חזיר (סוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחזיר
חזירת הבית עם חזרזיר
חזירה עם חזרזיר
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: חזיריים
תת־משפחה: Suinae
סוג: חזיר
מינים

חזיר בר
חזיר מזוקן
חזיר ורוקוזי
חזיר יבלות ויסאיאני

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Sus
‏(ליניאוס, 1758)
חזירים מהסוג המכונה Pot-belly

חזיר (שם מדעי: Sus) הוא סוג יונק ממשפחת החזיריים. הכינוי חזיר בשפת יומיום מתייחס בדרך כלל לחזיר הבית, אבל הסוג כולל כמה מינים נבדלים, כולל חזיר בר. חזיר הבית הוא תת-המין הנפוץ ביותר במשפחת החזיריים ואוכלוסייתו נאמדת במעל ל-2 מיליארד פרטים.‏[1][2] החזירים הם אוכלי כול, יש להם מוניטין של גרגרנים והם בדרך כלל בעלי חיים חברותיים ובעלי אינטליגנציה גבוהה.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחזיר זנב קטן - מסולסל או ישר, עיניים קטנות וחוטם גדול ומפותח. גופו רחב, רגליו קצרות ושערו גס. בכל רגל יש לחזיר 4 אצבעות. שתי האצבעות האמצעיות הן גדולות יותר אשר משמשות להליכה.‏[3]

לחזירים אין בלוטת זיעה מתפקדות ולכן הם מתפלשים במים או בבוץ בימים חמים.‏[4] כמו כן, הבוץ מתפקד כמקדם הגנה ומגן מכוויות בעור ובנוסף, מגן מפני זבובים וטפילים.‏[5] לחזיר הטיפוסי יש ראש גדול וחוטם גדול שקצהו בר-תנועה המחוזק על ידי העצם הקדם-אפית שנוצרה על ידי התגרמות במחיצת האף, ודיסקית של סחוס בקצה ובה פתחי הנחיריים.‏[6] בחוטם נעשה שימוש על מנת לחפור בקרקע למצוא מזון והוא אבר חישה רגיש מאוד.

לחזירים יש 44 שיניים. הניבים שלהם הקרוי גם חטים, גדלים כל הזמן והם מתחדדים מהשפשוף התמידי שבין הניבים העליונים והתחתונים.‏[6]

החזירים הם אוכלי כל, כלומר הם אוכלים גם צמחים וגם בשר. למעשה, החזירים ידועים כאוכלים כל סוג מזון בטבע, כולל חרקים מתים, תולעים, קליפות עצים, פגרים נרקבים, אשפה ואפילו חזירים אחרים. בטבע הם ניזונים בעיקר מעלים, שורשים, פירות פרחים וחרקים. בשבי, חזירים עלולים לאכול את צאצאיהם, בדרך-כלל כתוצאה מלחץ ועקה.

נקבת החזיר יכולה להרות כבר בגיל 18-8 חודשים. ייחום מתרחש בכל 21 ימים, אם לא התרחש הריון. באזור הטרופי יכולות ההמלטות להתרחש במשך כל השנה, אבל השיא הוא סביב העונות הגשומות. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 10-8 חודשים.‏[6] גודל השגר הוא כ-6–12 חזירונים.‏[5] לאחר שהחזירונים נגמלים יכולות שתי משפחות או יותר להתאחד עד עונת הזדווגות הבאה.

החזיר נחשב לאחד מהחיות האינטליגנטיות ביותר. במבדקים מדעיים נמצא כי יכולת הלימוד ומהירות התפיסה שלו גבוהה משל כלב באופן משמעותי. לחזיר יכולת המצאה, והוא יכול ליצור קיצורי דרך במשימות שקיבל.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

† - מין שהוכחד

החזיר הגמדי הוגדר בתחילה (1847) כמין יחיד בסוג Porcula. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוא שויך לסוג חזיר ושמו שונה ל-Sus salvania. ב-2007 בעקבות מחקר גנטי הוחלט כי דווקא הסיווג המקורי היה הנכון ושמו הוחזר ל-Porcula salvania.

