומוטיב רקורדס.

וויאג'ר נפרדה מפיוקו זמן קצר לאחר מכן. פרישתה קיבלה סיקור תקשורתי גדול מאתרי המטאל השונים. את מקומה תפס אלכס קניון, שהיה באותה העת בן 18. על מנת לקדם את uniVers יצאה הלהקה למיני-סיבוב הופעות בסידני ובמלבורן.

לקראת מרץ יצאה לסיבוב הופעות ראשון באוסטרליה, דנמרק, גרמניה, פינלנד, הולנד גרמניה ושווייץ. ביוני עזב דה ואטימו את הלהקה.

2009–2010: I Am the Revolution[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהקליטה שירים חדשים עם אדם רונד בקינגדום סטודיוס הוציאה וויצאג'ר את אלבומה השלישי, I Am the Revolution. הוא פורסם ב-20 בספטמבר 2009 דרך דורקיארד 1 רקורד בגרמניה וריוט ואמפסטר באוסטרליה. הוא זכה לשבחי המבקרים,^[3]^[4] על-אף הטענות על השימוש בצלילי פופ מודרניים.^[5]‏ "Total Existence Failure" זכה בתואר "שיר השנה" בפרס תעשיית המוזיקה באוסטרליה המערבית. ל-"The Devil in Me" פורסם וידאו קליפ ייחודי באוקטובר.

בשנת 2010 הועמדה וויאג'ר לשלושה פרסי MusicOz עבור "Lost" והווידאו קליפ שלו ועבור "The Devil in Me". בנוסף, היא הועמדה לפרס "להקת הרוק/מטאל הטובה ביותר" בטקס פרסי WAMI. הנסן עזב את הלהקה באותה שנה, ואת מקומו תפס סקוט קיי.

2011–2018: The Meaning of I,‏ V ו-Ghost Mile[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פגישות הקלטה חדשות בין החודשים אפריל–מאי 2011 חתמה וויאג'ר על חוזה עם חברת סנסורי מניו ג'רזי. באוקטובר אותה השנה פורסם האלבום The Meaning of I – הראשון עם סטיב קיי והאחרון עם מארק בויג'ן, שעזב בשל אילוצים משפחתיים. ב-1 בספטמבר 2011 הופיעה יחד עם קרישנס אנד בברוקלין. לאחר מכן יצאה לסיבוב הופעות משותף עם Children of Bodom.

בשלהי 2013 חשפה וויאג'ר קטעי וידאו קצרים על תהליך הפקת רצועות חדשות. היא פתחה קמפיין מימון המונים להוצאת האלבום V, שיעדו הושג לאחר שלושה ימים. "Breaking Down" היה הסינגל הראשון מהאלבום. אלבומה הבא, Ghost Mile, יצא לאור ב-19 במאי 2019.

2019–הווה: Colours in the Sun ותחרות הזמר של האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בספטמבר 2018, במהלך קונצרט של סוכנות החלל האירופאית שנערך בלונדון, ניגנה הלהקה את "Colours" ואת "Brightstar" מאלבומה העתידי.

וויאג'ר הגישה את מועמדותה להתחרות בקדם האוסטרלי לאירוויזיון 2020 עם השיר "Runaway", אך היא לא עברה את שלבי הסינון המקדים. הלהקה שוב ניסתה לייצג את אוסטרליה ב-2022 דרך השתתפות ב-Eurovision – Australia Decides, הקדם הלאומי לאירוויזיון 2022, עם השיר "Dreamer". היא דורגה במקום השני והפסידה לשלדון ריילי עם "Not the Same".

ב-21 בפברואר 2023 הוכרז כי וויאג'ר נבחרה באופן פנימי לייצג את אוסטרליה באירוויזיון 2023 עם השיר "Promise" – הלהקה הראשונה שמייצגת את המדינה. ב-11 במאי 2023 ביצעה הלהקה את "Promise" על בימת חצי הגמר השני של אירוויזיון 2023. עם הקראת התוצאות של שלב זה היא נמנתה בין האמנים שהעפילו לגמר.^[6] ב-12 במאי פורסם סדר ההופעות של הגמר, שנקבע פעם נוספת על ידי מפיקי התחרות. אוסטרליה הופיעה כמדינה ה-15, לפני בלגיה ואחרי צ'כיה.^[7] במופע הגמר, בתום הקראת הניקוד שהעניקו צוותי השופטים, דורג השיר במקום השישי, עם 130 נקודות. בהצבעת הקהל הוא דורג במקום ה-20, עם 21 נקודות. כך, בתום הקראת הניקוד מהצבעות הקהל בבית, שהתווסף לניקוד מהשופטים, סיים השיר במקום התשיעי, כשבסך הכל זכה ב-151 נקודות.^[8]