חזיר מבוית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזיר הבית

חזירים בויתו כבר בעת העתיקה בעולם הישן. מתוך עדויות ארכאולוגיות עולה התמונה כיצד טופלו חזירים בטבע לפני 13,000 שנים עד 12,700 שנים באגן החידקל שבמזרח הקרוב בדומה לדרך בה מטפלים בהם כיום כמה מתושבי גיניאה החדשה.‏[16] שרידים של חזירים שתוארכו לפני מעלה מ-11,400 שנים נמצאו בקפריסין. מממצא זה עולה כי החזירים, שמקורם בהכרח ביבשת, בויתו בתקופה זו ביבשת הקרובה.‏[17] בנפרד התחולל תהליך ביות של חזירים בסין.‏[18] לאמריקה הגיעו החזירים לראשונה במשלחתו של ארננדו דה סוטו ומגלי ארצות ספרדים ראשונים נוספים. בסין ובמספר איים באוקיאניה זוכה החזיר להערכה מיוחדת בשל יכולתו להתקיים לבד, המאפשרת לשחרר אותו לשוטט ולחפש מזון בעצמו, אם כי יש גם מחיר אקלוגי למנהג זה (ראו פסקת השלכות סביבתיות).

חזיר הבית (Sus scrofa domesticus אם כי יש כותבים המכנים אותו Sus domesticus) בוית לפני כ-7,000 עד 5,000 שנים. שערו גס וזיפי. צבעו של חזיר הבית בהמלטתו הוא חום והוא נוטה לאפרפר ככל שהוא מזדקן. הניבים העליונים יוצרים חטים חדים המתעגלים החוצה וכלפי מעלה. בהשוואה למכפילי פרסה אחרים ראשם גדול יחסית, מחודד, ונטול יבלות. אורך הגוף (כולל הראש) נע בין 90 ס"מ ל-1.8 מטרים, ומשקל גופו בין 50 ל-350 קילוגרם.

שימושו לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בשר חזיר

החזיר בוית ומגודל כחיית בית עבור בשרו, שומנו ועורו. בשר החזיר זול יחסית, כיוון שהחזיר אוכל מזון מגוון, והוא מגיע בקלות למשקל גבוה. למעשה, רק בשר עוף זול ממנו. לא מקובל לחלוב את נקבת החזיר, כיוון שחלבה מועט והוא מספיק בדרך כלל רק להאכלת הגורים. כמו כן נעשה שימוש בשערם הגס ליצירת מברשות. כמה זנים של חזירים, כדוגמת ה-pot-bellied pig (חזיר בעל בטן הסיר) שמוצאו מוייטנאם משמשים כחיות מחמד.

הלכות הכשרות היהודיות אוסרות אכילת חזיר. גם באסלאם אסור החזיר למאכל (ראו חלאל). הן ביהדות והן באסלאם הפך החזיר לסמל של טומאה. לעומת זאת, באירופה הנוצרית, במזרח הרחוק ובאוקיאניה גידול חזירים הוא ענף מרכזי בחקלאות, ואחד המקורות העיקריים לבשר מאכל.

החזיר ניחן באחד מחושי הריח הטובים בעולם החי. תכונה זו מנוצלת על ידי האדם לאיתור חומרי נפץ ופטריות כמהין.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לאפשר השתלת איברים של חזירים בבני אדם, אולם המדענים טרם הצליחו להתגבר על כל הבעיות הקשורות להשתלות מעין אלו ‏‏‏[19].

השלכות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזירי פרא בפלורידה

חזירי בית שנמלטו מחוות או שהורשו לשוטט בטבע, ובחלק מהמקרים, חזירי בר ששוחררו לטבע כטרף לציד, התרבו ויצרו אוכלוסיות נרחבות של חזירי פרא באמריקה הצפונית והדרומית, אוסטרליה, ניו זילנד, הוואי ואזורים אחרים שבהם לא היו חזירים בבר קודם לכן. שחרור במתכוון או בטעות של חזירים בארצות או בסביבות בהם הם מין פולש גרם לשינוי סביבתי נרחב. התזונה שלהם כאוכלי כול, ההתנהגות התוקפנית שלהם, ושיטות האכילה שלהם של חפירה באדמה, כול אלה הצטרפו על מנת לגרום לשינוי משמעותי במערכות אקלוגיות שאינן מורגלות לחזירים. חזירים גם יאכלו חיות קטנות וישמידו קנים של עופות הדוגרים על פני הקרקע.‏[6] ה-IUCN מונה חזירי פרא ברשימת 100 המינים הפולשים הגרועים ביותר.‏[20]

בריאות וחזירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזירים מתפלשים בתעלת ביוב באג'מר הודו

חזירים משמשים פונדקאים למגוון טפילים ומחלות היכולים לעבור לאדם. אלו כוללים את השערנת, הTaenia solium, הציסטיצרקוזיס והברוצלוזיס. חזירים ידועים גם בהיותם פונדקאים לריכוזים גדולים של תולעים טפיליות מהסוג ascaris במעיהם.‏[21] נוכחות מחלות וטפילים אלו היא אחת הסיבות מדוע יש לבשל או לעשן היטב בשר חזיר לפני אכילתו. קבוצות הנמנעות מאכילת חזיר מטעמים דתיים ומתייחסים לחזיר כאל חיה טמאה מזכירים עובדות אלו על מנת לתמוך בדעתם.‏[22]

חזירים רגישים במיוחד לברונכיטיס ודלקת ריאות. יחסית לגודל הגוף שלהם יש להם ריאות קטנות. מסיבה זו יכולים ברונכיט או דלקת ראות לקטול חזיר במהירות.‏[23] קיים חשש שחזירים יכולים להקל על נגיפים אנושיים כדוגמת שפעת או אבולה להדביק בני אדם. זנים מסוימים של שפעת ייחודים לחזירים (ראו שפעת החזירים), וחזירים יכולים גם להידבק בשפעת אנושית.

גם בתלמוד מוזכר דמיון בין מחלות אנושיות למחלות החזיר. במסכת תענית (כא ב)נאמר "אמרו ליה לרב יהודה איכא מותנא בחזירי, גזר תעניתא. שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי" (תרגום: "אמרו לרבי יהודה יש מחלת מוות בחזירים, גזר תענית כיוון שפנים הבטן של החזירים ושל בני האדם דומה").

חזירים יכולים להיות תוקפניים ופציעות שנגרמו על ידי חזירים נפוצות יחסית באזורים בהם מגדלים חזירים או שבהם הם מהווים חלק מהפאונה, בין אם הם חזירי בר או חזירי בית שהתפראו.‏[24]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Production, Supply and Distribution Online Query, United States Department of Agriculture, Foreign Agricultural Service
  2. ^ Swine Summary Selected Countries, United States Department of Agriculture, Foreign Agricultural Service, (total number is Production (Pig Crop) plus Total Beginning Stocks
  3. ^ Feral Pig / Hog / Pig / Wild Boar Hunting
  4. ^ Managing Heat Stress In Outdoor Pigs
  5. ^ 5.0 5.1 Pigs (2006)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 ADW: Sus scrofa: Information
  7. ^ Huet, 1888
  8. ^ Müller, 1838
  9. ^ Heude, 1892
  10. ^ Heude, 1888
  11. ^ Müller & Schlegel, 1843
  12. ^ Groves, 1997
  13. ^ Nehring, 1886
  14. ^ 14.0 14.1 Linnaeus, 1758
  15. ^ Müller, 1840
  16. ^ Rosenberg M, Nesbitt R, Redding RW, Peasnall BL (1998). Hallan Cemi, pig husbandry, and post-Pleistocene adaptations along the Taurus-Zagros Arc (Turkey). Paleorient, 24(1):25–41.
  17. ^ Vigne JD, Zazzo A, Saliège JF, Poplin F, Guilaine J, Simmons A. (2009). Pre-Neolithic wild boar management and introduction to Cyprus more than 11,400 years ago. Proc Natl Acad Sci U S A. 106:16135–16138. PMID 19706455 doi:10.1073/pnas.0905015106
  18. ^ Giuffra E, Kijas JM, Amarger V, Carlborg O, Jeon JT, Andersson L. (200). The origin of the domestic pig: independent domestication and subsequent introgression. Genetics. 154(4):1785-91. PMID 10747069
  19. ^ השתלת איברים - מבט אל העתיד, פרופ' מרדכי קרמר‏
  20. ^ Ecology of Sus scrofa, Global Invasive Species Database, The IUCN Species Invasive Species Specialist Group
  21. ^ Pig Health
  22. ^ Marie Parsons. "Pigs in Ancient Egypt"
  23. ^ Pros and Cons of Potbellied Pigs
  24. ^ McClung, Robert M., "The New Book of Knowledge: Pigs"